האסון של סרברוס

ניו יורק טיימס

>> עבור סטיב פיינברג, הבעלים לשעבר של קרייזלר, השנה האחרונה היתה זחילה לעבר תבוסה. הוא הפסיד מיליארדי דולרים. הוא איבד יוקרה. הוא איבד את הפרטיות שלו. ובסופו של דבר הוא מצא את עצמו נתון לחסדי הממשל הפדרלי.



אבל אפילו עכשיו פיינברג - אדם שיכול לשחק שחמט בעיניים מכוסות - מתקשה להצביע על הטעויות הרבות. ביושבו במשרדו שבפארק אווניו, הרחק מהררי הפסולת המקיפים את דטרויט, הוא נכנס למגננה כשהוא נשאל מה למד מהניסיון הנועז - והכושל - להפוך את ענקית הרכב האגדית והפגועה לחברה פרטית ולשקמה. הוא משתהה, חושב והזמן חולף. אז הוא מניד בראשו. "היינו אופטימיים מדי לגבי התזמון", הוא אומר. "אולי מה שהיינו צריכים לעשות זה לא לקנות אותה".



פיינברג השתלט על קרייזלר לפני שנתיים והבטיח לשקם את החברה. בסוף אפריל הגישה קרייזלר בקשה להגנה מפשיטת רגל. לפיכך, הדרך שבה הוא וחברת ההשקעה הפרטית שלו, סרברוס קפיטל מנג'מנט, בוחרים לתאר את מסעם עם קרייזלר היא עניין רגיש.



אם פיינברג יאמר שהיה עליו להקצות יותר כסף כדי לסייע לקרייזלר, הוא עלול לעורר את זעם המשקיעים שספגו הפסדים ניכרים מההימור שלו. אם הוא יאמר שהוא היה צריך פשוט לוותר על חטיבת המכוניות של החברה ולהתמקד בחטיבה הפיננסית המבטיחה שלה, הוא עלול להצטייר כמי שדואג יותר לכיסו מאשר לעובדי קרייזלר ולתפקיד חטיבת ייצור הרכב בחברה.



החינוך שקיבל פיינברג מקרייזלר, הממשל והמציאות הכלכלית מסמן את הגבולות שבהם נתקלו שחקני ההשקעה הפרטית בניסיונם לגרוף רווחים אדירים, בשעה שטענו כי יש בידם המיומנות והכושר הניהולי לתקן חברות כושלות בכל גודל שהוא. לפני זמן לא רב תהו חלק מהכלכלנים ומהאנליסטים אם חברות ההשקעה הפרטית - שגובו בגיאות ההלוואות הקלות מהבנקים - עשויות להשיג כוח גדול מספיק כדי לנסות את כוחן אפילו בניהול ענקיות כמו ג'נרל אלקטריק.



וואו, שינוי מהותי בנוף



שעה שסרברוס החלה לרחרח סביב דטרויט, סברו גורמים בחברה כי תעשיית הרכב האמריקאית צפויה לרשום את ההתאוששות הגדולה בהיסטוריה. בפגישות עם משקיעים פוטנציאליים בשנים האחרונות, הצטיירו אנשי הצוות של סרברוס כנלהבים, מיומנים ובטוחים להפליא ביכולתם להצליח במקום שבו אחרים נכשלו.



"חשבתי, ?וואו, זה באמת מסמן שינוי מהותי בנוף כאן'", נזכר אדם שנכח בפגישה עם סרברוס ביקש להישאר בעילום שם בגלל הסכמים שעליהם הוא חתום. "נראה לי שזה נתן לי תקווה. חברות הרכב צריכות כמויות הון אדירות, ומאיפה עוד הן יכולות להשיג זאת?".



ג'ון סנואו, לשעבר שר אוצר בממשל בוש ויו"ר סרברוס, תמך גם הוא בסיוע של סרברוס לקרייזלר, והשווה אותו לחילוץ הממשלתי של קרייזלר ב-1979.



