ללמוד מהדוד סם איך מענישים

>> גישת הרשויות האמריקאיות למעשים המיוחסים לקבוצה היהודית בניו גרז'י, שלכאורה רימתה את שלטונות המס בארה"ב, אינה שונה עקרונית מגישתה למאפיונר האגדי אל קאפונה, שב-1937 הושם במאסר לאחר שהורשע בביצוע עבירות מס פדרליות.

השלטונות בארה"ב ראו מאז ועד היום את עברייני המס כפושעים לכל דבר ובדרגות החמורות ביותר. העונש על עבירות מס בארה"ב הוא 20 שנות מאסר. מדיניות קשוחה זו רק התחזקה לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001, בעקבות התובנה שהטרוריסטים לא יכלו לפעול לולא סכומים אדירים שמימנו אותם, שמקורם בהעלמות מס.



בעקבות זאת יושמה בארה"ב ובעקבותיה גם בקהילה האירופית ובמדינות אחרות, מדיניות נוקשה לגבי איתור המוטב האחרון בחשבון הבנק, כדי לאפשר פיקוח מלא של שלטונות המס. במלים אחרות, "האח הגדול" יודע ועוקב אחר כל פעולה.



יתרה מזה: אם בעבר הלא רחוק התבצע מעקב בעיקר אחר ארגוני פשע מוכרים ועברייני מס גדולים, הרי שכיום חשבון בנק של כל אזרח הוא כספר פתוח אצל השלטונות.



מבחינה זו ישראל נמצאת בחצי הדרך. מצד אחד, כיום קיים פיקוח אחר כל חשבון וחשבון והאפשרויות של ארגוני פשע להלבין מס פחותה בהרבה. הן שלטונות מס הכנסה והן משטרת ישראל מעניקים לעניין עדיפות גבוהה.



מצד שני (במידה שאכן מדובר בקבוצות פשע ולא באזרח מהשורה), החקיקה עדיין מפגרת אחר ארה"ב. העונשים נמוכים בהרבה והתפישה הרווחת והמקילה בעבירת צווארון לבן ולא הסתכלות לעניין כעבירה פלילית חמורה - חייבת להשתנות ובמהירות.



הכותב הוא בעלי משרד עורכי הדין צבי טמיר ושות'