המיתון מאחורינו?

"נתוני הצמיחה מגדילים את הסיכוי להעלאת ריבית"



ד"ר מיכאל שראל ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים



"נתוני הצמיחה שפורסמו יפים, ובהחלט הפתיעו לטובה, אך חשוב לזכור שזהו עדיין אומדן ראשוני, אשר עשוי להשתנות, ובעיקר שצמיחה של 1% פירושה צמיחה שלילית לנפש (בשל קצב הריבוי הטבעי), שמובילה לאבטלה", אמר שראל. "על כן מוקדם עדיין להכריז שהמיתון הסתיים".



לדבריו, "נתוני הצמיחה החדשים משנים את התמונה ומגדילים משמעותית את הסיכויים להעלאת ריבית. הסיבה לכך היא שהצמיחה בישראל מהירה יותר מבארה"ב ובאירופה, אך גם האינפלציה אצלנו גבוהה לעומתן, גם אם ננכה את השפעת המסים העקיפים שהוטלו".



שראל מעריך שהריבית תועלה כבר בשבוע הבא או בעוד חודש-חודשיים, ולכל המאוחר עד סוף 2009. לדבריו, אם השקל יתחזק, בנק ישראל יעדיף לדחות את העלאת הריבית בחודש.



"מוקדם להעלות את הריבית"



רון אייכל הכלכלן הראשי במיטב



"נחמד להתבשם מנתון רבעוני, אבל אי אפשר להכריז שנגמרו הצרות של הכלכלה הישראלית", אמר אייכל. "למעשה, אנחנו צריכים לראות צמיחה בהיקף של 3% לפחות כדי שיתחיל שיפור בשוק העבודה - ואנחנו עוד לא שם. בלי ביקושים חסונים מארה"ב ומאירופה לא נוכל לצמוח בקצב מתאים לפוטנציאל הישראלי".



לדבריו, "מוקדם עדיין להעלות את הריבית. אם ננכה את הגזירות הכלכליות מנתון האינפלציה, נגלה שהיא נמצאת בטווח היעד. מהבחינה הזאת אין לבנק ישראל סיבה להעלות את הריבית. המחיר של העלאת הריבית יהיה גבוה מהתועלת - החברות יתקשו לקבל מזומנים, לפחות בזול, ולשקל יהיה פוטנציאל להתחזק. להערכתי, בבנק ישראל ימתינו עד שיראו שני רבעונים של צמיחה בריאה, ורק אז יעלו את הריבית.



"ייתכן שברבעון הבא לא נראה נתוני צמיחה מרשימים, אבל באופן כללי יש אישור לתחושה שעוצמת המיתון כאן תהיה פחותה לעומת העולם".



"ברבעון הבא צפויה צמיחה קרובה לאפס"



אורי גרינפלד כלכלן המאקרו בכלל פיננסים



"המשק אכן נמצא בדרכו ליציאה מהמשבר הכלכלי, אך צריך לקחת את נתון הצמיחה בעירבון מוגבל", כתב גרינפלד. "ברבעון הבא סביר שתירשם צמיחה נמוכה יותר וקרובה לאפס".



לדבריו, "פרסום הנתון יחד עם המדד הגבוה צפויים ליצור לחץ על בנק ישראל להעלות כבר החודש את הריבית". בכלל פיננסים מאמינים כי אין הצדקה להעלאת הריבית כעת, מכיוון שהאינפלציה בפועל, בניכוי העלאות המסים, נמוכה מכפי שנדמה. "הצמיחה עדיין לא מובהקת, והעלאת הריבית מוקדם מדי עלולה לפגוע בהמשכה בעתיד", כתב גרינפלד.



"זו לא יציאה מהמיתון, אלא עלייה בצריכה הציבורית"



רובי גינל ראש אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים



"נתון הצמיחה החדש אינו מעיד על יציאה מהמיתון, אלא נובע מעלייה בצריכה הציבורית (הממשלתית), שמבוססת על עלייה ברכש הביטחוני המקומי", אמר גינל. לדבריו, בנטרול הצריכה הציבורית, הירידה בתוצר נמשכה ברבעון השני בקצב שנתי של 3%-5%. גינל הוסיף כי הגידול בצריכה הציבורית, בשיעור 20%, הוא חריג, במיוחד מפני שהממשלה תיפקדה ברבעון השני על בסיס תקציב 2008. לדבריו, "בכל מקרה, מדובר בנתונים ראשוניים שנמצאים בבדיקה באגף הכלכלה, והתאחדות התעשיינים החליטה לא לשנות בינתיים את תחזיותיה ל-2009". ההתאחדות חוזה כי המשק יתכווץ השנה ב-1.5%.



למרות נתונים ראשונים על עלייה ביצוא בחודשיים האחרונים, בהתאחדות לא מכריזים על סוף המיתון בתעשייה. לדברי גינל, "אנחנו בתעשייה לא רואים התאוששות אמיתית עד כדי צמיחה. ביצוא אמנם הסתמנה בחודשיים האחרונים עלייה של 4%, אך הנתון אינו סופי, ויש לנכות ממנו את העלייה במחירי הסחורות. יש להימנע מאופוריה ומאמירות שהמיתון מאחורינו. ייתכן שנתוני היצוא מוטים מעסקות יצוא בודדות, כדוגמת העלייה ביצוא של אינטל, ומתיקוני יצוא בעקבות הירידות החדות בחודשים האחרונים".



"אין להתרשם יותר מדי מהצמיחה ברבעון השני"



אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר



"אין להתרשם יותר מדי מהנתון שלפיו הצמיחה ברבעון השני של 2009 היתה חיובית, אחרי שני רבעונים של צמיחה שלילית משמעותית", אמר לין. לדבריו, הצמיחה ברבעון השני "בסך הכל מקזזת חלק מהירידה החדה בצמיחה שחווינו במהלך המשבר, אך הדבר אינו מבשר התאוששות בכוח הקנייה של הציבור, שירד בגלל המיסוי על הצריכה. הצמיחה ברבעון השני היא לכל היותר אות מבשר התייצבות, ובכל מקרה לא נחזור לשיעורי הצמיחה של 2006-2007 השנה, ואפילו לא ב-2010".



"נישות מסוימות פורחות"



יהודה טלמון נשיא לשכת ארגוני העצמאים לה"ב



"לא כדאי להתחיל לתפור חליפות לצורך חגיגות, כאילו המשבר הכלכלי חלף", אמר טלמון. לדבריו, יש עדיין סימנים שמעיבים על השמחה, כגון מדד מנהלי הרכש בארה"ב, שירד.



"יש נישות מסוימות שפורחות כעת, כגון הנדל"ן למגורים", אמר טלמון, "אך הדבר אינו מעיד על יציאה מהמשבר, אלא על תופעה: אנשים יושבים על כסף ומשקיעים אותו בבורסה או בנדל"ן". לדבריו, כתוצאה מכך, משרדי עורכי דין שקשורים לנדל"ן למגורים משגשגים, ולעומתם "משרדי עורכי דין שקשורים בהיי-טק ובקרנות הון סיכון עדיין מלקקים את פצעיהם".