הספר "הסודות האחרים של מיידוף", אשר נכתב על ידי שריל וינשטיין, חושף כיצד מערכת יחסית עסקית יכולה להפוך למינית. כך דיווחה בלומברג, לפי עותק מוקדם שקיבלה.
ויינשטיין, אשר היתה סמנכ"לית הכספים של ארגון הדסה בארה"ב - ארגון לנשים ציוניות - פגשה את ברני מיידוף בשנת 1988. ארגון הדסה באותו זמן כבר השקיע סכום כסף בחברת ההשקעות של מיידוף.
מאוחר יותר, חקרה הרשות לניירות ערך בארה"ב חקרה את חברת אוולינו אנד ביינס, הקרן הראשונה שהזרימה כספים לחברה של מיידוף, והוא נוקה מחשד. וינשטיין הניחה שהיא יכולה לסמוך על מיידוף והשקיעה את כספה האישי בחברה שלו.
באותם ימים החל בין השניים רומן. "הוא היה עדין וביישן, וחשבתי שזה נורא חמוד", כתבה ויינשטיין. "הכי אהבתי את איך שהוא גרם לי להרגיש. עם ברני תמיד חשתי רצויה. במהלך אותם חודשים ההתרגשות והמתח המיני בינינו גברו".
"מיידוף הוא נשקן מעולה, נותן טיפים קטנים מדי, אוהב לזרוק שמות של מפורסמים בשיחות, והוא נרקסיסט. יש לו גם הפרעה אובססיווית קומפולסיבית או סינדרום טורט", כתבה ויינשטיין. היא תיארה אותו כאדם שמסדר את הגרביים ביתר נחרצות במגירות, מחזיק שטרות של כסף במהדק ושותה רק דיאט קולה או סאן פלגרינו. ויינשטיין טענה כי הרומן בין השנים התחיל בשנת 1993, נמשך חודשים רבים, אך הפך לימים לידידות.
בבלומברג נכתב כי הספר חושף פרטים מאוד אישיים ומביכים, וייתכן שהוא מעמיק יותר ממה שהקוראים היו רוצים לדעת. בין הפרטים בספר, למשל, גודל איבר המין של מיידוף, אשר ויינשטיין טוענת הוא קטן במיוחד.
"לברני היה איבר מין קטן במיוחד, אך אני חיבבתי אותו בכל מקרה. האיבר הקטן שלו מעולם לא מנע ממני מלהגיע לאורגזמה", כתבה שריל בספר, והוסיפה: "נשארתי איתו כי הוא היה מאהב מתוק ועדין. נהגנו להתנשק ולהתחבק במסעדות וחדרי מלון", כתבה ויינשטיין.
המאהבת של מיידוף בספר חדש: "הוא נרקסיסט, נשקן מעולה ונותן טיפים קטנים מדי"
סוכנויות הידיעות
20.8.2009 / 16:01