כלל פיננסית עולמית: ליהמן מה ?

הצרכנים בארה"ב - פתאום לא משוכנעים שהולך להיות טוב



סקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן שואל את הצרכנים מגוון שאלות שקשורות למצבם הנוכחי ולתפיסת מצבם העתידי. המדד רשם ירידה חדה החל מיולי 2007 עד לשפל ביוני 2008 ומאז הצרכנים לא ממש סגורים על עצמם, המדד עלה, ירד, ירד, עלה, ירד וכל פעם כמעט גרם להתקף לב למשקיעים.



ביום חמישי האחרון הוא שוב ירד, בניגוד לצפוי, ולהגנתם אומרים הצרכנים: "פוחדים עדיין על העבודה ועל השכר". אז אולי תפחדו בשקט ולא תפחידו גם את השווקים? בכל אופן, קיים חשש שאם הצרכנים באמת חוששים מהעתיד, גם אם חששם יתברר כמוגזם, הם עדיין לא יחזרו לצרוך כעת ולכן יעכבו בכל מקרה את היציאה מהמשבר. "אני הייתי ממליץ לאובאמה: לך תיתן להם עוד קצת כסף שיירגעו, גם ככה אין לך בעיה להנפיק עוד אג"ח", אומר אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים (ראו הרחבה).

אינפלציה ואג"ח ממשלתיות



ארה"ב - הירידה הבלתי צפויה במכירות הקמעונאיות (ראו הרחבה) יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם ביום שישי ונותר ללא שינוי (בהתאם לצפי) דחפו את ציפיות האינפלציה (כפי המגולם באג"ח) מטה.



מאינפלציה מגולמת של 2% ביום שישי הקודם (לשנה ב-10 השנים הקרובות) לאינפלציה מגולמת של 1.73% ביום שישי האחרון. הירידה בציפיות האינפלציה, יחד עם הצלחת הנפקת סדרת אג"ח לא צמוד בסכום של 75 מיליארד דולר, העלו את הביקושים לאג"ח ממשלתי והביאו לירידת התשואה מ-3.88% ביום שני ל-3.27% בסיום המסחר ביום שישי.



נזכיר כי כבר בשבוע שעבר גילמו החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב כי זאת לא תועלה בינואר 2010 (כפי שהיה מגולם עד כה) אלא רק במרץ בהסתברות של כ-70%. באירופה, למרות מדד המחירים הנמוך ליולי (0.7%- לעומת צפי לירידה מתונה יותר של-0.6%) אגרות החוב המקומיות נצמדו לאלה האמריקאיות והתייקרו. להערכת כלכלני כלל פיננסים, לאינפלציה אומנם קשה להרים כעת ראש, כי השפעות המשבר עדיין לא חלפו, אך ישנן סיבות רבות שתומכות בכך שהיא עוד עשויה להפתיע. לכן, מעריכים בכלל פיננסים כי האפיק הממשלתי מסוכן כיום ביחס לתשואה שגלומה בו.



נתוני המכירות הקמעונאיות - טרנטה, אבל לפניך !



לאחר שהתחפר בבוץ, יזם הממשל האמריקאי תוכנית לחילוץ סקטור הרכב. התוכנית לסבסוד החלפת רכבי טרנטה בכאלה חדשים הביא אנליסטים לצפות לגל רכישות רכבים חדשים, שיזניק את המכירות הקמעונאיות ל-0.8% והמליצו למניות: "תעלו, המפתחות כבר בפנים".



בפועל, הסתבר, שהחלפות רכבי הטרנטה לבדן לא מצליחות למשוך את נתון המכירות למעלה וזה ירד ב- 0.1%, הירידה הראשונה זה 3 חודשים. הסעיפים שבלטו בהתכווצות היו: מוצרי הבניה, המכירות בתחנות הדלק וציוד ספורט. להערכת האנליסטים של כלל פיננסים, זאת סיבה לתיקון! ולא טענות של "עלינו מהר מידי" או אוסף של "חמישה רואי שחורות" שהפכו לגורואים.



מה אתם מייצרים? לא ראיתם שהצרכנים מבואסים ולא קונים?



מצד אחד נתוני המכירות על הפנים (ראו הרחבה), מאותו צד, בטחון הצרכנים ירד (ראו גם הרחבה) ומצד שני, התפוקה התעשייתית בארה"ב עולה (0.5% לעומת צפי לעלייה של 0.4%). העלייה הראשונה מזה 9 חודשים.



מה גרם ליצרנים לייצר יותר כשהצרכנים קונים ואומרים שיקנו פחות? ההסבר פשוט יחסית: משקל תעשיית הרכב בייצור התעשייתי גדול ממשקלו בצריכה הקמעונאית ולכן כשהוא עלה, המכירות לא התרוממו והייצור נסק. כמו כן, המכירות כבר תקופה ארוכה מתבצעות ממלאים והתחיל להגיע הזמן שיחדשו אותם.



