הרע מכל מאחורינו הטוב עוד רחוק

>> "נראה כי מסתמנת תפנית המשתקפת בעלייה בפעילות במשק" - כך נכתב בהודעת בנק ישראל ביום רביעי, שבה פורסם המדד המשולב לבדיקת מצב המשק. המדד עלה ביולי ב-1.2%, לאחר עלייה של 0.6% ביוני (הנתון עודכן לעומת 0.2% בחודש הקודם).



המדד המשולב, שבוחן את רמת הפעילות במשק, ירד בעשרת החודשים שלפני כן ברציפות. המדד המשולב הוא נתון בודד, אך מי שבחן את שלל האינדיקטורים שפורסמו בחודשים האחרונים אינו יכול להתעלם מהשינוי שחל בהם. כך, חלה עלייה במדד מנהלי הרכש, ביבוא וביצוא מוצרים, הרכישות שמבצעים צרכנים בכרטיסי אשראי עלו ואפילו הקריסה בהכנסות המדינה ממסים נבלמה.

לאחר שני רבעונים רצופים של התכווצות התוצר (הנתון הרשמי המעיד על מיתון), עלה התוצר המקומי ב-1% ברבעון השני של 2009. אמנם בשל הריבוי הטבעי של כ-3%, מדובר בצמיחה שלילית לנפש, אך גם זו התחלה. אפילו שיעור האבטלה - נתון שמגיב בדרך כלל באיחור - מגלה סימני נסיגה. גם בנוגע לכלכלה העולמית העריך השבוע הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, אוליבר בלנשרד, כי "המיתון העולמי הסתיים וההתאוששות החלה".



השאלה העומדת על הפרק כעת היא מתי נוכל סוף סוף להכריז כי המיתון הסתיים. על שאלה זו מנסים להשיב חמישה כלכלנים ישראלים בכירים, בטורים שנכתבו במיוחד ל-themarker.



זהירות, לא הכל ורוד



על פי האומדן הראשוני של החשבונאות הלאומית, שפורסם בתחילת השבוע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבעון השני של 2009 נרשמה בישראל צמיחה חיובית של התוצר בשיעור של 1% (בקצב שנתי) - לאחר שני רבעונים רצופים של התכווצות. במסגרת זו נרשמו עליות ניכרות בצריכה הציבורית, בצריכה הפרטית, ביצוא ובתוצר העסקי. בדומה לכך, הפתיעו לטובה גם נתוני הצמיחה בעולם ברבעון השני. מכלול הנתונים האלה העלה את השאלה אם המיתון הסתיים והחלה התאוששות כלכלית.



כמה אינדיקטורים הצביעו בחודשים האחרונים על מגמה חיובית במשק הישראלי. ראשית, נרשמו עליות חדות הן במדדי המניות והן במדדי האג"ח הקונצרניות - וכל המדדים המובילים חזרו לרמתם ערב החרפת המשבר. בשוק האג"ח הקונצרניות, שנפגע באורח קשה בשיא המשבר, אף עבר קצב הגיוסים ב-2009 את קצב הגיוסים בשנה הקודמת. לעלייה בשוקי ההון יש השפעה חיובית על הצריכה הפרטית, באמצעות "אפקט העושר" (תיאוריה שלפיה הצריכה הפרטית נקבעת לפי הציפיות של היחיד לגבי הכנסתו בעתיד או לפי שווי הנכסים שברשותו, ולא לפי הכנסתו הנוכחית).



בנוסף, נרשמה בחודשים האחרונים מגמת שיפור בהיקף גביית המסים, ושיפור ניכר הסתמן גם בנתוני יצוא הסחורות. אינדיקטור חיובי נוסף הוא מדד מנהלי הרכש, שחצה בראשונה זה 14 חודשים את רף ה-50% - נתון המצביע על צפי להתרחבות במגזר התעשייתי.



עם זאת, יש להתייחס לנתונים אלה בזהירות. למרות הגידול בהיקף גביית המסים, 2009 תסתיים עדיין בגירעון גבוה ביותר. בנוסף, ההתאוששות הניכרת באחרונה היא מרמה נמוכה - לאחר תקופה ארוכה של ירידה כמעט רצופה בחלק גדול מהנתונים הכלכליים, החל ברבעון השלישי של 2008.



יתר על כן, נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני, שפורסמו השבוע, מצביעים עדיין על צמיחה שלילית לנפש, והם בבחינת אומדן ראשוני שעוד עשוי להתעדכן. מה גם שהגידול בתוצר ברבעון השני נבע במידה רבה מהעלייה החדה בצריכה הציבורית; בניכוי גידול זה, הצמיחה ברבעון השני היתה שלילית.



בחודשים האחרונים נקטה הממשלה כמה צעדים כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי, בהם הפעלת תוכנית החירום הכלכלית, סיוע לשוק האשראי והפעלת מדיניות מוניטרית מרחיבה. מדיניות זו תמכה אף היא בהתמודדות עם המשבר הגלובלי.



יש להמשיך לעקוב אחר כמה אינדיקטורים מרכזיים במשק, בהם נתוני היצוא, ההשקעה בנכסים הקבועים (שרשמה ירידה ברבעון השני) והצריכה הפרטית. חשוב לשים לב גם להתפתחויות בהשקעה בנכסים קבועים (ללא בינוי) במשק האמריקאי, שכן לענף זה מופנה חלק ניכר מהיצוא הישראלי. חשוב להבין עוד כי שוק העבודה מגיב בפיגור להתפתחויות במשק, ולכן גם אם החלה התאוששות במשק הישראלי, את ההשלכות שלה על שוק העבודה נראה רק בחלוף פרק זמן מסוים.



לבסוף, צריך לזכור שישראל היא משק קטן ופתוח, ולכן תלויה בהתאוששות העולמית מהמשבר כדי לחזור לקצבי צמיחה מהירים. בחודשים האחרונים מסתמנת מגמת התייצבות ושיפור מסוים ניכר ברוב הכלכלות המובילות בעולם; אין ספק שישראל נהנית ממגמה זו. ואולם בכמה מדינות מובילות, ובעיקר בארה"ב, יהיה צורך בביצוע התאמות בתגובה למשבר, בהן צמצום רמות המינוף והצריכה הפרטית, והגדלת היצוא. צעדים אלה עלולים להאט את קצב התאוששות הכלכלה בעולם ובישראל.



ד"ר אלדד שידלובסקי



ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר



כשיש כל כך הרבה נתונים חיוביים - ההסתברות לטעות נמוכה



השבוע פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שלפיהם ברבעון השני של 2009 צמח המשק הישראלי בקצב שנתי של כ-1% - זאת, לאחר קצב צמיחה שלילי של כ-3.2% ברבעון הראשון של השנה. המעבר מצמיחה שלילית לחיובית - גם אם צמיחה שרחוקה מהפוטנציאל של המשק - מלמד על שינוי חיובי במגמה וראשיתו של תהליך יציאה מהמיתון.



שינוי זה, שעליו הצבענו בפרסומים שונים של בנק לאומי בשבועות האחרונים, הוא תוצאה של התרחבות בצריכה הפרטית והציבורית ושל גידול מסוים ביצוא. במבט על נתוני הצמיחה מאז 2000 אפשר לראות כי המיתון הנוכחי היה קצר מזה שהתרחש בראשית העשור, וזאת למרות עוצמתו הגדולה של המשבר העולמי.



תנאי הרקע הבסיסיים הטובים של המשק הישראלי בעת הכניסה למשבר, שהיו שונים באופן משמעותי מאלה של מדינות מערביות גדולות, הביאו להפחתה בעוצמת הפגיעה בכלכלה המקומית. על רקע הנתונים החיוביים הללו, ובהמשך למהלך שהחל כבר לפני כחודש, עודכנה תחזית הצמיחה של לאומי כלפי מעלה, וכעת נראה כי 2009 תסתיים עם צמיחה בשיעור של כ-0%. לפי התחזית, ב-2010 צפוי המשק להתרחב בשיעור של יותר מ-2%. בראשיתו של הרבעון השלישי נראה כי המגמה החיובית במשק נמשכת.



המדד המשולב לבחינת מצב המשק, המתפרסם על ידי בנק ישראל, עלה ביולי ב-1.2% לעומת ליוני. זהו החודש השלישי ברציפות שבו עולה המדד, לאחר 11 חודשים רצופים של ירידה. מדד זה, המתבסס על נתונים מקרו-כלכליים שונים, הוא אחד הרכיבים שאותם אנו בוחנים לצורך ניתוח מצב המשק.



נוסף על כך, ישנם במשק סקרי ציפיות, המתבססים על תשובותיהן של חברות בענפי המשק השונים. לדוגמה, סקר החברות של בנק ישראל מתבסס על תשובותיהן של יותר מ-500 חברות, כך שממנו אפשר ללמוד על נתונים מתחום המיקרו (דהיינו, רמת החברה) תוך הסתכלות על התפתחות ענפי המשק השונים. סקר זה, כמו סקרים אחרים, שיקף ברבעון השני מגמה של שיפור במצב החברות לעומת רבעונים קודמים. חיזוק ראשוני לכך אפשר לקבל מתחזיותיהן של החברות במשק לגבי הרבעון השלישי, שלפיהן בענפים מסוימים יש ציפייה לגידול בפעילות.



