בקרנות של מגדל שוקי הון מחליפים מדיניות על חשבון המשקיעים

>> רופא השיניים שלי אומר שכאשר מתחילים לצאת עם מישהי, צריך לראות אותה פעמיים - פעם אחת בערב ופעם נוספת בבוקר, לאחר שהיא מתעוררת. רק אז אפשר להחליט. הבעיה היא שעד שהבחורה תתעורר לידך בבוקר, עשוי לחלוף פרק זמן מסוים - ואולי אף יהיו כמה מכשולים בדרך - והתוצאה הסופית יכולה להיות בהחלט מאכזבת.



גם המשקיעים בקרנות נאמנות אינם יודעים בדיוק איזו קרן תתעורר לצדם בעוד כמה שנים. נ', למשל, קנה את הקרן מגדל דקלה מניות יתר לפני כשנתיים וחצי. בהיותו אוהב סיכונים, דווקא כשהאופוריה במניות היתר היתה בשיאה, הוא רצה להרוויח הרבה כסף. אלא שמהר מאוד הגיע המשבר העולמי, וכך נמחקו לנ' 40% מהשקעתו. נ' לא עבר לקרן אחרת, אף שבתום שלוש שנים הקרן שבה השקיע דורגה בתחתית טבלת הקרנות בענף. הוא זכר את הכלל שלפיו הקרן הטובה ביותר בשנה שעברה יכולה להיות אחת הגרועות בשנה שלאחריה. וכך, הוא ראה את כספו בקרן מתכווץ, ובה בעת הוא ממשיך לשלם דמי הניהול. למרות זאת, נ' נותר אופטימי.

ואז הגיעה 2009. מתחילת השנה זינקה הקרן שבה השקיע נ' ב-120% - והוא כבר ראה את האור בקצה המנהרה. ואולם למגדל שוקי הון היו תוכניות אחרות. בוקר אחד לפני שבועיים החליטו במגדל לצרף את נ' ומשקיעי הקרן, שכספם מוערך ביותר מ-6 מיליון שקל, לקרן נאמנות שכלל לא רצו להחזיק בה. את קרן היתר הם הפכו לקרן שתחזיק לפחות 75% מנכסיה באג"ח קונצרניות שקליות בעלות ריבית משתנה.



מגדל שוקי הון אינו בית ההשקעות הראשון והיחיד שעושה שינוי במדיניות בקרנות שלו. נכון שהצעד חוקי וכשר - אבל לא חסרות סיבות לכך שמדובר בצעד לא אתי.



1. כשנ' קנה קרן יתר הוא חיפש תשואה תמורת סיכון. כעת כשהשוק שינה כיוון, מעבירים אותו לאפיק סולידי ביותר. שינוי מדיניות מקצה לקצה מקרן מנייתית לקרן סולידית יניב במקרה הטוב אחוזים בודדים בשנה, ויחזיר אולי תוך שנות דור הפסד של 40% בקרן.



2. לאחר הריצה של השוק לאפיק האג"חי בשנה האחרונה, לנ' לא נראה שיש שם יותר מדי בשר לעליות - הוא האמין במניות ונשאר שם גם בתקופת הירידות. גם אם הריבית תעלה בתקופה הקרובה, נ' אינו רוצה להיות בנכסים לא צמודים בתקופה זו. אלא שאף אחד לא שאל אותו.



3. מגדל אינו גוף קטן, אלא כזה שמנהל כ-28 מיליארד שקל בקרנות, ניהול תיקים וקופות גמל. מגוף כזה ציפה נ' להוגנות, ולא לחיפוש אחר קיצורי דרך כדי לחסוך זמן באמצעות שינוי מדיניות של קרן קיימת (במקום להקים קרן חדשה) - על חשבון המשקיע.



אם במגדל רצו לרכוב על הטרנד של ריבית המשתנה, הם היו יכולים לשדרג קרן אג"חית אחרת ולא מנייתית - ולא להעביר קרן הנמצאת בראש טבלת הסיכון, לתהום הסולידיות. אם במגדל העריכו כי יתקשו לגייס כסף לקרן במתכונתה הקודמת, הם היו יכולים למזגה עם קרן דומה לה "קרן יתר פי 120".



4. מגדל שולחת בראש ובראשונה את משקיעי הקרן "ההיסטוריים", כמו נ', שיבחרו לצאת ממנה בהפסד, להתחשבן עם מס הכנסה - משהו שאף אחד לא אוהב לעשות.



ממגדל נמסר בתגובה: "מגדל שוקי הון פועלת בהתאם לחוק השקעות משותפות בנאמנות ופירסמה הודעה מסודרת לבורסה ולרשות ניירות ערך בדבר שינוי מדיניות ההשקעה בקרן. שינוי מדיניות השקעה בקרן נאמנות אינו אירוע יוצא דופן. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-55 שינויים דומים.



"טרם השינוי ניהלה מגדל שוקי הון שתי קרנות מנייתיות דומות בקטגוריה המדוברת, ומטרת שינוי המדיניות היא להקטין את מספר הקרנות באופן שישרת את טובת המשקיעים. הקרן המדוברת היא הקרן הקטנה מבין השתיים, וביום פרסום שינוי המדיניות שווי הנכסים הגיע לכ-6.37 מיליון שקל בלבד. נוסף על כך, הטענה ששינוי המדיניות נבע מהתשואה הנמוכה של הקרן אינה נכונה, משום שקרן זו השיגה תשואה טובה יותר ממדד היחס מתחילת 2006 ועלתה מתחילת 2009 ביותר מ-100% - כמובן שלאחר שינוי המדיניות אופסה תשואת הקרן לצורך השקיפות".