"לפני יותר מ-25 שנה, כשקרייזלר ניצבה מול פשיטת רגל, פניתי לממשלת ארה"ב בבקשת סיוע", אמר סנואו ב-2007 בכנס של נשונל פרס קלאב. "כיום שוב ניצבת קרייזלר מול אתגרים פיננסיים, אך חברת השקעה פרטית מתערבת כדי להזריק את התמיכה הכה נחוצה".



סרברוס והמשקיעים שלה השקיעו בסופו של דבר 7.4 מיליארד דולר בקרייזלר, ושווי השקעתם הידרדר כעת ל-1.4 מיליארד דולר. סרברוס קיוותה לאחד בין החטיבה הפיננסית של קרייזלר לבין חברת מימון נוספת בשליטתה, gmac. בהיבט זה סברו אנשי הצוות של סרברוס כי יוכלו להתמודד עם הסיכונים בעסקי הרכב של קרייזלר, וכי אלה לא יעמדו בדרכם לגרוף מיליארדי דולרים עבור המשקיעים.



"רכישת קרייזלר תיזכר כאחת ההשקעות שהתרחשו בשיאה של בועת האשראי", אמר ג'וש לרנר, מרצה שחוקר את תחום ההשקעה הפרטית בבית הספר לעסקים של הרווארד. "הם לא נראים טוב. זו תהיה נקודה שחורה ברקורד שלהם". ואכן, gmac וקרייזלר נחלשו כל כך עד שנזקקו ב-2008 לסיוע ממשלתי בסך 22.6 מיליארד דולר כדי להימנע מקריסה. האם משהו מזה השתלם לקרייזלר, לעובדים, למשקיעים, לשותפים העסקיים וללקוחות שלה?



פיינברג מגן על פעולותיו ואומר שעשה הכל כדי לסייע לחברה. הוא ידוע כאדם שנמנע מפרסום ואומר שהיה תמים בכך שלא צפה את תשומת הלב הציבורית שתופנה אליו לאחר רכישת קרייזלר, ושהיה נמנע מההשקעה לו ידע זאת מראש.



פטריוט עם רובים במשרד



יש משקיעים המטילים ספק בכך שפיינברג פעל ממניעים אחרים מלבד רווחים, אך רבים מאמינים שהוא התלהב מהאפשרות להחיות איקון אמריקאי.



פיינברג, המוקף בדגמי מכוניות ואופנועים וגם ברובים במשרדו, הוא פטריוט ורפובליקאי מוצהר. הוא מזכיר קרובי משפחה ששירתו בעיראק. "אני אוהב את הארץ הזאת. היא היתה נפלאה אלי. היתה לי הזדמנות נהדרת".



פיינברג, 49, בילה חלק ניכר מחייו בביצוע עסקות. אביו היה איש מכירות בתחום הפלדה. פיינברג למד בפרינסטון מדע המדינה, ונכנס לתחום הפיננסים כדי לפרוע את הלוואות שכר הלימוד שלו. הוא עבד בדרקסל בורנהם, בית ההשקעות בראשות מייקל מילקן, שקרס. ב-1992 ייסד את סרברוס.



במשך שנים היתה סרברוס בעיקר חברת סחר המתמחה באג"ח במצוקה, שהרחיבה את פעולותיה לתחום הקנייה והמכירה של חברות בקשיים. באמצע העשור האחרון הרחיבה סרברוס את פעילותה ברכישות אגרסיוויות (ראו טבלה), בתחום הפיננסים ובתחומי תעשייה רבים אחרים. באחת העסקות, רכשה במשותף עם קרן גבריאל מניות של בנק לאומי. בעקבות הקשיים אליהם נקלעה סרברוס וחשיפתה של קרן גבריאל להונאת מיידוף, נאלצו השתיים למכור את מניות לאומי. הרוכשים היו חברת קנית של דוד עזריאלי ודויטשה בנק.



