גורמים בנקאים: יש כשל שוק; בנק ישראל: אין שום כשל שוק - המערכת מתפקדת היטב ומגיבה לביקוש והיצע

בשבועות האחרונים נוצר במערכת הבנקאית הישראלית מחסור באמצעים להעמדת אשראי דולרי לזמן קצר, והם נאלצים לחפש קווי אשראי בבנקים זרים אשר מצידם זיהו את המצוקה ולפיכך העלו את הריבית שהם דורשים מבנקים בישראל - כך נודע ל-themarker . עקב המחסור, נאלצו בימים אחרונים לשלם לבנקים בחו"ל ריביות גבוהות של ליבור פלוס 0.5% ואפילו ליבור פלוס 1.7%.



הסיבה למחסור בקווי אשראי במט"ח היא הפעילות של קרנות גידור זרות בשוק הדולר-שקל הישראלי. קרנות גידור אלה, בהיותן ספקולנטיות טהורות, ביקשו מצד אחד להמר על התחזקות השקל והחלשות הדולר אך מנגד אין אינן מעוניינות להשקיע בישראל או בנכסים ישראלים.



לאחר כל מכירת דולרים מקבלות הקרנות הזרות שקלים, אך הן אינן רוצות לקנות איגרות חוב ישראליות, אינן רוצות לפתוח פיקדון בארץ ואף לא מעוניינות בחשיפה לבנק ישראלי. לכן הן ניגשות למערכת הבנקאית ומבצעות "עסקת החלפה" במט"ח, כלומר מוכרות את השקלים ומתחייבות לקנות אותם בחזרה בעוד כמה שבועות או חודשים, ובמקביל מבקשות מהבנקים הלוואה בריבית צמודה לליבור.



במנגנון זה נקבעים מראש שערי החליפין, כך שאלמנט הספקולציה על התחזקות השקל נותר ללא שינוי, ובמקביל מקבלות הקרנות אמצעי תשלום דולרי שאותו הן יכולות להמשיך ולהשקיע כראות עיניהן.



ביקוש זה של קווי אשרי בדולרים מצד הקרנות הזרות הוא זה שיוצר את המחסור באמצעי אשראי מט"חיים, ומביא לעליית הלוואות קצרות במטבע חוץ בשוק הכספים הישראלים. בצר להם על הריבית הגבוהה שהם נאלצים לשלם, פנו מספר בנקים ישראלים אל בנק ישראל בבקשה שהוא זה שיעמיד להם אשראי מט"חי. "מה ההיגיון?", שאלו מספר בנקאים: "בנק ישראל קונה מקרנות הגידור דולרים ומפקיד אותם בבנקים בחו"ל, בישראל נוצר מחסור במט"ח - ועכשיו אנחנו רצים לאותם בנקים ומבקשים שילוו לנו דולרים בריבית גבוהה יותר. זה כשל של השוק. מדוע שלא נקבל את הדולרים ישירות מהבנק המרכזי שלנו".



בבנק ישראל אישרו כי קיבלו פניות כאלה מבנקים מקומיים, אך דחו אותן. "אין כאן שום כשל שוק. אנחנו לא משקיעים את היתרות בבנקים זרים, ויתרות המטבע לא מיועדות להעמדת קווי אשראי לבנקים בארץ", אמרו בבנק המרכזי.



בבנק ישראל הדגישו אתמול כי התפתחויות מסוג זה הן חלק תקין ומוכר של פעילות השווקים, אשר כמו תמיד מגיבים לביקוש והיצע. "בגלל הפעילות של זרים ושל מקומיים שמכרו מט"ח וקנו שקלים, יכולים להיווצר במקומות מסוימים בשוק הכספים עודפי היצע בשקלים ועודפי ביקוש לדולרים, וברור שהמחירים יגיבו לכך על ידי ירידה בריבית השקלית ועליה בריבית הדולרית", ציין גורם בכיר בבנק.