החקלאים טורקים את הדלת בפני הנשים הערביות

>> באחרונה פגשנו שלוש נשים שמייצגות את מצב שוק העבודה של הנשים הערביות. הראשונה היא עובדת חקלאות מטמרה, אחת ממאות ספורות של נשים שעובדות באמצעות עמותת מען.

היא מרוצה מהעבודה, וסיפרה שנשים בכפר מתקנאות במשכורת שלה (שכר מינימום), בתלוש החודשי ובזכויות שהיא נהנית מהן.



השנייה היא פועלת שעבדה בעבר באמצעות עמותת מען, אך מועסקת כיום, כמו אלפי נשים ערביות אחרות, באמצעות קבלן המשלם לה רק 90 שקל ביום. לשאלה מדוע היא עובדת בתנאי ניצול, היא הסבירה שהעבודות שמען הציעה לה היו זמניות. לו יכלה מען להציע עבודה קבועה, היא היתה מעדיפה לעבוד באמצעותה.



השלישית עבדה בעבר באמצעות מען, אך כיום, כמו יותר מ-80% מהנשים הערביות, היא עקרת בית. היא רוצה לעבוד, אך לא תמורת 90 שקל ביום, ואין עבודה בכפרה.



למצב הזה, שמייצגות שלושת הנשים שפגשנו, יש השלכות חמורות על המשק בישראל. קבלני החקלאות מאפשרים לנשים העובדות ב"שחור" (ללא תלוש) להירשם בלשכת התעסוקה כדי לקבל השלמת הכנסה, ובכך "להשלים" את שכרן לשכר מינימום. כך, הקבלנים והחקלאים גובים קופון על חשבון הפועלות, והמשק מפסיד. למשפחות הערביות אין כסף לשלם ארנונה לרשויות המקומיות, והעוני והתסכול רק מעמיקים.



באחרונה התפרסם מחקר של משרד התמ"ת שמציע לשלב 135 אלף עובדים ישראלים נוספים בשוק העבודה, מתוכם 60 אלף נשים ערביות. זהו חלק מהמאמץ להעלות את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל מ-71% ל-74% ולהשתלב בקבוצת המדינות המובילות ברמת התוצר לנפש בעולם. ואולם במאי החליטה הממשלה להיענות לבקשתו של שר החקלאות, שלום שמחון, ולהתיר יבוא של עוד 2,000 פועלי חקלאות מתאילנד. המשמעות פשוטה: טריקת דלת בפני נשים ערביות והעמקת האבטלה והעוני בכפר הערבי. רק לפני שנה הניחה עמותת מען על שולחנו של שמחון מסמך שבו שמות של 1,100 עובדות המחפשות עבודה, מתוך אלפי נשים שרשומות במאגר העמותה, אך השר לא הגיב.



ממשלה שרוצה להעלות את שיעור העבודה בישראל, ולדאוג לכל אזרחיה, כולל הנשים הערביות, צריכה להפסיק את מדיניות ההדלת המסתובבת. תנו לעובדים הזרים שרוצים להישאר כאן לחיות, והפסיקו את יבוא הפועלים חסרי הזכויות וגירושם כדי להחליפם באחרים. תנו לנשים הערביות להתפרנס ולשפר את מצבן הכלכלי והחברתי.



הכותבות הן רכזות עבודת נשים בעמותת מען