קרייזלר נחשבה לפרס גדול, ופיינברג האמין שלחברה יש ערך פוטנציאלי גדול, אולי יותר מאשר זרוע הפיננסים שלה. אך כדי להפיק את הערך הזה, הוא והמנכ"ל רוברט נארדלי היו צריכים לנהל את החברה כראוי - משימה לא פשוטה. כמות המשמרות של העובדים קוצצה, ובכירי קרייזלר נשלחו לתור אחר שותפויות עם יצרניות זרות כמו ניסאן. אך לא היה די זמן כדי להניב פירות. קרייזלר שרפה מזומנים בקצב מהיר. בנוסף שילמה קרייזלר תשלומי ריבית גדולים על חובות של 10 מיליארד דולר שסרברוס אירגנה לה במסגרת ההשתלטות.



19 סנט לדולר, נתון מחריד



בתחילת 2008 כתב פיינברג למשקיעיו: "אנחנו לא צריכים להיות גיבורים כדי לגרוף תשואה טובה על ההשקעה בקרייזלר. אנחנו לא צריכים להבריא את תעשיית הרכב או אפילו להחזיר את קרייזלר לעמדה חזקה יותר בשוק המכוניות האמריקאי כדי להצליח".



המכתב עורר צמרמורת בקרב המשקיעים שהשתתפו בהימור על קרייזלר. קרייזלר וג'נרל מוטורס ניסו להתמזג, בתמיכת פיינברג, אך העסקה נכשלה. בנובמבר קנתה קרייזלר את חוזיהם של עובדים רבים והוציאה אותם לפרישה מרצון.



פיינברג, תומך נלהב בתורת השוק החופשי ורפובליקאי, מעולם לא תיאר לעצמו שיזדקק לעזרה ממשלתית כדי לשרוד. בתחילת דצמבר הוא נהפך למבקר תדיר בוושינגטון. הוא אפילו הציע להשקיע מיליונים מכספו האישי בקרייזלר - מהלך שהיה יכול להיות סמלי להפליא. "הוא אמר שאביו היה איש צווארון כחול", אמר הסנטור בוב קורקר, שנפגש עם פיינברג תדירות.



הממשל אילץ את סרברוס לקבל הערכת שווי נמוכה להפליא לנתח של gmac שהיה בידיה. הוא דחה טיעונים של סרברוס כי זרוע הפיננסים של קרייזלר לא צריכה לפרוע את חובות חטיבת הרכב של החברה לממשל. פיינברג התחיל להבין שהשקעתו אבודה. הוא הציע להעניק לממשל שליטה בחברה, אמרו מקורבים לדבר. הממשל סירב, מחשש שפיינברג מנסה לחלץ את חטיבת המימון של קרייזלר.



כשאובמה נכנס לבית הלבן, ניצב פיינברג מול פליטי וול סטריט שמונו להציל את מגזר הרכב: סטיוון ראטנר ורון בלום. הוא ניסה להפחית את הערבויות שנדרשה זרוע הפיננסים של קרייזלר להעמיד כנגד סיוע הממשל. ב-30 באפריל ביקשה החברה הגנה מפשיטת רגל, ונמצאת במגעים למיזוג פעילותה עם פיאט האיטלקית.



הנתח של סרברוס בקרייזלר מוערך כעת ב-19 סנט לדולר. זהו נתון מחריד ומביך עבור פיינברג, אך עדיף מ-0 סנט לדולר - מה שהיה עשוי להיות מנת חלקו לולא היה הממשל מתערב לחילוצו.



פיינברג ועמיתיו בסרברוס ממשיכים בטענתם כי תקופתם בקרייזלר היתה, בחלקה, השתקפות של הפטריוטיות שלהם - עמדה שחלק מהאנליסטים מתקשים לקבל.



"קשה להאמין שהחברות האלה - כולל סרברוס - ייתפשו כפטריוטיות בעוד 10 שנים", אמר ג'ון רוג'ר, אנליסט השקעות פרטיות במודי'ס אינווסטור סרוויסס, "כי איני חושב שהשפעתן של החברות האלה תיתפש כדבר חיובי עבור הכלכלה הכוללת".



פיינברג מתעקש לחלוק על כך, ואומר כי פעילותו בקרייזלר הותירה בו תחושת אזרחות טובה. "היו פעמים שהיינו יכולים להיות קשוחים יותר ולהפעיל יותר לחץ ולקבל יותר", הוא אומר, "אך זה לא היה הדבר הנכון עבור המדינה".