>> שופטי בתי משפט השלום הפכו לסדין האדום של רשות ניירות ערך. בשנים האחרונות מרגישים ברשות כי השופטים האלה סיכלו את האכיפה הפלילית הראויה בתיקי ניירות ערך. זו אחת הסיבות לכך שכמעט כל העניינים הכלכליים הקשורים בחברות ובניירות ערך יידונו בבתי המשפט המחוזיים - כך קובעת הצעת החוק שגיבשו רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים ושהנוסח שלה קיבל בימים האחרונים את אישור שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן.
תזכיר החוק (נוסח ראשוני של הצעת חוק, ע.ב) מאמץ במישור העקרוני את המלצות הוועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי בישראל מ-2006 שבראשה עמד פרופ' זוהר גושן, כיום יו"ר רשות ניירות ערך.
לפי התזכיר, יועברו כל העניינים הכלכליים לסמכות בתי המשפט המחוזיים, אולם רק בבית המשפט המחוזי בתל אביב תוקם מחלקה כלכלית מיוחדת שתמנה שלושה שופטים. ככל הידוע, מתווה הצעת החוק מקובל גם על נשיאת העליון, דורית ביניש, על היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ועל מנהל בתי המשפט, משה גל.
בהצעה נכתב כי "הרציונאל העומד בבסיס השינוי המוצע הינו יצירת תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית שאליה יוזרמו מרבית העניינים הנעוצים בדין הכלכלי. כמות התיקים תביא להתמקצעות השופטים, בד בבד עם יכולתם ההולכת וגוברת להתמודד עם מורכבות התיקים בפרקי זמן קצרים יותר".
בעיית הסמכות של תל אביב
בהצעת החוק המקורית שגיבשה רשות ניירות נקבע כי כל התיקים הכלכליים בישראל יידונו מעתה במחלקה הכלכלית בתל אביב, אך שר המשפטים נאמן התנגד לקביעת סמכות מקומית זו בחקיקה. אגב, שופטים רבים בישראל התמרמרו על ריכוז כל התיקים הכלכליים בתל אביב.
במקום זאת נמצא במשרד המשפטים מנגנון פרקטי המשיג תוצאה זהה: בחוקי הרפורמות הכלכליות ל-2009-2010, שגיבש משרד האוצר, נכלל תיקון חקיקה שיאפשר למנהל בתי המשפט להעביר תיקים בין בתי משפט מחוזיים, כדי לאזן עומסים. בדרך זו יוכל המנהל לנייד תיקים כלכליים לתל אביב, אם יתבקש. זהו שינוי בסדרי הדין האזרחיים שכן כיום שמורה סמכות ניוד זו לנשיאת העליון בלבד.
בהצעת החוק שגיבשה עתה רשות ניירות ערך נכתב במפורש כי "לנוכח העובדה שהצעת חוק זו תייחד שלושה תקני שיפוט למחלקה הכלכלית שתוקם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שילובן של שתי ההצעות יוכל לאפשר ריכוזם של כלל התיקים בעניינים כלכליים במחלקה הכלכלית שתוקם". נראה כי לאחר אישור הצעת החוק יוציא מנהל בתי המשפט צו מינהלי גורף, לפיו בפועל יועברו כל התיקים הכלכליים לבית המשפט הכלכלי בתל אביב.
השופטים הכלכליים של תל אביב
הצעת החוק מדגישה כי "התמקדות הצעת החוק בבית המשפט המחוזי בתל אביב הינה אך טבעית לנוכח מקום מושבה של הבורסה והיות העיר תל אביב מרכז העסקים של ישראל ומקום מושבם של מרבית השחקנים במשק הישראלי".
