שטייניץ: "לחברות גדולות מצליחות בעולם אין גרעין שליטה - הנוסחה הזו יכולה להצליח גם בבנקים"

"יש כאן שתי שאלות - שאלת ההפרטה וצורת ההפרטה. לגבי שאלת ההפרטה אני סבור שהמדינה לא צריכה לשלוט בבנקים. לגבי צורת ההפרטה, יש לבחון ספציפית כל חברה שעומדת להפרטה. עקרונית אני חושב שלא חייב להיות גרעין שליטה. אנחנו רואים חברות גדולות מצליחות בעולם וגם בישראל, כמו לדוגמה חברת טבע, שאין בהן גרעין שליטה. הנוסחה הזו יכולה להצליח גם בבנקים". - כך אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, בראיון למגזין "בנקאות".



שטייניץ ציין כי "אין ספק שאנחנו עדיין בעיצומו של המשבר. בתחום האבטלה רואים האטה בקצב הגידול, ואנחנו מעריכים שהאבטלה תיבלם לקראת סוף השנה ותחילת 2010".



לדבריו, "לגבי האינפלציה, מדובר בנתון של חודש אחד (יוני). ידענו את הנתון הזה מראש גם לגבי החודש הזה וגם לגבי החודש הבא", הדגיש שטייניץץ. "העלאות המחירים נובעות משלושה גורמים: הריבית הנמוכה במשק, שמאיצה צריכה במקום החזקת הכסף בחסכונות, שער הדולר, וגורם שלישי, מאוד נקודתי, הוא העברת התקציב, הכולל מספר צעדים של העלאת מיסוי, כמו מע"מ ומס על הדלק והסיגריות.



עוד הוסיף שטייניץ כי "אני עדיין לא קורא לזה אינפלציה. מה שמאפיין אינפלציה זה תהליך ממושך של העלאת מחירים שמזין את עצמו ויוצר ציפיות. הסכנה היא כאשר הציפיות מזינות את עצמן, כאשר אנשים מעריכים שכדאי לקנות היום כי מחר יהיה יקר יותר, ואז המחירים עולים כבר היום".



שר האוצר הדגיש כי "יש אינדיקציות יותר סימפטיות, כמו העלייה ביצוא, בעיקר בענף ההיי-טק, והתעוררות השוק המוסדי. אלה סימנים מאוד מעודדי אבל צריך להתייחס אליהם מאוד בזהירות. אם אני מכמת את כל הנתונים, אנחנו נשארים צמודים להנחה, שאם התוכנית הכלכלית תזכה לתמיכת הממשלה והכנסת, נראה חזרה לצמיחה קלה בתחילת 2010 , שתהפוך למשמעותית לקראת אמצע או סוף 2010. לכן, אנו מעריכים שלקראת תחילת 2010 נראה בלימה באבטלה ולקראת סוף שנה הבאה נראה עלייה בתעסוקה".



"אני מניח שהממוצע של 2010 יהיה חיובי, ואלה גם הערכות של גורמים אחרים. קיבלנו באחרונה מספר אינדיקציות מאוד חיוביות לגבי חוסנה של הכלכלה הישראלית וגם הבעת אמון בתוכנית הכלכלית ובתקציב מגורמים בינלאומיים חשובים ביותר: ההודעה על הכנסת ישראל למדד המדינות המפותחות על ידי מורגן סטנלי, שלא המתינו לסוף המשבר.



"אינדיקציה נוספת היא קביעת תאריך היעד ביני לבין מנכ"ל ה-oecd לגבי הצטרפות ישראל כחברה מלאה בארגון בחודשים הראשונים של 2010 - וגם זו הבעת אמון בכלכלת ישראל ובעתידה. עוד סימן מעודד: העובדה שארה"ב אישרה לנו את הערבויות )כמעט 4 מיליארד דולר( לשימוש במ 2010 ובמ 2011 , כאשר השאלה שעמדה במוקד הדיון היתה רק התוכנית הכלכלית ויכולתנו להצעיד את הכלכלה קדימה, להוריד את הגירעונות ולחזור לצמיחה".



"עוד שתי אינדיקציות שקיבלנו באחרונה: מאמר חיובי מאוד על כלכלת ישראל שהתפרסם בשבועון 'אקונומיסט' והודעה משמחת מחברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, סטנדרט אנד פורס, שהחליטה להשאיר את דירג האשראי של ישראל a יציב עם אופק חיובי למרות הירידה הדרמטית בהכנסות המדינה למרות הגירעון ולמרות שהחברה הורידה דירוג של מדינות רבות בעולם".



"אנחנו עדיין חושבים שיש מחנק אשראי מסוים ויש עדיין מקום לפעילותן של הקרנות המיוחדות, כמו קרנות המנוף. המחנק קיים למרות שהבנקים ממשיכים לתת אשראי כמו קודם. הוא נובע מכך שחברות גדולות הסתמכו בעבר על אשראי חוץמבנקאי, וכאשר הוא נפסק, חלקן פנו לבנקים, כך שהעובדה שהאשראי הבנקאי נשאר פחות או יותר בהיקף דומה פירושו שחלק מהאשראי הבנקאי ניתן לחברות גדולות כתחליף לאשראי חוץמבנקאי, ובמקרים מסוימים על חשבון אשראי לעסקים קטנים ובינוניים".