ורד דר, פסגות: ארועי סוף השבוע ודילמת הנגיד

אירועי סוף השבוע



האינדיקטורים המקרו כלכליים שפורסמו הפתיעו לטובה בדרך כלל: מדד מנהלי הרכש של אירופה, נתוני מכירות הדירות בארה"ב, סקר של הפד בפילדלפיה, מדד האינדיקטורים המובילים בארה"ב (שלא רק שעלה יותר מהצפוי, אלא שהפך חיובי ב-12 החודשים האחרונים לראשונה מאז אמצע 2007).
מנגד, מספר התביעות הראשונות לדמי אבטלה בארה"ב הפתיע לרעה כשעלה זה החודש השני ברציפות.



כמעט תמיד האינדיקטורים יהיו מעורבים, אבל לא נכון יהיה לומר ש"התמונה מאוזנת". היא לא. מאוד ברור שהמיתון מאחורינו, והוויכוח בין כלכלנים הוא כבר מזמן לא על הנקודה הזאת, אלא על איך תראה הצמיחה מכאן ואילך. ושם, באמת יש וויכוח.



לא נשוב לתאר את תיזת ה"שורש הריבועי" שלנו. רק נציין שבסוף השבוע האחרון קיבלנו הדגמה לא רק להפתעות לטובה בנתוני המקרו (שהיא התחזית לחלקה הראשון של ההתאוששות שחלה עכשיו), אלא גם למה שיוביל לחלקה השני של התחזית הסימפטי פחות - קצבי צמיחה שלאחר זינוק ראשוני (בימים אלו), יתקעו על רמות לא מרשימות.



תוצאה של הנתונים ושל האווירה הכללית: עלייה מסוימת בתשואות (אם כי הן עדיין ברמה נמוכה), החלשות של הדולר (בעקבות הפתעת מדד מנהלי הרכש באירופה), עלייה במחיר הנפט לשיא חדש השנה (גם בגלל החלשות הדולר), עליות חדות במניות לשיא חדש השנה (גם בגלל עלייה חדה בהובלת מניות הסחורות).
אגב, יש לציין שבחודשים האחרונים חזרנו למצב בו היינו לפני שנתיים, מבחינת חוסר ההסכמה הבולט בין שחקני המניות לשחקי האג"ח. הראשונים מאוד אופטימיים, האחרונים - ממש לא.



מתחילים לקפל את התוכניות



תוכניות ממשלתיות שמייצרות וייצרו צמיחה מפתיעה בעוצמתה במחצית השנייה של 2009 בשורה ארוכה של מדינות (לא ישראל), ייגמרו וייסגרו בחודשים הבאים. במקרה הטוב, התרומה המשמעותית שלהם לצמיחה תיפסק; במקרה הגרוע, התרומה שלהם לצמיחה תהיה שלילית. הנה שתי דוגמאות:



הטבת מס שניתנה לרוכשי דירות ראשונות בארה"ב תיפסק בנובמבר על פי לוח זמנים שפורסם כבר מזמן. התעשייה ממתינה לראות אם התוכנית תוארך.
בינתיים, ביום שישי נודע שהיקף מכירות הדירות עלה ביולי ב-7% לעומת החודש הקודם - העלייה החודשית החדה ביותר מזה שנתיים. מאוד שימח את השוק. צריך לציין, שהעלייה החדה נרשמה במכירות של דירות זולות יחסית. בדירות היוקרה נמשכת הירידה.



ביום שישי פורסם שתוכנית "מזומן עבור כלי רכב" תיפסק ביום שני בשמונה בערב. לתוכנית לא היה תאריך תפוגה קודם, וההודעה בהחלט הפתיעה את הצרכנים ואת אנשי תעשיית הרכב. הסיבה להפסקה המהירה של התוכנית היא ההערכה שכבר קרובים מאוד לעלות של שלושה מיליארד דולר שהוקצתה לה, והרצון שלא לעבור את הסכום הזה.