בנוסף על מצב העסקים והחברות, מתפרסמים מדדים על פעילותם של משקי הבית. אחד המדדים להתפתחות הצריכה הפרטית הוא היקף הרכישות של צרכנים פרטיים באמצעות כרטיסי אשראי. גם כאן, הנתונים האחרונים מלמדים כי ברבעון השני של השנה נרשם גידול משמעותי ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי, הן בהשוואה לרבעון קודם והן בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.



הערכה עדכנית על מצבו של המשק מחייבת המשך ניתוח קפדני של הנתונים הכלכליים, אשר רק לחלקם התייחסנו במאמר זה - הן אלה המציגים תמונת מקרו והן אלה שמהם אפשר ללמוד על מצב החברות במשק (תמונת מיקרו).



כאשר מרבית הנתונים מצביעים על מגמה דומה, במקרה זה של שיפור, נראה כי ההסתברות לטעות - נמוכה למדי. לפיכך, הערכתנו היא שתהליך זה של צמיחה המובלת על ידי צריכה פרטית במקום יצוא (בניגוד למקובל בשנים האחרונות במשק הישראלי), תוביל את צמיחת המשק הישראלי ברבעונים הקרובים. ההתבססות על הצריכה הפרטית תישאר עד שיחול שיפור משמעותי יותר מצד הביקוש העולמי למוצרי התעשייה הישראלית.



גיל בפמן



ראש אגף הכלכלה בבנק לאומי



שיעורי הצמיחה שהכרנו לא יחזרו כל כך מהר



האם המיתון בישראל הסתיים? אם דבקים בהגדרה הרשמית, שלפיה מיתון הוא שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, התשובה היא כנראה חיובית: המיתון בישראל נגמר. ואולם אם מעלים מעט את הדרישות, ומגדירים את סוף המיתון כמצב שבו הצמיחה לנפש נהפכת לחיובית, הרי שהתשובה לשאלה היא "עדיין לא".



אם מגדילים ראש עוד יותר, ומחכים גם לנתונים על ירידה באבטלה כדי להכריז על סוף המיתון, התשובה היא "לא ממש". ואם נסחפים עם הציפיות, ומגדירים מצב של סוף מיתון כחזרה לקצבי הצמיחה הרגילים של ישראל, התשובה היא "ממש לא".



נראה כי ברבעון השני הגיע לסיומה ההתכווצות בתוצר הישראלי ובתוצרן של מדינות מתועשות אחרות, כמו גרמניה וצרפת - ושאלה ממדינות המערב שעדיין לא הגיעו לשלב מיוחל זה, כמו ארה"ב ובריטניה, אינן רחוקות ממנו. כעת, מתבקש להביט קדימה ולשאול איזו צורה תלבש ההתאוששות.



כלכלנים נותנים בהם סימנים פשוטים (שלא לומר פשטניים), על פי צורתן של האותיות הלטיניות המייצגות את תוואי הצמיחה. בצד אחד ניצבים האופטימיים, הטוענים כי המדיניות הנחושה של נגיד הבנק הפדרלי בארה"ב ושל ממשל אובמה תייצר התאוששות מופלאה שתדמה לאות "v" - קרי, חזרה מהירה לקצבי הצמיחה הרגילים.



מן העבר השני עומדים הפסימיים, המעריכים כי תוואי הצמיחה יהיה בצורת "l". כלומר, ארה"ב תדשדש בהאטה כלכלית שתימשך עוד שנים, כפי שקרה ליפן בעשור האחרון, והיא תסחוף אחריה לא מעט כלכלות, בהן ישראל.



בתווך נמצאים כלכלני ה"u" - אלה שהתחזית שלהם אינה קרה מדי ואינה חמה מדי. הם חוזים כי העולם יחזור לקצבי הצמיחה שידע ערב המיתון, אך זה לא יקרה באופן מיידי.



וישנם שני סימנים נוספים המוזכרים בהקשר זה, ומייצגים עוד שתי צורות אפשריות להתאוששות: "w" וסימן השורש הריבועי. התחזיות הנמצאות בבסיסם של שני תרחישים אלה מורכבות יותר - הן מניחות צמיחה מפתיעה בעוצמתה בעת היציאה מהמיתון (כפי שקורה בימים אלה ממש), שלאחריה תטפח המציאות על פני החזאים. שינוי המגמה הזה יתרחש בדיוק כשתתחיל להתגבש ציפייה לחזרה מהירה לשיעורי הצמיחה שקדמו למיתון, קרי ציפייה להתאוששות דמויית "v".



במקרה ששיעורי הצמיחה ייוותרו נמוכים באופן יחסי במשך תקופה ארוכה, יהיה זה תרחיש דמוי שורש ריבועי; במקרה ששיעורי הצמיחה יחזרו להיות שליליים, יהיה זה תרחיש סימפטי עוד פחות, המיוצג על ידי האות "w".



מה יכול להסביר תרחיש דו-שלבי כזה - הכולל הפתעה לטובה בקצב הצמיחה הנוכחי, ואכזבה ממנו בהמשך? בשלב ראשון, ההסבר לכך טמון בריביות האפסיות הנהוגות בעולם כעת, במדיניות התקציבית המעודדת צמיחה (בעולם, לאו דווקא בישראל), ברמת הפעילות הבסיסית הנמוכה וברמת המלאים שחזרה שנים לאחור. כל אלה צפויים לייצר שיעורי צמיחה גבוהים יחסית בתקופה הקרובה.



אלא שהעלאת הריבית בהמשך הדרך, העלאות המסים הצפויות בעולם בשנה הבאה (בישראל הקדימו את המאוחר, והמסים כבר הועלו), מיצוי מהלכי ההתייעלות במגזר העסקי בארה"ב ועלייה מתמשכת בשיעורי החיסכון של הצרכן האמריקאי - כל אלה צפויים להקשות מאוד על חזרה לקצבי הצמיחה שאיפיינו את משקי המערב עד לפרוץ המשבר.



המיתון, על פי ההגדרה הפשוטה של צמיחה שלילית, כנראה כבר מאחורינו. ואולם נראה כי החזרה לשיעורי הצמיחה שהכרנו בשנים עברו לא תהיה מהירה או חלקה.



ורד דר



כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות



חמש סיבות לכך שהמיתון עדיין לא הסתיים



האם ישראל יוצאת מהמיתון? אם זו השאלה, אז התשובה היא: כנראה שכן. הרבה אינדיקטורים מקרו-כלכליים מצביעים על כך שרמת הפעילות במשק נמצאת כיום קרוב לנקודת התחתית; מכאן והלאה, טובים מאוד הסיכויים שנתחיל לראות עלייה ברמת הפעילות. היצוא והצריכה הפרטית כבר גדלים, ובקרוב יצטרפו למגמה זו גם ההשקעות במשק.



עם זאת, מדובר כנראה בהתאוששות אטית והדרגתית, ולא בתפנית דרמטית. מנוע הצמיחה העולמי המרכזי בעשור האחרון - הצריכה של משקי הבית בארה"ב - ספג מכה קשה מאוד בשנה האחרונה. מנוע זה ימשיך לקרטע עוד תקופה ארוכה, ויגרור את יתר העולם לשיעורי צמיחה נמוכים מאלה שהתרגלנו אליהם בשנים שקדמו למשבר הכלכלי הנוכחי.



אלא שעולה בלבי החשד כי השאלה שעיתונאים וקוראים מוטרדים ממנה באמת היא אחרת: "האם בעקבות נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע, לפיהם התוצר במשק גדל במפתיע ברבעון השני של 2009, ניתן לבשר על כך שהמיתון הגיע לקצו?"



אם זו אכן השאלה, אז התשובה היא: לא. ממש לא; ויש לכך כמה סיבות:



1. אומדני הצמיחה של הלמ"ס מעודכנים בדיעבד, ועדכונים אלה עשויים להיות לפעמים משמעותיים מאוד. עלייה בתוצר בשיעור שנתי של 1% (שמשמעותה עלייה של 0.25% בלבד בחישוב רבעוני) עשויה ליהפך בקלות לשלילית בעדכון הבא של הנתונים.



2. צמיחה של 1% נמוכה יותר מקצב גידול האוכלוסייה (כ-1.6%) - כך שהתוצר לנפש ירד גם ברבעון השני.



3. הצמיחה בתוצר ברבעון השני הושפעה במידה רבה מהגידול הניכר בצריכה הציבורית - בהיקף של כ-20% בשיעור שנתי. הממשלה יכולה אמנם להגדיל את הוצאותיה במשך רבעון אחד או שניים, אך היא אינה יכולה לעשות זאת לנצח. ולכן צמיחה בת-קיימא לאורך זמן מחייבת מנועי צמיחה אחרים, כגון יצוא או השקעות.