המחלקה הכלכלית בתל אביב תמנה שלושה שופטים שימונו על ידי נשיא המחוזי בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. במלים אחרות, לנשיאה הנוכחית, דבורה ברלינר, בתיאום עם נשיאת העליון, ביניש, תהיה השפעה מכרעת על אופי והרכב המחלקה. הצעת החוק קובעת כי "כדי להבטיח את יציבות המחלקה הכלכלית ואת התמקצעות השופטים בה, מוצע לקבוע כי כלל העניינים הכלכליים שיגיעו לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו יידונו במחלקה הכלכלית בלבד, וכי תקופת כהונתם במחלקה תהיה ארבע שנים לפחות". ניתן יהיה להאריך את תקופת הכהונה של השופטים במחלקה הכלכלית לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת. רק נשיאת העליון תהיה מוסמכת לקצר את משך כהונתו של שופט במחלקה הזו.
מה יקרה לאלשיך?
הצעת החוק קובעת אמנם כי כל העניינים הכלכליים יועברו למחלקה הכלכלית, אך המחלקה בתל אביב לא תדון בהליכי פשרה והסדר שמטרתם הבראת חברות במצב של חדלות פירעון. תיקים בתחום זה ימשיכו להידון בבתי המשפט המחוזיים. בתל אביב מרוכז תחום זה כיום בעיקר בידי השופטת המחוזית ורדה אלשיך. אלשיך נחשבה מועמדת מובילה לקבל לידיה את ראשות המחלקה הכלכלית לאחר שהפסידה לדבורה ברלינר בהתמודדות על נשיאות המחוזי.
ברשות ניירות ערך מביעים עניין מועט יחסית בנושא הקפאות ההליכים - חברה שמגיעה לחדלות פירעון היא חברה בסוף חייה ולכן פחות מטרידה את קברניטי רשות ניירות ערך. יותר מכך, ברשות מרגישים שתחום הקפאות ההליכים מתנהל כיום בצורה סבירה ואין צורך להכניסו לבית משפט כלכלי מיוחד. ממצב זה אפשר להסיק כי אלשיך תישאר בתחום הקפאת ההליכים ולא תקבל את ראשות המחלקה הכלכלית. אם כך יקרה, לא ברור אם אלשיך השוהה כיום בחופשה ממושכת תקבל עליה את הדין.
האכיפה הפלילית
גורמים משפטיים אומרים כי דעתה של הנשיאה ברלינר אינה נוחה מהכוונה להעביר למחלקה הכלכלית תיקים פליליים-כלכליים. ברלינר נחשבת למומחית במשפט הפלילי ועומדת בראש הרכב פלילי. ככל הידוע, היא סבורה כי לא לכל השופטים בעלי המומחיות בתחום הכלכלי יש ידע מספיק בדקויות המשפט הפלילי הנחוץ כדי לדון בתיקים פליליים-כלכליים. על כן, סביר כי ברלינר תמנה שופט בעל מומחיות פלילית למחלקה.
ברשות ניירות ערך דווקא יברכו על כך. ברשות סבורים כי הבעיה העיקרית כיום בתחום התאגידים וניירות הערך היא חוסר ההבנה של השופטים - בעיקר שופטי השלום - באכיפה פלילית-כלכלית. נדמה כי התיק ששבר את גב הגמל היה זיכוי הנאשמים בפרשת אופמת בבית משפט השלום. בפרשה זו של הרצת מניות חברת פרטנר נדרשה הבנה מורכבת בשוק המעו"ף. ברשות ובפרקליטות חשו במקרה זה ובמקרים אחרים כי כאשר השופטים אינם בקיאים בחומר הם נמנעים מהרשעת הנאשמים במעשים שהם עצמם אינם מבינים את חומרתם.
תיקים פליליים בתחום התאגידים וניירות הערך נמשכים כיום 9 עד 10 שנים. ברשות מקווים כי שופטים בעלי מומחיות שיתמחו רק בתחום זה יביאו לייעול משמעותי של האכיפה הכלכלית.
מי מועמד
המועמדים הבולטים למחלקה הכלכלית הם השופטים העוסקים בנושאי תאגידים ובתחום האזרחי בתל אביב. הרשימה כוללת את ד"ר מיכל אגמון-גונן, ד"ר עמירם בנימיני, רות רונן וענת ברון. מועמדת שעלולה להיוותר מחוץ למחלקה היא השופטת דניה קרת-מאיר, הזוכה להערכה רבה אך עוסקת בתיקי מסים והקפאות הליכים - תחומים שאינם כלולים בסמכות המחלקה.
