"התחרות בין הבנקים קטנה ב-2008"

צילום: גדעון צנטנר, עריכה: איילת שולמן

"יחסית למערכות בנקאות אחרות בעולם הפגינה מערכת הבנקאות הישראלית בשנה קשה זו עמידות טובה לטלטלות בשווקים הפיננסיים העולמיים, וכן להשלכותיהן הריאליות. יציבותה של המערכת הבנקאית מילאה תפקיד מכריע בשמירה על חוסנו של המשק הישראלי בעת הזאת" כך כותב המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו במכתב הפתיחה המצורף לדו"ח השנתי על מערכת הבנקאות הישראלית שהוציא הבוקר בנק ישראל.

חזקיהו הזכיר שוב לבנקים כי עליהם להציג יחס הלימות הון של 12%. יחס הלימות ההון מגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם. ככל שהבנק שומר יותר הון, הוא נחשב לאיתן יותר.

לדברי חזקיהו "מדיניות הון זו - שהתוויתי, כדי לחזק את איתנותם ועמידותם של התאגידים הבנקאיים למקרה של התממשות סיכונים ושינויים לא-צפויים בסביבתם העסקית - הציבה את מערכת הבנקאות בסוף שנת 2008, על אף השלכות המשבר, ביחס הלימות הון של כ-11.2%, היחס הגבוה ביותר שנרשם בה מאז 1992".

עם זאת הלימות ההון של הבנקים בישראל נותרה נמוכה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שבהן היא עמדה השנה על כ-12% בממוצע. ההיצמדות של מערכת הבנקאית בישראל למיתווה עולה של הלימות הון, עד לרמה של 12% בסוף שנת 2009, היא חיונית, בעיני הפיקוח,ומתחייבת במיוחד לנוכח אי-הוודאות האופפת את המצב הכלכלי.

עוד מתייחס חזקיהו הגיוסים הגיוסים בשוק ההון שייבשו את מקורות האשראי החוץ בנקאי - מה שהגביר את מרכזיותה של המערכת הבנקאית במשק. חזקיהו סבור כי המערכת הבנקאית אינה יכולה לספק לבדה את מלוא הביקושים לאשראי. על כן יש לפעול לחיזוק שוק האשראי החוץ-בנקאי, בד בבד עם המשך השמירה על איתנות הבנקים. שילוב שני האפיקים האלה ישפר את יכולת העמידה של המשק הישראלי בתקופה זו של האטה בפעילות הריאלית.

ולבסוף, מדגיש חזקיהו את חשיבות הידוק הפיקוח השוטף על התאגידים הבנקאיים והמעקב אחר ההתפתחויות בהם, תוך התעדכנות יומיומית בנעשה בעולם. "המבנה הריכוזי של מערכת הבנקאות הישראלית, שבה כל אחת מחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות היא נתח משמעותי, הכתיב פעילות פיקוח אינטנסיבית" כותב המפקח על הבנקים.

כבכל שנה, מציג הפיקוח על הבנקים את נתוני התלונות שקיבל כנגד הבנקים וחושף מיהו הבנק ששיעור התלונות המוצדקות נגדו הוא הגבוה ביותר.

בשנת 2008 טיפל הפיקוח על הבנקים ב-4,156 תלונות, ו-4,378 פניות לקבלת מידע ובקשות שונות - שנענו בכתב. מספרים אלו כוללים 1,140 פניות בנושא "חפציבה", שטופלו בשנת 2008. נוסף על כך נתן הפיקוח שירות של מענה טלפוני,שבמסגרתו קיבלו לקוחות הבנקים מענה ראשוני בנושאים שונים הקשורים לעסקיהם עם התאגידים הבנקאיים. גידול מספרן של הפניות שטופלו בשנת 2008 בהשוואה לשנים קודמות מקורו, בין היתר, בפניות בנושא "חפציבה", בפניות בנושא הרפורמה בעמלות ובגידול מספר הפניות שהתקבלו בדואר אלקטרוני במהלך שנת 2008 בנושאים שונים.

מהנתונים להלן, בניכוי הפניות שטופלו בשנת 2008 בנושא "חפציבה", עולה כי 25.6% מסך התלונות שנקבעה לגביהן עמדה השנה נמצאו מוצדקות או מוצדקות חלקית. הנושאים המרכזיים שבהם עסקו הפניות, הם: חשבונות בנק, צ'קים, משכנתאות, עמלות ואשראי.

מבין חמשת הבנקים הגדולים, נמצא בשנת 2008 נמצא כי השיעור הגבוה ביותר של תלונות מוצדקות מסך התלונות שהוגשו היה בבנק דיסקונט - 38.2% לעומת 33% בשנת 2007, אחריו בנק מזרחי-טפחות - 27% לעומת 23.1% בשנת 2007, הבנק הבינלאומי (25.4% לעומת 27.9% בשנת 2007) ואחריו בנק הפועלים - 24.3% לעומת 24.6% בשנת 2007. האחוז הנמוך ביותר של תלונות מוצדקות נמצא בבנק לאומי - 16.3% בלבד לעומת 15.5% בשנת 2007.

מבין חמשת הבנקים הגדולים במערכת, השוואת אחוז הפניות המוצדקות של הבנק ביחס לקריטריונים שונים לגודלו, מעלה כי היחס הטוב ביותר הוא בבנק לאומי, והגרוע ביותר – בבנק דיסקונט. גם כאשר בוחנים את התפלגות הקבוצות הבנקאיות השונות מבחינת חלקן בתלונות המוצדקות, אך יחסית לגודל הקבוצה (מבחינת סך כל הנכסים), מתקבל מידרג דומה, שבו הקבוצה הטובה ביותר היא קבוצת לאומי והגרועה היא קבוצת דיסקונט.

מבין החברות לכרטיסי אשראי, שיעור התלונות המוצדקות הגבוה ביותר בשנת 2008 נמצא בחברת ישראכרט (7.7% לעומת 16.7% בשנת 2007) ואחריה, בפער קטן, לאומי קארד (7% לעומת 6.9% ב-2007). האחוז הנמוך ביותר של תלונות מוצדקות נמצא בחברת כ.א.ל שם נמצאו 2.9% תלונות מוצדקות לעומת 3.4% בשנת 2007.

במהלך הטיפול של הפיקוח על הבנקים בתלונות הציבור, וכחלק מהסעדים שהוא מעניק לציבור המתלוננים, נדרשו הבנקים להחזיר כספים למתלוננים שתלונתם נמצאה מוצדקת. הפיצוי הכולל ששילמו הבנקים ללקוחות בעקבות הטיפול בפניות הציבור הסתכם בכ-3 מיליון שקלים. סכום זה אינו כולל את הסעד שניתן לנפגעי "חפציבה".

הפיקוח על הבנקים מפעיל שני מדדים הבודקים את מידת התחרותיות במערכת הבנקאית. על פי שני המדדים, התחרות ירדה בשנת 2008 : הייתה ירידה של ממש באיום התחרותי מצד גופים חוץ-בנקאיים, ובמקביל נתחזקה במידה ניכרת מרכזיותה של המערכת הבנקאית בתחום התיווך הפיננסי. עם זאת, הפיקוח טוען כי מוקדם עדיין לקבוע אם מדובר בסיומה של מגמת ההקטנה של התיווך הפיננסי הקלאסי ובתחילתה של מגמה הפוכה.

ברבעון הרביעי של 2008 נרשם במהלך הרביע האחרון שלה זינוק בכוח השוק, ובמיוחד בכוח השוק שהבנקים מפעילים על הפירמות העסקיות. לאורך זמן, "כוח השוק" שהבנקים מפעילים על משקי הבית גבוה מזה שהם מפעילים על הפירמות העסקיות. "יש להניח כי ההבדל בין שתי האוכלוסיות מקורו בכושר המיקוח הנמוך של משקי הבית מול הבנקים, ביחס לפירמות העסקיות; זאת משום שלרשותן של האחרונות עומדים, בדרך כלל, תחליפי אשראי רבים יותר, ועלויות המעבר בין הבנקים נמוכות עבורן יותר, כי כל פירמה קשורה בדרך כלל עם כמה בנקים בו-זמנית" כותבים בבנק ישראל.

בפיקוח על הבנקים מדגישים שוב ושוב את הרפורמה בעמלות שאמנם קיצצה את מספר העמלות ואפשרה להשוות בין העמלות שגובים הבנקים – אך גם זכתה לביקורת רבה שכן היא ייקרה את התשלום עבור פעולות המתבצעות מול פקיד ואף את הפעולות המתבצעות באמצעים אוטומטיים.