4. שיעור האבטלה ימשיך לעלות, מכיוון שמגמת האבטלה מגיבה בפיגור לשינוי במגמת התוצר. בנוסף, קצב צמיחה של 1%, אם יימשך לאורך זמן, אינו מספיק כדי לבלום את הגידול באבטלה.



5. שיעור הצמיחה בישראל ברבעון השני היה אמנם טוב מזה שבארה"ב (-1%) ובגוש היורו (-0.4%), אך ישראל היא משק קטן ופתוח - ולכן תלויה מאוד בסביבה הכלכלית העולמית. כל עוד העולם המערבי לא יצא מהמיתון, גם אנו לא צפויים לצאת ממנו - ואם כבר יצאנו ממנו, רבים הסיכויים שניקלע אליו שוב.



ד"ר מיכאל שראל



***ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים



למעשה, ישראל כבר יצאה מהמיתון



הצמיחה ברבעון השני היתה חיובית: 1.0% במונחים שנתיים. נתון זה הפתיע לא מעט כלכלנים, שחזו ירידה חדה בתוצר בישראל ב-2009 (כולל בנק ישראל). לפי הנתונים הכלכליים של ראשית הרבעון השלישי (נתוני סחר חוץ, הכנסות ממסים ועוד), שיעור הצמיחה ברבעון השלישי יהיה גבוה יותר מזה שנרשם ברבעון השני.



אינדיקטור חשוב לפעילות של הסקטור העסקי הוא המדד המשולב של בנק ישראל, שמשקלל כמה משתנים כלכליים כגון יצוא, יבוא, ייצור תעשייתי ופדיון בענפי המסחר והשירותים. המדד המשולב עלה ב-1.2% ביולי 2009, לאחר עלייה מתוקנת של 0.6% ביוני (הנתון החיובי הראשון מאז יולי 2008). מטרתו של המדד המשולב היא לאמוד את הגידול בתוצר העסקי. כל המרכיבים של המדד המשולב מצביעים על התרחבות בפעילות במשק.



כמה אינדיקטורים מובילים מצביעים על המשך התרחבות בפעילות הכלכלית. סקרי הציפיות השונים בתעשייה מצביעים על אופטימיות גוברת, בפרט מדד מנהלי הרכש שחצה את רף ה-50% (מה שמצביע על התרחבות), אך גם סקר ציפיות של התאחדות התעשיינים וסקר חברות של בנק ישראל מצביעים על מגמת שיפור בהזמנות בתעשייה.



נתון נוסף המהווה אינדיקטור מוביל לפעילות הכלכלית הוא היבוא של חומרי הגלם. בחודשיים האחרונים עלה מדד זה ביותר מ-7%. גם נתונים כלכליים בעולם, כגון הסחר העולמי והייצור העולמי חשובים כדי לאמוד את מגמת היצוא הישראלי - וגם כאן ניכרים סימנים מעודדים.



חשוב להדגיש כי הצריכה הפרטית בישראל מהווה כ-54% מהתוצר. בחודשים האחרונים מסתמן שיפור של ממש במגמות הצריכה: הפדיון בענפי המסחר והשירותים עלה ב-3.4% ביולי והרכישות בכרטיסי האשראי והמכירות ברשתות השיווק קפצו ברבעון השני.



הצריכה הפרטית בישראל נתמכת משיעור חיסכון גבוה וגידול מהיר של האוכלוסייה. אינדיקטור חשוב למצב רוח הלאומי והאופטימיות של משקי הבית הוא שוק הנדל"ן אשר נהנה כרגע מפריחה וגידול בביקושים.



במלים אחרות, מכלול של נתונים כלכליים במשק מצביעים על צמיחה חיובית כבר ברבעון השני והאצה צפויה בקצב הצמיחה במחצית השנייה של 2009 בשיעור של של כ-2%-3%. אנו ממשיכים לדבוק בתחזית המקורית שלנו לגבי השינוי בתוצר ב-2009 של 0.6%-, וצופים שבנק ישראל יעדכן בקרוב את התחזית שלו (נכון לעכשיו צמיחה שלילית של 1.5%) כלפי מעלה.



למעשה, ישראל חוותה בסוף 2008 ובתחילת 2009 מיתון "לייט", יחסית למספר רב של מדינות בעולם, והיא עולה על פסי צמיחה כבר ברבעון השני. כמובן שעוצמת ההתאוששות תלויה מאוד בהתאוששות העולמית, ולא נראה שישראל תחזור לקצב הצמיחה הפוטנציאלי שלה (4%-4.5%) לפני 2011 או 2012.



יונתן כץ



***אסטרטג מקרו ב-hsbc