וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לודמילה ואני

מיכאל טור

20.8.2009 / 6:59

זיכרונותיו של מנהל בהיי-טק



>> במטבחון שבקצה המסדרון אני פוגש בלודמילה. היא תמיד שם, לבושה במדים של חברת הניקיון. קטנת קומה, חסרת גיל, בין 40 ל-60. אני מאיר לה פנים, מודע לאנושיות שאני מפגין. אז מה אם היא המנקה, היא לא בן אדם?

בדרך כלל לודמילה רק אומרת "בוקר טוב", אבל היום היא גם שואלת: "איך פרויקט?". אני מופתע. חשבתי שעולמה הרוחני נע בין ריקון הפח לניגוב שאריות סוכר על השיש. והנה, מתעניינת בפרויקט. אני מתכוון לתת לה תשובה סתמית, אבל יוצא לי דיווח מפורט: "יש בעיות. אני לא בטוח שנעמוד בלוחות הזמנים. הגרסה צריכה להשתחרר בעוד חמישה שבועות ואני לא רואה אותנו עושים את זה".



לודמילה ממשיכה להפתיע: "אצלנו ברוסיה היו עושים גרסה חצי ואחר כך עוד פעם חצי". "היית מוציאה גרסאות ברוסיה?", אני שואל. "נו, אני הייתי אינג'יניר שמה, אחרי אני לומדת בבית ספר טכניקום גבוה". גרסת ביניים, אני חושב לעצמי, רעיון לא רע. "וצריך אתה אומר למנהל עם משקפיים שלא טוב כל הזמן צועק על עובדים שלו. ככה אין פרודוקציה טובה". סוף סוף יש עם מי לדבר.



"תגידי, לודמילה, ומה את חושבת על זה שעברנו לגירסת ווב? רעיון טוב?" לודמילה מחייכת, חושפת שיניים צחורות. אין לה יותר מ-45 והיא די נאה. עם שמלה נורמלית במקום המדים האלה, היא בטח נראית פיצוץ. "נו, היום כולם רוצים ווב. אבל פה לא מתאים. לקוח לחכות הרבה זמן במסך, אבל צריך תשובה מהר. יותר טוב היה קודם, יש קלאיינט, יש סרבר, הכל בסדר".



אני מבין שעליתי פה על משהו, רץ לחדר שלי, וחוזר עם תוכנית הארכיטקטורה של המערכת. לודמילה מעיפה מבט. "מי בנה תוכנית זה? מנהל עם משקפיים? לא מבינה למה מכניס סרבר קטן בפרוקסי אם לא מקבלת משמה דואר אלקטרונית. זה צריך לשים פה, וזה בכלל אף אחד לא צריך". אני מגיש לה עט ומבקש ממנה לסמן את ההערות שלה.



אני שואל את לודמילה למה היא לא עובדת במקצוע. היא צוחקת. "פה בארץ אמרו לא צריך אינג'יניר. מקצוע שלי עכשיו זה מטבח שיהיה נקי. כולם שותים, אוכלים, אני לנקות, בוס שלי אומר יופי לודמילה, ואני גם כן מבסוטה. אם אני לעבוד במחשב, מנהל עם משקפיים צועק עלי למה ככה ולמה לא עשית זה, ולמה הולכת הביתה בתשע בלילה, ולא נשארת גם בשתים עשרה. ואחר כך בא אתה ואומר מצטער, חברה מקצצת, ולודמילה הולכת בלשכת אבטלה". היא כמובן צודקת. פרויקטים עוד יקומו וייפלו, אבל על המטבחון אף אחד לא יוותר. ג'וב סקיוריטי.



אני מבקש מלודמילה הערכה לגבי נפח האחסון הדרוש בהתאם לנתוני השימוש הצפויים. "נו, זה אני לא מומחית, אבל אני יכולה לשאול סאשה בעלי. הוא מומחה גדול בשטחים של הדיסקים, היה מלמד בטכניקום גבוה". אני שואל איפה הוא עובד היום. "נו, פה למטה, במשק. אתה לא זוכר אותו מביא ארון גדול בחדר שלך?"



-



הכותב היה מנהל בחברת היי-טק גדולה. כיום עוסק בתחום פיקוח בנייה ובכתיבה



michael.tour@gmail.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully