>> תחת הכסות החשבונאית הקרירה והמתחוכמת מתנהל לו קרב אדירים. קרב שמעורר את אחת ממערכות הלחצים הכבדות שנראו בישראל בשנים האחרונות, ולא בכדי. לא פחות מ-2 עד 7 מיליארד שקל מונחים כאן על הכף, ולא סתם 7 מיליארד שקל - אלא כאלה שמעורבים ישירות בפנסיה של עובדי חברת החשמל.
הקרב מתחולל על מפתנו של יו"ר רשות ני"ע, זוהר גושן. באבחת החלטה חשבונאית אחת, שהמחלקה המקצועית ברשות ני"ע בראשותו של משה ברקת בוחנת אותה כעת, ייקבע גורל המיליארדים לשבט או לחסד: האם יישארו המיליארדים באופן מעשי בקופת קרן הפנסיה של עובדי חברת החשמל, או שמא יוחזרו לחברת החשמל.
ההחלטה המקצועית של רשות ני"ע עדיין לא התקבלה, וכאשר תתקבל היא תהיה בוודאי מתובלת באינספור מונחים חשבונאיים מסובכים. עם זאת, אסור שמונחי בית המרקחת הללו יסנוורו את עיני הציבור. בפשטות, מערכת הלחצים המופעלת כיום על רשות ני"ע היא קלה מאוד להבנה: חברת החשמל שגתה במשך עשר שנים שגיאה חשבונאית מביכה, שבגללה היא הפרישה לעובדיה הפרשות יתר לפנסיה בסכום שמוערך בין 2 ל-7 מיליארד שקל. השגיאה המביכה הזו התגלתה עתה, אבל חברת החשמל חפצה מאוד לגמד אותה ולהסתיר אותה בתוך הדו"חות הכספיים שלה.
הדרך להסתיר את השגיאה היא לקבוע כי מדובר בשגיאה שאינה נוראה כל כך, שינוי אומדן לכל היותר, ולכן ניתן לתקן את השגיאה בפרישה על פני 15 שנים - ולא בתיקון חד-פעמי, מיידי, של החזר הסכום כולו.
שתי שאלות מעניינות מאוד עולות מהתנהלותה של חברת החשמל בפרשה. האחת, מדוע חפצה כל כך הנהלת החברה להסתיר את השגיאה - והרי אין חולק כי מדובר בשגיאה שנולדה כבר לפני עשר שנים, ולא בתקופתה של ההנהלה הנוכחית? התשובה היא שחשיפת השגיאה בחישובי הפנסיה של חברת החשמל היא יותר ממביכה. החשיפה עלולה להעמיד את המצג הפיננסי של חברת החשמל בשנים האחרונות בסימן שאלה - ובכך לחשוף אותה לתואנות ואף לתביעות מצד צרכניה, מחזיקי איגרות החוב שלה ואזרחי מדינת ישראל בכלל.
חברת החשמל, נזכיר, נכנסה רק לפני חצי שנה לתוכנית חירום, לאחר שנקלעה למצוקה כספית קשה שלא איפשרה לה לממן בנייה של עוד תחנות כוח. ממשלת ישראל אישרה לחברה תוכנית חירום של 2 מיליארד שקל, שמומנו בהעלאת תעריפי החשמל לכל אזרחי ישראל ב-4.2%. זאת ועוד, לחברה אף אושר לבצע גיוס חירום של איגרות חוב בחו"ל, בריבית דולרית של כמעט 10% - ריבית המשולמת בדרך כלל רק על ידי חברות במצוקה.
כעת מתברר כי בעצם חברת החשמל כלל אינה במצוקה. לפתע נודע שלזכות החברה עומדות הפרשות יתר של 2-7 מיליארד שקל שהיא הפרישה לקרן הפנסיה של עובדיה, וכי אם תעמוד החברה על זכותה לקבל את הכסף מיידית חזרה - כל המצוקה הפיננסית שלה תיפתר מאליה. קשה לשער כי צרכני חברת החשמל, המשלמים לה תעריף יקר, או מחזיקי איגרות החוב של חברת החשמל שספגו הפסדים בשל הידרדרותה של החברה, יקבלו את החדשות הללו בעין יפה.
כדי שלא להתמודד עם תואנות ותביעות, הנהלת חברת החשמל נוקטת בטקטיקה מפתיעה: היא נלחמת על זכותה שלא לקבל את הכסף המגיע לה מיידית - אלא לפרוש את ההחזר על פני 15 שנה, כי הרי ברור שאם הכסף אינו חוזר כעת, הרי שבעצם דבר לא קרה: המצוקה הפיננסית נשארה, הצידוק לתעריף החשמל הגבוה נשאר בתוקפו וגם למחזיקי האג"ח לא ירווח כלל. טעות של 7 מיליארד שקל לעולם חוזרת.
קידום בשכר - גם לאחר המוות
הטעות, יש לציין, אינה של מה בכך. לפני כמה חודשים חשף themarker בטור זה כי חברת החשמל משלמת לעובדיה קידום בשכר - גם לאחר מותם. מתברר שהמציאות עלתה גם על הדמיון שלנו: לא רק שגמלאי חברת החשמל ממשיכים להתקדם בדרגות השכר שלהם גם לאחר פרישתם לפנסיה, ואפילו לאחר מותם, אלא שההתקדמות שלהם אינה מוגבלת. משמע, סולם הדרגות שלפיו חושבו תנאי הפנסיה המגיעים לעובדי חברת החשמל היה ללא תקרה מוגדרת.
איך נולדה טעות כזו? לחברת החשמל יש הסברים מאולצים שלפיהם בעבר היה נהוג להוסיף מדי פעם דרגות עליונות לסולמות השכר, וכי העובדה שהנוהג הזה נפסק לא עודכנה אל תוך התחזיות של קרן הפנסיה של עובדי החברה. מעניין שאת הנוהג להוסיף מדי פעם דרגות עליונות לסולמות השכר (כמובן, במטרה לאפשר להוסיף עוד שכר לעובדים) תירגם מי שתירגם בחברת החשמל לסולם שכר ללא סוף ברור - דבר ששיפר לאין ערוך את זכויות הפנסיה המגיעות לעובדים. מעניין גם שאיש לא הבחין בפרשנות המוזרה הזו עד לחודש האחרון.
מעניין עוד שלפי הפרשנות הזו, הפרישה חברת החשמל כספים לקרן הפנסיה של עובדיה - קרן פנסיה חיצונית לחברה, שיוצרת חיץ משפטי וכלכלי בין החברה לבין הכספים שהופרשו לפנסיה: במקרה שנוצר בקרן עודף, החברה אינה יכולה להחזיר לעצמה את הכסף סתם כך, אלא היא צריכה להפעיל הליך ולתבוע את הקרן להחזיר לה את העודף. מעניין גם שבפעם הראשונה שבה נדרשת חברת החשמל להפעיל את ההליך הזה ולתבוע מהקרן להחזיר לה עודפים של 2-7 מיליארד שקל, הנהלת חברת החשמל כלל אינה ממהרת לעשות כן - הנהלת החברה טוענת כי בכוונתה לפנות אל קרן הפנסיה בנושא בקרוב.
מעניין שכאשר כתב כאן themarker, לפני חצי שנה, כי האינטרס העליון של חברת החשמל הוא בעצם לשרת את הפנסיה של עובדיה, וכי מן הראוי להחליף את שמה של "חברת החשמל לישראל בע"מ" ל"חברת הפנסיה לישראל בע"מ", היו בקרב מנהלי חברת החשמל מי שנעלבו מכך. לאור הנתונים, לא ברור מדוע הם נעלבו כל כך.
תגובת חברת החשמל: "השינוי בחישוב הפנסיוני נולד כתוצאה מבדיקה שהפעילה החברה, ואשר לימדה שקצב הגידול בשכר הפנסיונרים הואט בשנים האחרונות. אין מדובר בטעות, אלא בשינוי אומדן - לאור השינוי בקצב גידול השכר. על אף הפיתוי לייפות את דו"חות החברה ובכך להציג מצג כאילו בעיותיה של החברה נפתרו, החברה סבורה כי היא מחויבת להצגה נכונה של הדו"חות הכספיים - ובמקרה של שינוי בחישובים אקטואריים, ההצגה הנכונה היא לפרוש את השינוי לאורך שנים. שינוי האומדן אינו אמור להשפיע בכל מקרה על תעריף החשמל".
חברת החשמל לפנסיה בע"מ
מירב ארלוזורוב
10.8.2009 / 7:06