וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מלחמת ההתשה של רשות המסים נגד האזרח הקטן

מאת עמית בן-ארויה

20.8.2009 / 6:59

לרשות המסים יש מדיניות: לא ליישם פסקי דין בעלי השלכות רוחב כספיות גדולות כל עוד אין החלטה סופית של בית משפט העליון. כך נהגה בפסק דין ורד פרי, כאשר היועץ המשפטי של הרשות הורה במכתב פנימי להקפיא את החזר המס לנישומים עבור הוצאות השגחת ילדים. הנוהג מגובה על י



>> באביב 2008 ניכרה התרגשות בקרב הורים לילדים קטנים, כאשר עו"ד ורד פרי זכתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפסק דין עקרוני של השופט מגן אלטוביה, שלפיו רשות המסים תיאלץ להכיר בהוצאות השגחת ילדים.



ואולם ההתלהבות התפוגגה במהרה. במכתב פנימי לפקידי שומה הורה היועץ המשפטי של הרשות, עו"ד משה מזרחי, להקפיא את הטיפול בבקשות ולא ליישם את פסק הדין לגבי אמהות אחרות, שעלותו הכספית על המדינה הוערכה ברשות ב-2 מיליארד שקל בשנה, עד להכרעה בבית המשפט העליון.

משפטית נראה הדבר תמוה, אם לא בעייתי. נציגי הרשות לא ביקשו מבית המשפט לעכב את ביצוע פסק הדין, כך שעקרונית צריכה היתה הרשות לכבד לאלתר את בקשות ההורים להכרה בהוצאות המטפלת בהתאם לפסק הדין. מזרחי הסביר השבוע ל-themarker כי מדובר בדבר שבשגרה. השלכות הרוחב של פסק דין - שמטבע הדברים עולות למדינה הרבה כסף - מיושמות רק אם מדובר בהחלטה סופית שעליה אין הרשות מעוניינת לערער. לדבריו, הרשות מקיימת מיד את פסק הדין בנוגע לנישום הספציפי שתבע, כמו למשל, ורד פרי.



"שווה לעצמך שהיינו מחילים את פסק דין פרי על כל האוכלוסייה", אומר מזרחי. "היינו צריכים להפסיק את כל פעילות גביית המסים ממקורות עתירי מס ולהתמקד בכל אוכלוסיית הורים לילדים. האם זהו השכל הישר שאותו מבקשים הטוענים להפעיל?"



לדברי מזרחי, "במקרה של ערעורים עם השלכות רוחביות אנו מקיימים את ההחלטה כלפי המתדיין הספציפי, ולכן ממילא אין אנו נדרשים לבקש את עיכוב ביצועו של פסק הדין. בקשר ליתר האוכלוסייה, פסק הדין חל רק על בעלי הדין באותו תיק, ולכן אינו חל על יתר האוכלוסייה. לפיכך, בקשר ליתר האוכלוסייה מדובר בפסק דין מנחה בלבד ולא בהלכה מחייבת, שהרי רק הלכה של העליון מחייבת לפי סעיף 20 לחוק יסוד השפיטה".



מזרחי ניתלה בכך שהחלטות המחוזי הן הלכות מנחות במובחן מהחלטות העליון, שהן הלכות מחייבות. "איך אני יכול ליישם החלטה של המחוזי כשיש החלטה נוגדת של מחוזי אחר?" קובל מזרחי. ואכן, באחרונה קיבלה הרשות פסקי דין מנוגדים, האחד של השופט אלטוביה והשני של השופט יוסף אלון מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בנוגע לשאלה מתי ייערך חישוב מס בנפרד לבני זוג העובדים באותו עסק, כאשר חישוב בנפרד יביא להקלה בנטל המס על בני הזוג. עלות פסק הדין למדינה, במידה שתתקבל גישתו המקלה של אלטוביה, מוערכת ב-500-600 מיליון שקל בשנה. בינתיים הונחו פקידי השומה שלא ליישם את פסק הדין של השופט אלטוביה.



חשיבות לשאלה אצל מי נמצא הכסף



"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים", נכתב בסעיף 466 לתקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, בית המשפט או ערכאת הערעור רשאים לעכב ביצוע פסק דין עד להכרעה בערעור לפי שני תנאים מצטברים שנקבעו בפסיקה: האחד, סיכויי הצלחה טובים בערעור; והשני, קושי להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין.



הטענה הקבועה ברשות היא שאם היו מתירים החזרי מס לכל האוכלוסייה לאחר החלטה במחוזי, הרשות היתה מתקשה להחזיר את הגלגל לאחור אם ההלכה תתהפך בעליון. מזרחי מסביר כי לא ייגרם לאנשים כל הפסד אם ייאזרו בסבלנות עד הכרעה בערעור. בכל מקרה, הוא מזכיר, הם יהיו זכאים לקבל מהרשות ריבית והצמדה על הסכום שהם דורשים.



עו"ד ורו"ח עוזי שוחט, העוסק בדיני מס, מתאר את העיקרון הפשוט העומד מאחורי כל מאבק של אזרח מול רשות המסים: כל צד רוצה שתוך כדי ההליך הכסף יהיה בכיסו. כך יכולת המיקוח שלו טובה יותר לקראת פשרה כלשהי. "יש משמעות גדולה אצל מי נמצא הכסף. כשהוא אצל רשות המסים, יש להם אפשרות לסחוט אותך. פקיד השומה נלחם על כל שקל, אף שערבות בנקאית מבטיחה לו את התשלום. זה הלב של העניין בדיני המסים. אם הכסף אצלי, יש לי אפשרות לכפות פשרה. אם הוא ברשות, יש לה אפשרות להגיע לפשרה יותר טובה לטובתה", אומר שוחט. הביטוי המצוחצח של מומחי המס להיגיון עממי המתואר הוא שדחיית מס מהווה חיסכון מס.



שוחט זועם על עיכוב הביצוע האוטומטי שנוטלת לעצמה הרשות. "מאחורי כל נישום יש לפעמים 200 אלף איש ויש הלכה שפסק אותו שופט מחוזי. אז מה עם מדובר במיליארדים? אנשים צריכים לממן מכיסם את ההוצאות האלה?"



היועץ המשפטי של הרשות אומר שיהיה קשה לגבות חזרה אם הרשות תזכה בערעור.



שוחט: "אז תגבה חזרה את הכסף הזה. בשביל זה אתה המדינה. מה זאת אומרת? החזר מס זו לחיצת כפתור על המחשב. זה לא כל כך מסובך להחזיר את המס. זה לוקח דקה. זה שמגלגלים עיניים זה קשקושים כדי להעמיק את הגבייה. זו הסיבה היחידה. כשנישום מפסיד במחוזי, אז ההלכה היא שאין עיכוב ביצוע. המדינה גובה מיליארדים מאנשים שהפסידו במחוזי ונאלצים למכור נכסים כדי לממן את חובם לרשות, ואחר כך ההלכה מתהפכת בעליון".



לשיטת שוחט, המדינה מרוויחה מיליארדים כתוצאה מהתיישנות תביעות. נניח שאדם היה זכאי לקבל החזר מס לפי החלטת המחוזי, אך בשל מדיניות הרשות העביר את בקשתו להחזר רק לאחר שבעליון אישרו את ההלכה. הזמן שחולף יכול להיות בעוכריו, שכן תביעתו להחזר עלולה להתיישן בינתיים, עד שהתקבלה הכרעת העליון. "זו פשוט מלחמת התשה נגד נישומים", אומר שוחט.



"יש צביעות של בית המשפט העליון, שההלכה לא חלה על כולם אלא רק על ורד פרי. למה פרי כן ואני רק מ-2010? מה הבדל ביני לבינה? החוק חל לגביה ולגבי אחרות באותה מידה", אומר שוחט. "העליון פחד ללכת עד הסוף עם ההחלטה של פרי כאשר קבע שההחלטה תחול על כלל הנישומים רק מ-2010. זה חוסר יושרה".