המצב היום "פי אלף" יותר טוב מזה שהיה טרם קריסת ליהמן



אין ספק שיום קריסת ליהמן ברדרס, היה יום היסטורי לכלכלה: צינורות האשראי נסתמו וגררו שרשרת דומינו של נפילת משקי הבית, הצרכנים, הבנקים והסקטור העסקי ולאפקט כדור שלג. אומנם רמות הביקושים ורמת התוצר לא חזרו לרמתם אז, אך האשראי חזר לשטוף את השווקים. אשראי הוא זה שהתחיל את המשבר ואשראי הוא זה שיסיים אותו. נשווה את קלות לקיחת האשראי רגע לפני קריסת ליהמן והיום:



בנקים - מצבם טוב יותר מזה שלפני המשבר כולו: הריבית הבין-בנקאית (הליבור ל-3 חודשים) עמדה לפני הקריסה על 2.8% והיום על 0.43%. המרווח בין הריבית הבין-בנקאית לממשלתי עמדה על 1.14% והיום-0.26%. כלומר, האשראי זורם לחלוטין.



חברות - מצבן טוב יותר מזה שטרם ליהמן: עלות גיוס אשראי בשוק ההון (באג"ח) ירדה משמעותית. בדירוגים הגבוהים (למשל aa ל-5 שנים) ירדה מ-5.4% ל-3.8% ובדירוגים נמוכים (למשל bb ל-5 שנים) ירדה מ-7.8% ל-8.22%. גיוס ההון מהבנקים גם הוא קל היום משמעותית: מסקר הפד עולה שבעוד לפני הקריסה 57% מהבנקים הקשיחו את מתן האשראי לחברות היום רק 39% נוהגים כך.



בעלי בתים (נדל"ן) - הריבית הממוצעת הקבועה למשכנתא ל-30 שנה ירדה מ-6.26% ל-5.33% ונמוכה יותר גם מהריבית טרם המשבר כולו. אך האם בנקים נותנים משכנתאות בקלות? טרם הקריסה 74% מהבנקים הקשיחו את מתן האשראי למשכנתאות, כיום רק 49%. כלומר, גם מצבם טוב יותר.



צרכנים - הריבית על כרטיסי אשראי ירדה מ-11.6% ל-10.8%, הריבית על רכישת רכבים ירדה מ-6.24% ל-3.88%. אחוז הבנקים שהקשיחו את מתן האשראי לצרכנים עמד על 66% והיום על 58.4%. גם מצבם של הצרכנים מבחינת אשראי טוב יותר.



כבר אין מה להשוות את מצב שוק האשראי לזה של לפני נפילת ליהמן, אנחנו הרבה מעבר, מעתה השוו לבר סטרנס.



לסין נמאס לחכות לביקושים מארה"ב



כשהמסחר עם ארה"ב לא מתרומם, לסינים נמאס לחכות, ויש להם אלטרנטיבה. הסחר הסיני עם ארגון מדינות דרום מזרח אסיה אומנם נפגע במשבר אך מפברואר חזר לעלות, השלים זינוק של 73% והגיע לרמתו ערב המשבר (אף שבתחילת המשבר עוד עלה מעט). ההבחנה הזאת גרמה לסין להפסיק להמתין לארה"ב ולתת עדיפויות סחר למדינות אלה.



שר המסחר הסיני התבטא בנושא ואמר שסין מעוניינת לחזק את הסחר עם מדינות דרום מזרח אסיה ולהגדיל את ההשקעות בין המדינות. הצדדים חתמו אתמול על הסכם שעשוי להגדיל בשנתיים הקרובות את הסחר בין מדינות האזור ב-60%. ההסכם יתמוך בסין אך בין השאר יבוא על חשבונה של ארה"ב.



איך אומרים- כל הקודם זוכה. "ושוב, אנחנו מופתעים מגמישותה של סין, מיעילותה ומראייתה ארוכת הטווח. עם זאת, אנחנו לא שוכחים שמדובר במדינה קומוליסטית (ביטוי שלי לשילוב של קומוניסטית וקפיטליסטית), ולכן לא מתכוונים להמליץ עליה לטווח ארוך", אומר כהנוביץ.



סיכום



הנוסעים לליהמן מתל אביב מתבקשים לרדת בתחנה הקרובה ולחכות למשבר הבא. לתשומת לב המשקיעים, התחנה הבאה: בר-סטרנס !



בישראל אומנם חזר מדד ת"א 100 לרמתו ערב קריסת ליהמן, אך למדד s&p500 יש עוד 25% לטפס כדי להגיע לרמתו אז.



יש בעיה, והבעיה היא לא ש"עלינו מהר מידי", אלא שאין ביקושים חזקים בארה"ב. אילולא תוכנית הממשל האמריקאי לעידוד סקטור הרכב, אני לא יודע אם סוף השבוע האחרון היה עובר רק בירידות של כאחוז. לדעתי היו מוצדקות ירידות חדות יותר!



הסקירה נכתבה על ידי אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.