במשך שנים רבות נאבקו רשויות מקומיות בארה"ב בגירעונות בשיטה יוצאת דופן - הן מכרו תיקי חובות מס רכוש של אזרחים לחברות פרטיות. החברות פרעו את החוב לרשויות, ואז גבו ריבית כפולה ממה שגובות הרשויות ועמלות שירות גדולות ממשלמי המסים שנפלו לידיהן.
מכירת תיקי חובות המס נעשתה למרבה במחיר, ובדרך כלל במחיר נמוך ממלוא החוב. למשקיעים הפרטיים ניתנת הזכות לעקל את הרכוש, וקדימות על פני מלווי משכנתאות. מותר להם לגבות ריבית של עד 18% על המסים שלא נפרעו. בכך מחמיר מצבם של בעלי הבתים, וקצב עיקולי הבתים גדל ביחס למצב שהיה אילו הממשלה היתה גובה את החובות.
היתרון עבור השלטון המקורי הוא שהוא מקבל מזומנים בקלות רבה יותר, אולם הקהילות סובלות מריבוי של נכסים נטושים, עיקולים ומשפחות חסרות בית. העלות בטווח הארוך לשלטון המקומי היא גבוהה יותר.
המשקיעים ברכישת תיקי החובות הללו טוענים לצדקתם. הם מספקים תזרים מזומנים שמאפשר לתקצב בתי ספר, מכבי אש, פארקים ציבוריים ושירותים אחרים. והרשויות לא צריכות להעלות את שיעור המס כדי לממן את הגירעונות שנוצרים כתוצאה מאי פרעון החובות.
משקיעים פרטיים קונים תיקי חובות מס מרשויות מקומיות בארה"ב - וגובות ריבית כפולה מהנישומים
ניו יורק טיימס
18.8.2009 / 13:45