בנק ישראל מפרסם היום כי סך נכסי קרנות הנאמנות השקליות הסתכם בסוף אוקטובר השנה ב-32 מיליארדי שקל, המהווים כ-60% מסך נכסי קרנות הנאמנות. בשנת 1999 הסתכם היקפן של הקרנות השקליות ב-15 מיליארד שקל. העלייה בשיעור הנכסים של קרנות הנאמנות הללו הגיעה לשיאה ביוני השנה, כאשר סך נכסי הקרנות השקליות עמד על 41 מיליארד שקל שהיוו כ-72% מסך נכסי הקרנות.
מגמת גידול היקפי הקרנות השקליות מיוחסת בבנק ישראל לגידול בהנפקות באיגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות, והיא עקבית עם המגמה של מעבר הציבור לנכסים שקליים לא צמודים בשנים האחרונות.
קרנות הנאמנות השקליות מהוות במידה מסויימת תחליף לפקדונות הבנקאיים, שכן לא חלה בעת רכישתן עמלה לעומת עמלה של %1 עד 1.5% בקרנות אחרות. גם דמי הניהול בקרנות השקליות שמסתכמים בכ-1% נמוכים יותר, לעומת הקרנות האחרות בהם מגיעים דמי הניהול ל-2% ואף ליותר.
הסיבה לכך היא כי חלק מהנכסים בהם משקיעים מנהלי קרנות הנאמנות הם נכסים עם עמלות רכישה נמוכות או ללא עמלה כלל, כמו פקדונות בבנקים לתקופה שאינה עולה על 14 ימים, מה שמאפשר לבנקים לגבות עמלות נמוכות מלקוחותיהם.
בחודשים יולי עד ספטמבר השנה, עם עליית אי הוודאות אשר באה לידי ביטוי בעלייה בתשואות בשוק ההון ובעלייה בציפיות לאינפלציה, השתנתה הערכת הציבור, והערכת החזאים הייתה שתהליך ירידת הריבית הגיע לידי מיצוי וייתכן אף שהריבית תעלה. תמונה דומה השתקפה גם ממבנה התשואות בשוק ההון לטווחים השונים.
כתוצאה מכך, התהפכה מגמת הצבירה בקרנות הנאמנות השקליות ובחודשים יולי עד ספטמבר נמשכו מהקרנות כ-10.5 מיליארד שקל, שכן בתקופה של ציפיות לעליית ריבית. ההשקעה בקרנות שקליות בפרט ובנכסים שקליים סחירים בכלל, לא כדאית יחסית לנכסים שקליים לא-סחירים, כגון פקדונות בנקאיים.
בבנק ישראל מציינים כי מתוך הפדיונות בסך 10.5 מיליארד שקל נפדו כ-2.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות שקליות ארוכות טווח, אלה קרנות המתמחות בהשקעה באג"ח לא צמוד לטווח ארוך, בהן הסיכון להפסיד בתקופה של ציפיות לעלייה בריבית גדולה אף יותר. בחודשים אלה הקרנות הללו איבדו 70% מסך נכסיהן, וכתוצאה מכך ירד חלקן בסך הקרנות השקליות מ-9% ביוני ל-4% באוקטובר 2001.
בנק ישראל: סך נכסי קרנות הנאמנות השקליות הסתכם בסוף אוקטובר ב-32 מיליארד שקל
גולן פרידנפלד
11.12.2001 / 17:17