מיטב בית השקעות: המשק הישראלי היה האחרון להיכנס למיתון והראשון לצאת

עיקרי הדברים:



המשק הישראלי היה אחרון להיכנס למיתון (לעומת ארה"ב ואירופה) וראשון לצאת. ברבע השני צמח המשק הישראלי ב-1.0%.



אמנם, חלק מהצמיחה היא תוצאה של אירועים חד-פעמיים, אך דיווח זה מאשש את העובדה כי המשבר בישראל הוא צנוע לעומת מדינות מפותחות אחרות. עם זאת, סימן השאלה המרכזי הוא, מה יהיה פרק הזמן אשר יידרש למשק בכדי לחזור לצמוח בקצב שנתי של כ-4%, לאורך זמן.



ככל הנראה, התשובה נעוצה ביעדי היצוא של ישראל (ארה"ב ואירופה).



נתוני החשבונאות הלאומית לרבע השני



הלשכה המרכזית פרסמה את נתוני החשבונאות הלאומית לרבע השני, לפיהם המשק הישראלי התרחב בשיעור של 1%, לעומת הרבע הראשון (במונחים שנתיים, במחירים קבועים ובניכוי עונתיות).
במבט ראשון אין ספק כי נתונים אלו מעודדים מאוד.



כזכור המשק הישראלי נכנס למיתון כחצי שנה לאחר המשק האירופי וכשלושה רבעים לאחר האמריקאי. עם זאת, הוא הראשון לצאת ממנו.







כאמור, המשק צמח ברבע הנדון בשיעור של 1%, אולם קשה לומר כי גורמי הצמיחה של הרבע השני צפויים להישאר גם ברבע השלישי וזאת לאור הגורמים הבאים:



ברבע הנדון נרשמה התרחבות של היצוא, כאשר במקביל חלה התכווצות של היבוא. התפתחות זו לא מאפיינת את יחסי הגומלין בין היצוא ליבוא במשק הישראלי, שלהם במחזורי עסקים זהים. ייתכן כי היבוא אפיין בצורה נכונה יותר את הסחר העולמי, כאשר היצוא הושפע מהגברת הייצור של מפעל אינטל. נציין, כי התכווצות היבוא תרמה, גם היא להתרחבות התוצר.



ברבע הבא האנליסטים של מיטב בית השקעות לא מצפים למהלך א-סימטרי של היבוא והיצוא.



נתוני סחר החוץ לחודש יולי, החודש הראשון של הרבע השלישי מלמדים כי הגירעון המסחרי של ישראל גדל תוך שהיבוא מתרחב בשיעור העולה על היצוא.
כלומר, סחר החוץ לא צפוי לתמוך בנתוני התוצר ברבע השלישי, באותו אופן שבו תמך ברבע השני.







ההוצאה הממשלתית נסקה ב-20.2%. אמנם, הנתון מחושב במונחים שנתיים, אך גידול חד זה לא מאפיין את ההוצאה הממשלתית ובמיוחד כאשר אין תקציב. לפיכך, זו כנראה הושפעה מאירועים חד פעמיים (אולי רכישות או הוצאות מסוימות, חוץ תקציביות). גם כאן, במיטב לא מצפים לאירוע דומה ברבע השלישי, למרות אישור התקציב ב-15/7.