ממשלת גרמניה מימנה החלפת מכוניות מזוהמות וישנות - והן הגיעו לאפריקה ומזרח אירופה

כשממשלת גרמניה פיתחה את תוכנית "מזומנים עבור גרוטאות", היא שכחה לוודא דבר אחד: שהגרוטאות אכן יורדות מהכביש. כל כביש.



במסגרת תוכנית "מזומנים עבור גרוטאות" , הנהוגה כיום בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה, יכולים לקוחות לקבל סבסוד מהמדינה לרכישת מכונית חדשה ובעלת יעילות ניצול דלק גבוהה, אם יחליפו את המכונית הישנה בעסקת טרייד אין.



אך אותן מכוניות ישנות המוחלפות במסגרת התוכנית, במקום לרדת מהכביש, מגיעות לאפריקה או מזרח אירופה.



חוקרי משטרה בגרמניה דיווחו כי כ-50 אלף מכוניות ישנות "חמקו" ממגרשי הגרוטאות בגרמניה והגיעו לאפריקה או מדינות מזרח אירופה, בהן הן נוסעות שוב על הכביש. לפי המשטרה הגרמנית, ארגוני הפשע מצאו שוק הזדמנויות חדש, והחלו לנצל אותו.



"כיום קיימם ארגוני פשע שגונבים או רוכשים מכוניות ישנות בגרמניה ומוכרת אותן במדינות הזרות. הפשעים הללו מבוצעים על ידי ארגוני פשע שיש להם את כח האדם לבצע פעולות שכאלה", לפי המשטרה.



גרמניה השיקה את תוכנית "מזומנים עבור גרוטאות" בינואר, ותעננה להוציא 2 מיליארד דולר, או 3,500 דולר על כל עסקת טרייד אין. הביקוש הנרחב לתוכנית הביא את הממשלה המקומית להגדיל את תקציב התוכנית ל-7 מיליארד דולר. מדינות אירופיות נוספות כמו ספרד וצרפת, הנהיגו תוכניות דומות כדי להוריד מכוניות מזהמות מהכביש.



אך גרמניה לא חקקה במסגרת התוכנית חוק הדורש מסוחרי המכוניות להשמיד את מנועי המכוניות הישנות. בגרמניה נדרשים סוחרי המכוניות להעביר את המכוניות הישנות למגרשי גרוטאות, בהם המכוניות נדחסות.



ימים קשים עוברים על מנהלי מגרשי הגרוטאות. בתחילת שנת 2008 עמד מחיר טון מתכת שמגיעה ממכוניות דחוסות הביא על 600 דולר. כיום עומד המחיר על 14. בשל כך, מנהלי מגרשים רבים מתפתים להצעות מארגוני הפשע למכירת המכוניות בשלמותן, ואותן מכוניות מוצאות את דרכן למדינות אפריקה ומזרח אירופה. חלק מהמכוניות מגיעות בחזרה שוב לארץ המוצא – גרמניה.