הצעת חוק: מס של 35% על סוחרי מט"ח ספקולנטים

>> "לכלכלת ישראל בכלל, ולסקטור היצוא בפרט, נגרמים נזקים כבדים עקב השקעות והמרות של מטבע חוץ הנעשות משיקולים ספקולטיוויים. מיסוי הפרשי המרה, הנובעים מהשקעות ומהמרות מט"ח לטווח קצר, עשוי למתן את היקף ההשקעות הספקולטיוויות ולמנוע את הנזקים לכלכלה הישראלית" - כך נפתחת הצעת החוק שהניח באחרונה ח"כ חיים כץ (ליכוד) על שולחן הכנסת.

הפתרון, לפי כץ, הוא הטלת מס בשיעור של 35% על יחידים ועל חברות (ובכלל זה בנקים גדולים הפועלים בתחום המט"ח) בגין הכנסה שהתקבלה עקב הפרשי שער, ובלבד שסכום ההפקדה לגביה התקבלה ההכנסה היה לפחות 25 אלף דולר ושהוא הופקד לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים. הצעת החוק נועדה להטיל מס גבוה במיוחד על העוסקים בסחר במטבע חוץ כספקולציה, כלומר מי שמטרתו להפיק רווח מהיר מההשקעה ולצאת מהשוק מיד. לשם השוואה, המס המוטל על רווחי הון ממניות הוא 20%.



אתמול קיבל בנק ישראל חיזוק מכיוון לא צפוי, בניסיונו לתמוך בדולר בישראל. בסוף השבוע התחזק המטבע האמריקאי ב-1.1% לרמה של 1.418 דולר ליורו, מה שסיפק תמיכה גם לשער החליפין בישראל. אתמול לא התקיים מסחר במטבע חוץ, ושער הדולר השתקף במסחר באופציות. אחר הצהריים התחזק הדולר ב-0.75% לעומת שערו היציג שנקבע ביום שישי, לרמה של 3.94 שקלים.



הצעתו של כץ עולה בקנה אחד עם יוזמתו של מכון היצוא, שנחשפה ב-themarker לפני כשנה, ושמטרתה לצמצם את היקף המסחר הספקולטיווי במט"ח. במכון היצוא סימנו את המשקיעים הספקולטיוויים כסיבה לקריסת הדולר, בהסתמך על עבודת מחקר שהגישה חברת חיסונים פיננסיים של ד"ר אדם רויטר בפברואר 2008. ממצאי המחקר העלו כי בשל פעילות ספקולטיווית של קרנות גידור ובנקי השקעות, צונח הדולר בישראל באופן חד יותר לעומת העולם.



הצעת החוק של כץ הוגשה גם בכנסת הקודמת וזכתה לברכת מכון היצוא וכעת מקווה כץ להעביר את החוק לאחר שבבחירות האחרונות התחלף השלטון.



ביולי 2009 הגישה חיסונים פיננסיים דו"ח נוסף, שהוכן לבקשתו של יו"ר מכון היצוא דוד ארצי, בהמשך לפנייתו של שר האוצר יובל שטייניץ. הדו"ח דן ב"קיומן של עסקות ספקולטיוויות בהיקף גדול מאוד בשוק המט"ח הישראלי, המשפיעות באופן ניכר על שינויים בשער הדולר, באופן המטה אותו בדרך כלל מטה". על פי הערכת חיסונים פיננסיים, כ-46% מנפח המסחר במט"ח בישראל בשנה שהסתיימה באמצע 2009, מקורו בפעילות ספקולציה לעשיית רווח מהיר. מחברי הדו"ח טוענים עוד כי אם כוללים בניתוח גם את המסחר באופציות מט"ח ואת המסחר בחדרי עסקות המט"ח, הרי שהיקף הספקולציות בשוק המט"ח בישראל הוא בשיעור של 59.8%.



החברה מציעה כמה אפשרויות כדי לצמצם פעילות זו. הראשונה היא מיסוי על תנועות במט"ח, והשנייה (והעיקרית) היא הטלת מגבלת נזילות על עסקות החלף - סוג העסקות העיקרי שמבצעים ספקולנטים. בעסקת החלף מחליטים שני הצדדים כי יחליפו ביניהם מטבעות בעוד פרק זמן מסוים (למשל בעוד חודש), לפי שער שנקבע ביום חתימת העסקה. ספקולנטים נוהגים לבצע הימור על מטבעות באמצעות עסקות לטווח קצר, כלומר עד 30 יום, כדי לשמור על נזילות גבוהה.