שוחט נאה דורש ונאה מנסה לקיים. לאחר שקיבל במאי 2007 אצל אלטוביה פסק דין שנותן לנכים זכויות מס מסוימות, פנה לפקיד שומה ברחובות וביקש על סמך פסק הדין הטבות מס ללקוח שלו שנמצא באותו מצב משפטי. הפקיד סירב משום שהרשות עירערה לעליון על פסק הדין. שוחט לא ויתר ועירער על ההחלטה לאלטוביה. לפי בקשת שוחט, פקיד השומה נוהג בזלזול כלפי בית המשפט בבחינת "רוצה - מקיים; אינו רוצה - לא מקיים" את ההחלטות.



אלטוביה, שידוע בביקורתיות שלו כלפי הרשות, הפתיע. הוא קיבל בהחלטתו מאפריל את עמדת הרשות כי קיים חשש שחלק מהנישומים יתקשו בהשבת המס אם תתהפך ההלכה בעליון. זאת, כאשר "תקציב המדינה משווע לחוסן הקופה הציבורית", אומר אלטוביה. השופט מודה כי שיקולי הרשות מעוררים אי נוחות מסוימת, "כאילו אין רשות מרשויות המדינה מקבלת על עצמה אלא את הכרעת בית המשפט העליון", אך לדבריו אין להתערב בכך. הוא סיכם כי "לא מן הנמנע כי לעתיד לבוא, עם פישוט והוזלת הליכי גבייה, עם עלייה ברמת גביית חובות המס בשל היענות החייבים, שינוי הלכי הגבייה והתחזקות המשק, יהיה מקום לבחון מחדש את הדברים".



שלטון החוק חל גם על רשות המסים



פרופ' יוסף אדרעי, מומחה לדיני מס מאוניברסיטת חיפה, אינו מסכים עם מדיניות הרשות: "הבעיה היא אמיתית. אני מבין את הקושי שנמצאת בו הרשות, אבל לרשות אין סמכות להתעלם מהפסיקה".



לדברי אדרעי, "פסק דין של המחוזי חייב להנחות את פקיד השומה. ברשות צריכים ליזום תיקון לחוק כדי לפתור את הבעיה. הם מזניחים בעיות וממתינים עד שיש פסק דין ואז עושים שטויות". אדרעי מציע לרשות לפנות למחוזי ולבקש הסכמה להמתין עד הכרעת בית המשפט העליון.



גם ד"ר רפעת עזאם, מומחה למסים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, תמים דעים עם אדרעי. "אם עלתה שאלה משפטית וברורה וניתן פסק דין של המחוזי, אז פסק הדין תקף ומחייב. הרשות חייבת ליישם את ההלכה גם אם היא חולקת עליה ויש ערעור בבית המשפט העליון, כל עוד אין עיכוב ביצוע של פסק הדין.



"בית המשפט המחוזי קובע הלכות בדיני המסים שמחייבות את רשויות המס בישראל, גם אם הן חולקות עליהן וגם אם זה עולה הרבה כסף. שלטון החוק חל במלוא עוצמתו גם על רשות המסים, שאינה הפרשן של דיני המס".



מה צריכה הרשות לעשות כשיש פסיקות נוגדות של בתי משפט מחוזיים?



עזאם: "נדמה לי שדווקא צריך להקל עם הנישום בשל זכות הקניין. אם המדינה רוצה לנהוג הפוך, אז היא צריכה לנהל את הדיון מול אותו נישום".



עזאם מדגיש כי החלטת אלטוביה מאפריל אינה קובעת הלכה עקרונית כי יש להמתין עד הכרעה בערעור, אלא מתייחסת רק למקרה ספציפי.



פרופ' דן ביין, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ובעל משרד שמתמחה במסים, סבור שאין מדובר בסוגיה של עיכוב ביצוע פסק דין, כי עניין זה מתייחס רק לנישום ספציפי. לדבריו, המצב המשפטי אינו חד משמעי. "השאלה היא מה ערכו של פסק דין מחוזי כלפי הרשות המינהלית. אני לא יכול לקבוע באופן חד משמעי שיש חובה על רשות להחיל את פסק הדין כתקדים על כל מקרה לפני הכרעת העליון".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully