שלום כלכלי קודם

>> המונח "שלום כלכלי" נהפך לפופולרי לאחר הבחירות האחרונות. ואולם למרות השימוש הנרחב במונח, עד היום הוא נותר מעורפל ורב הנסתר בו על הגלוי.

שלום כלכלי אינו תחליף לשיחות שלום המתמודדות עם שאלות הגרעין הקשה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כולל דיון בנושא הפליטים, הגבולות, ההתנחלויות וירושלים. איש לא יקנה את הפלסטינים בשיפור כלכלי על חשבון הרצון הלאומי הפלסטיני להקים מדינה. לאור חשיבות העניין, יש לבנות תוכנית פעולה כלכלית שתתמודד עם כמה אתגרים, כשהבולטים והחשובים הם:



? האבטלה בשטחים והירידה הדרמטית בתעסוקה בישראל. זהו גורם ראשוני שיש להתמודד עמו, על ידי תמיכה ודחיפה פרו-אקטיווית של ישראל לבניית אזורי תעשייה בג'נין, בית לחם, יריחו ותרקומיה. אזורים אלה יכולים להעסיק כ-80 אלף איש במעגל הראשון ועוד עשרות אלפים במעגלים השני והשלישי. מתן רשת ביטחון זמנית ומוגדרת של היתרי תעסוקה בישראל לפלסטינים, שתמנה 100-150 אלף היתרים לתקופה של חמש שנים לפחות, תיתן זמן התארגנות לפלסטינים ולמדינות התורמות להקים מקומות עבודה בשטחים.



? שיפור התחרותיות והורדת עלויות השינוע של היצוא והייצור הפלסטיני. שיפור מעברי הסחורות ובניית מרכזים לוגיסטיים סמוכים למעברי הגבול, יאפשרו מעבר של מגוון הסחורות בזמן קצר ובשאיפה להתקרב ככל הניתן לשינוע ישיר של סחורות. צעד נוסף הוא שיפור התשתיות בכל בתחומים, כולל חיבור השטחים למסילת הרכבת הישראלית, בדגש לאזורי טול כרם, ג'נין ותרקומיה, להם קיימת תשתית מסילתית ישראלית קרובה.



עוד חשוב לטפל בבעיות כבדות משקל כמו פרויקט להתפלת מים בעזה או בישראל במימון זר בעבור הפלסטינים, סיכום המו"מ לאספקת החשמל מישראל להסדר אספקה מוגדר ארוך טווח, השקעה בקווי ההולכה ובניית ארבע תחנות המשנה בשטחים במימון אירופי. במגזר התיירות יש לנצל במהירות את הפריחה שהיתה ב-2008 ולהמשיך התנופה על ידי בניית קמפיינים שיווקיים משותפים לישראל ולרשות הפלסטינית. כמו כן יש להקים מנגנון תיאום משותף שייתן פתרונות לתיירים באזור.



יש כמה עקרונות בסיסיים שאותם צריכה כל תוכנית כלכלית לשלום לאמץ: יישום תוכניות באופן רוחבי ליצירת אפקטיוויות מרבית לציבור הישראלי והפלסטיני; תיחום התוכנית בלוח זמנים קצר ככל הניתן ושקוף לממשלות האזור ולקהילה הבינלאומית; ובחירת נושאים או פרויקטים המתאפיינים בנראות גבוהה, כדי ליצור סיפורי הצלחה בזמן קצר.



הכותב הוא מנהל המחלקה הכלכלית והעסקית במרכז פרס לשלום