מועמד שסיכוייו דווקא מתחזקים הוא השופט עודד מודריק, דווקא בגלל נסיונו בתחום הפלילי. מועמד נוסף מהתחום הפלילי הוא השופט חאלד כבוב, שהרשיע את נאשמי פרשת צינורות המזרח התיכון.
אגב, ניתן יהיה להמשיך לנתב גם תיקים רגילים לשופטים הכלכליים שכן הצעת החוק אינה מונעת זאת. אך ספק אם יש טעם לכך ולכן לא סביר כי נשיאת המחוזי ברלינר תעשה זאת.
מה זה תיק כלכלי
בית משפט כלכלי שיידע לייצר נורמות אזרחיות ופליליות משמעותיות יקל בצורה דרמטית על עבודתה של רשות ניירות ערך. הרשות תוכל לקבוע הנחיות כלליות יותר, להידרש לרגולציה מפורטת פחות ולתת לתאגידים מרחב פעולה רחב יותר - כל זאת בידיעה שבית המשפט יוכל להתוות כללים ספציפיים במומחיות ובמהירות אם וכאשר יגיעו אליו תביעה או כתב אישום.
אבל מה הם "עניינים כלכליים"? הצעת החוק קובעת כי בתי המשפט המחוזיים ידונו בעניינים הקשורים לחוק החברות, חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (המכונה "חוק הייעוץ").
הכוונה היא כי בתי המשפט המחוזיים ירכזו את כלל ההליכים הפליליים והאזרחיים הנעוצים בדין הכלכלי ביחס לחברות פרטיות וציבוריות. המחלקה הכלכלית בתל אביב תרכז גם עתירות מנהליות על החלטות רשות ניירות ערך, החלטות הבורסה והחלטות רשם החברות וכן ערעורים על החלטות ועדת משמעת לפי חוק הסדרת הייעוץ בהשקעות ואף בתביעות ייצוגיות ונגזרות בתחומים אלה. הצעת החוק מציינת כי לאור הקביעה כי עתירות מנהליות ייחשבו עניין כלכלי, יוכשרו שופטי המחלקה הכלכלית בתל אביב גם כשופטים מינהליים.
1. חוק החברות
כל ההליכים המשפטיים לפי חוק החברות ייחשבו לעניין כלכלי ויידונו בבתי משפט מחוזיים, למעט עילה להרמת מסך שתמשיך להידון בפני בית המשפט שבפניו נדונה התביעה שלשם אכיפתה נדרשת הרמת המסך. בכך אין שינוי דרמטי שכן גם כיום מוסמכים בתי המשפט המחוזיים לדון בהליכים הקשורים לחוק החברות. עם זאת, יש בהצעת החוק שני שינויים משמעותיים.
הסמכות לדון בבקשה לאישור תביעה נגזרת תועבר לבית המשפט המחוזי בלבד, "לנוכח המומחיות הנדרשת בשאלת עצם אישורה של התביעה כנגזרת". עתירה מנהלית על החלטות רשם החברות בקשר להטלת עיצומים כספיים על חברות תועבר גם היא לבית המשפט המחוזי (כבית משפט לעניינים מנהליים או במחלקה הכלכלית בתל אביב) ולא בבית המשפט השלום. בנוסף, תביעות אזרחיות בין בעלי מניות בחברה הנובעות מתקנון החברה או מחוזה בין בעלי המניות ייחשבו לעניין כלכלי.
2. ניירות ערך
כמעט כל העניינים האזרחיים, העתירות המנהליות וההליכים המוגשים לבית המשפט לפי חוק ניירות ערך - ייחשבו לעניין כלכלי. כיום נקבעת הסמכות בתביעות אזרחיות הקשורות לניירות ערך לפי סכום התביעה. הצעת החוק מציינת כי ברוב המקרים מדובר ממילא בתביעות גדולות או בתביעות ייצוגיות ולכן ממילא מגיעות רוב התביעות לבית המשפט המחוזי. גם ערר על החלטות מנהליות לפי חוק ניירות ערך מנותב כבר כיום למחוזי.
במישור הפלילי, עבירות לפי חוק ניירות ערך ועבירות בעלות אופי כלכלי כולל עבירות על חוק הייעוץ וכל העבירות שייחקרו על ידי רשות ניירות ערך, ייחשבו לעניין כלכלי ויידונו בפני בתי המשפט המחוזיים. זהו אחד השינויים המשמעותיים מבחינת גורמי האכיפה ברשות ניירות ערך.
3. קרנות נאמנות וייעוץ השקעות
כל העניינים האזרחיים והמינהליים לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות יועברו לבית המשפט המחוזי. מרבית הנושאים האלה נידונים במחוזי ממילא גם כיום. תביעות לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות - יידונו בפני בית משפט מחוזי. הצעת החוק מציינת כי זהו חוק צרכני בטיבו המבוסס על התקשרות לשירות בין בעל רישיון ללקוח ולכן במקרה זה לא מעט תביעות מנותבות כיום בהתאם לגובה סכום התביעה לבתי משפט השלום.
4. ערעור מצומצם
הצעת החוק קובעת כי די בכך שאחת העילות בתביעה היא עילה משמעותית בעלת גוון כלכלי כדי שהנושא יידון בבית המשפט המחוזי. סעיף זה עלול היה לגרום להתדיינויות לא מעטות בשאלה מהי עילה "משמעותית", אבל לא ניתן יהיה לערער על החלטה של המחלקה הכלכלית או בית משפט מחוזי אחר בשאלה אם עניין מסוים שהובא בפניו הוא עניין כלכלי, וזאת כדי לקצר ולייעל את ההליכים. כלומר, על סוגיית הסמכות ניתן יהיה לערער רק במסגרת ערעור על פסק הדין בכללותו.
זריקת מרץ לתביעות ייצוגיות בניירות ערך
>> איך מייצרים אכיפה אזרחית בדיני ניירות ערך? מגבירים את התביעות הייצוגיות. זה מה שמנסה לעשות הצעת החוק החדשה. כדי להגיש תביעה ייצוגית יש לעבור שלב ראשוני של בקשה לאישור התביעה כייצוגית. ברשות ניירות ערך מצאו כי בעשר השנים האחרונות אושרה רק תביעה ייצוגית אחת בדיני ניירות ערך. כלומר, הציבור אינו מצליח לאכוף את זכויותיו באמצעות מכשיר זה. הסיבה לכך, לדעת קברניטי הרשות, היא כי שופטים נמנעים לאשר תביעות ייצוגיות בשל היעדר הבנה בתחום וכן כי על כל אישור של בתביעה ייצוגית מוגש ערעור לעליון אשר נמשך שלוש שנים בממוצע.
תזכיר החוק קובע כי כאשר שופט של המחלקה הכלכלית יחליט לאשר תביעה ייצוגית, לא ניתן יהיה לערער על החלטה זו לעליון. הביקורת על החלטה זו תוכל להיעשות רק בדרך של בקשה לעיון חוזר בפני הרכב מלא של שלושה שופטים במחלקה הכלכלית - כדי לייעל את הדיון. לעומת זאת, ערעור על החלטה שלא לאשר את התביעה כייצוגית יוגש לבית המשפט העליון. עד היום היה הערעור מוגש לעליון בשני המקרים.
תזכיר החוק מנמק את השינוי בכך שכאשר מאושרת תביעה כייצוגית קיים תמריץ מובנה לנתבעים להגיש ערעור על האישור. ברשות מקווים כי העובדה ששופטים מומחים ידונו מעתה בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות תגדיל את מספר התביעות שיאושרו. המגבלות על הערעור יביאו לכך שלאחר אישור התביעה - היא תחל להתנהל תוך זמן קצר. לשינוי זה יש פוטנציאל להגביר את האכיפה הפרטית של דיני ניירות ערך וכך להפחית עומס מהאכיפה הפלילית הנדרשת מהרשות.
גושן מקים בית משפט ל"סיטי" של תל אביב
עידו באום
17.8.2009 / 7:30