עד כה הוחלפו במסגרת התוכנית כחצי מיליון מכוניות בעלות תקציבית של 1.9 מיליארד דולר. אלא שמתוך ה-1.9 מיליארד דולר האלו, העביר הממשל לסוכני המכירות של הרכב סכום מצחיק של 145 מיליון דולר. מסתבר שהניירת הכרוכה בסיפור הזה היא אדירה, ושלמעלה ממחצית הטפסים שהועברו לממשל הוחזרו בטענה שלא מולאו במלואם או בצורה נכונה. הסיבה לסיבוך הבירוקרטי: הממשל צריך לוודא שכל מכונית ישנה שבגינה ניתן ואוצ'ר לרכישת חדשה (עד 4,500 דולר למכונית) נגרטת לחלוטין. אחרת, התוכנית הופכת למדפסת מזומנים אינסופית.



ההערכה היא שייצור כלי הרכב בארה"ב יעלה ברבעון השלישי ב-350% לעומת הרבעון השני במונחים שנתיים. עוד מעריכים שברבעון הרביעי הוא ימשיך ויעלה אבל "רק" ב-15%. התרומה לתוצר האמריקאי תהיה משמעותית. שלא לדבר על כך שתהיה תרומה עקיפה דרך העלייה ברווחי סוכנויות הרכב.



חלק מהרכישות הללו הן תרומה נטו לתוצר האמריקאי (במחיר של עליית החוב האמריקאי, שיתורגם לעליית ריבית ו/או לעליית מס עתידית). חלק אחר הוא פשוט הקדמה של רכישות משנת 2010. במובן הזה, משלם המיסים האמריקאים משלם לא מעט (כאמור, 3 מיליארד דולר), בשביל להקדים פעילות כלכלית משנת 2010 לשנת 2009.

שורה תחתונה



כל התוכניות הממשלתיות הללו תורמות רבות לצמיחה במחצית השנייה של 2009 ולכן יזניקו אותה. אבל כל התוכניות הללו ייפסקו במוקדם או במאוחר ויגרעו מהצמיחה של 2010. זאת כמובן בנוסף לתרומה החיובית שיש היום לריבית הנמוכה ולהחזרי המס, ולתרומה ההפוכה שתהיה לגורמים אלו, כאשר ב-2010 תועלה הריבית ויועלו המיסים.



דילמת הנגיד ביום שלפני העלאת הריבית







התפתחויות של השבוע האחרון והשפעתן על החלטת הריבית:



מדד המחירים לצרכן היה טיפה גבוה מהצפי - פועל לטובת העלאת ריבית או מהלך מוניטרי אחר



הצמיחה הרבעונית והמדד המשולב היו חזקים מהצפי - כנ"ל



הציפיות אינפלציוניות ירדו חדות לאחר שעברנו את חודש יולי, מקרוב ל-3% ל-2.6% - פועל לטובת דחיית המהלך המוניטרי



בנק ישראל התערב במסחר במט"ח בשבוע שחלף - פועל לטובת דחיית המהלך המוניטרי

נראה לנו שהגורם כבד המשקל ביותר בהחלטתו מחר הוא בכלל גורם אחר: הנגיד נמצא עתה בג'קסון הול בוואיומינג בכנס של נגידים מכל העולם. נראה לנו שמה שהוא ישמע שם מהנגידים על מידת החשש שלהם מהמדיניות המרחיבה בכל העולם, יהיה בעל משקל רב יותר, מאשר מה שישמע מחר בשיחת הוועידה שינהל עם ראשי הבנק.



אנחנו חושבים ששלל השיקולים נוטים לכיוון העלאת הריבית ביותר מ-25 נקודות. ממש לא בטוח שהנגיד יחשוב כמונו.



הכותבת היא ורד דר - כלכלנית ואסטרטגית ראשית בבית השקעות פסגות.