אתמול הושלמה כידוע עסקת רכישת 51.3% מהשליטה בחברת פרטנר על ידי היזם אילן בן דב תמורת כ- 5.3 מיליארד שקל. הבוקר כבר מתנוססות תמונותיו של בן דב בעיתונות הכלכלית בדמות סופרמן כלכלי. דמות שמעוררת תמיהות רבות לנוכח העסקה.
השאלה הראשונה, זו שאינה קשורה במישרין לבן דב מתמקדת בהחלטתו של שאול אלוביץ' מיורוקום (בעלת השליטה באינטרנט זהב, סמייל 012, חלל לווינים ועוד חברות מצליחות) שלא להמשיך להתמודד מול בן דב על פרטנר. קבוצת יורוקום משופעת בנזילות כספית גדולה פי כמה מבן דב והיא גם נהנית מאמון גבוה יותר במערכת הפיננסית בנקאית.
יציאת יורוקום מההתמודדות מסמנת לרבים וטובים בעולם הכלכלי שאלוביץ לא בטוח שעסקת בן דב-פרטנר כלכלית . אלוביץ גרם מיידית לחלק מהשותפים הפוטנציאלים לרכישת פרטנר עם בן דב לפקפוקים. כרגע לא ברור אם לאומי פרטנרס, שלמה נחמה וקרן מבטחים הותיקה יאותו להצטרף לעיסקה. בשוק יודעים להעריך שאם "יורוקום" הייתה הקונה היו רבים וטובים שמחים לשתף עימה פעולה בשליטה בהשוואה לבן דב. ייתכן שבתנאים מסוימים יורוקום עוד תחזור לעסקת פרטנר.
מימון אינסופי וריבית כבדה
פרטנר חברה רווחית שמייצרת מזומנים בשפע. לכאורה יקל על בן דב למשוך דיבידנד מזומן ולממן חלק מהמינוף העצום שנטל. אלא שבן דב רכש 51.3% מהשליטה. המשמעות היא שמכל שקל שיחולק דיבידנד רק כ- 51 אגורות יכניסו לכיסיו של בן דב ושותפיו היתר יעבור לציבור המחזיק מניות פרטנר. בן דב ימשוך דיבידנדים אבל ספק אם ירצה לחלק דיבידנדים ענקיים מקופת פרטנר לכיסוי הציבור הרחב. סימן שאלה לא פשוט במיוחד לאור הצורך לשמור על האיתנות הפיננסית של פרטנר.
גם ביצוע עסקאות "בעלי עניין" עם פרטנר יהיו קשות לביצוע. צריך לזכור שאם בן דב לא יבצע את העסקה, מכל סיבה שהיא, עליו יהיה לשלם קנס כספי כבד דבר שאינו עניין של מה בכך .
על פי המידע הכללי, כ- 2.65 מיליארד שקל ימומנו על ידי לאומי ומזרחי. לכסף הזה יש עלות משמעותית שתפגע ללא ספק בקופתו של בן דב, האמור לבצע את העסקה באמצעות חברת "סקייליקס" שבשליטתו. ידוע שעם אלי יונס, מנכ"ל בנק המזרחי, לא "משחקים" בענייני מימון. לקחת - שילמת במועד ובמזרחי אין פטנטים ומחיקות מיותרות. העלות של 2.65 מיליארד שקל תהיה משקולת על בן דב.
משקולת נוספת, נוחה יותר, תהיה הלוואה של כמיליארד שקל מהמוכרת קבוצת האצ'יסון. גם כאן ישלם בן דב ריבית שמנמנה אבל המוכרת שרוצה לממש תהייה לווה נוח יחסית לאחרים.
עוד כמיליארד שקל אמור בן דב לגייס מחברת "סקיילקס" (לשעבר "סאיטקס") שבשליטתו. על פניו מדובר בגיוס קל וזריז אולם בעלי המניות מהציבור (ללא בעלי עניין שיש להם נגיעה לעיסקה) יצטרכו לאשר את המימון, ואלה ירצו בטחונות מלאים ושעיבודים לעילא ולעילא לכספם. נראה עניין קל, אבל זה לא כך במציאות. לאור הבעיות שהתעוררו בעבר חברת "טאו תשואות" של בן-דב שהאג"ח שלה נסחרות בתשואה של 30% מחשש לפירעון בעלי המניות מהציבור יידרשו הפעם שעבודים משופרים. ניסיון מריר עם בן דב בעסקי הנדל"ן כושלים בטאו רק מחזקים את החששות מפניו.
סקיילקס אמורה לגייס מהציבור בבורסה סכום של כמיליארד שקל - לא משימה פשוטה בימים אלה בשוק ההון , רק נמצא בתחילת ההתאוששות. סקיילקס אינה אי.די.בי והיא תיאלץ לשלם ריבית גבוהה לגיוס ההון מהציבור והמוסדיים בהתחשב שיש אלטרנטיבות השקעה פחות מסוכנות וחצי אחוז ריבית מעל מהמקובל אינה סוכריה מתוקה מספיק. צריך לזכור שאחרי כל גיוסי ההון שהזכרנו לא ברור אם השותפים שאמורים לממן חלק מהעסקה אכן יצטרפו. כך יאלץ בן דב לגייס הון נוסף מהציבור דבר שיגרום לייקור העלות ולצורך לשרת החוב מהאמצעים של פרטנר. בעיה לא קלה.
עיסקת השנה
חייכתי שקראתי היום בתקשורת על יוסי ארד מנכ"ל טאו: "המהנדס הפיננסי בעל יכולת פיננסית נדירה" שנכשל בהשקעות טאו הגוררת אחריה גירעון בהון של כ- 300 מיליון שקל בצירוף שורה של עסקאות נדל"ן כושלות שב-2008 כמעט מחקו מהעסקים את בן דב. חייכתי לנוכח המעשיות על הרוחניות של בן דב שהסביר לבעלי אג"ח נזעמים את מושגי "אהבת לרעך כמוך חוץ מלכספו" ואיך אפשר לנסות לעשות "תספורת" עם סכין קצבים.
שמחתי ללמוד שהרנטגן הרב איפרגן מעניק לבן דב תשומת לב ומקרב אותו. בהנאה הבנתי שבן-דב מתקשר לנוחי דנקנר כי הם חברים. השאלה אם אחרי רכישת פרטנר נוחי יישאר "חבר" כשהוא הבעלים של סלקום המתחרה. לא ממש הצלחתי להבין איך סאני שבבעלות בן-דב תנהג במותג "סמסונג" שהיא משווקת? מה יעשו בסלקום ופלאפון בעניין? מה תעשה פרטנר עם מכשירי נוקיה? (שמיובאים על ידי יורוקום) צרות? הבנות? חרם? נעלמים רבים.
ד"ר דפנה פפר, מרצה למימון במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.