החקלאים: משק המים במצב טוב; רשות המים תצמצם השאיבה מהכינרת לרמה הנמוכה ב-45 שנה

מצב משק המים, בעיקר בגליל וברמת הגולן, טוב בהרבה מכפי שחזו תחילה, כך טוענים בארגוני החקלאים. על פי נתוני ארגוני החקלאים נתוני שפיעת מעיינות הדן, המספקים לכנרת חלק ניכר מאוד מהמים שהיא מספקת למוביל הארצי, מעלים כי השפיעה בקיץ הנוכחי היא הגבוהה ביותר ב-3 השנים האחרות ובראשית חודש אוגוסט היתה 6.2 מ"ק לשנייה, לעומת 4.3 מ"ק לשניה בתקופה המקבילה אשתקד. עוד מציינים בארגוני החקלאים כי מאגרי המים בגולן התמלאו בסוף החורף קרוב לרמתם הממוצעת ובראשית הקיץ היו בהם 32 מיליון מ"ק.



רשות המים הורתה למקורות לשאוב השנה מהכנרת 132 מיליון מ"ק בלבד, כרבע מממוצע השאיבה הרב שנתי. כך מסרו מקורות במגזר החקלאי. זו עשויה להיות הכמות הקטנה ביותר של מים שתספק הכנרת למוביל הארצי מאז הקמתו ב-1964. מטרת רשות המים היא להגיע בתחילת החורף הקרוב למפלס שלא יהיה נמוך מהמפלס בשנה שעברה. כיום נמוך מפלס הכנרת ב-45 ס"מ מזה שהיה בתקופה המקבילה אשתקד, אך ספק אם הכינרת תוכל לעמוד בכך, ולפי תחזית רשות המים ירד המפלס ל-214.87 מטר מתחת לפני הים, אל מתחת לקו השחור.



רשות המים הודיעה לחקלאים כי בכוונתה להקטין את קיצוץ המים לחקלאות ב-5 מיליון מ"ק ולהעמיד את קיצוץ המים השפירים ממערכת המים התלת-אגנית (כינרת, אקוויפר ירקון תנינים ואקוויפר החוף) על 95 מיליון מ"ק במקום 100 מיליון מ"ק, כפי שהוחלט בראשית האביב.



מחזיק תיק המים בהתאחדות חקלאי ישראל, יורם תמרי, אמר כי יש להצטער על החלטת רשות המים, שלא לבטל חלק משמעותי יותר מהקיצוץ. לדבריו, ההחלטה על היקף הקיצוץ התקבלה באמצע החורף, לפני ירידת הגשמים הכבדים בימים האחרונים של חודש פברואר ובראשית חודש מארס, שהביאו ל"שיפור דרמטי" כדבריו, במצב משק המים.



לדברי תמרי ממוצע כמות הגשם שנמדד ב-25 תחנות מדידה הפזורות מנגבה בדרום עד מטולה בצפון הסתכם ב-490 מ"מ, כמות המאפשרת לרשות המים, על סמך תקנות שהיא עצמה התקינה, לבטל עד 60% מהקיצוץ.



באחרונה הזהיר שר החקלאות שלום שמחון כי המחסור במים עשוי להקטין בצורה דרמטית את יבולי גידולי התעשייה בצפון הארץ ולחייב את המפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית לייבא חומר הגלם מחו"ל או לפטר מאות עובדים. משרד החקלאות ייחס את ההתייקרות החדה במחירי הפירות השנה שהגיעה ל-25%-50% במחוסר במים להשקיית המטעים.



דובר רשות המים, אורי שור, מסר בתגובה כי מצוקת החקלאות ידועה לרשות, אך אין מנוס מנקיטת צעדי חסכון חריפים בכל המגזרים כדי לאפשר למשק המים לעבור את התקופה הקשה: "בין היתר נאלצנו להטיל על הציבור היטל צריכה עודפת (היטל בצורת), העלול לפגוע באלפי עובדים בענף הגינון הפרטי והציבורי. לא ייתכן לבטל צעדי חיסכון חיוניים, בהם הקיצוץ במים לחקלאות, בעת שאין לנו שום ערובה מה צפוי לנו בחורף הבא, העלול להיות שחון כמו ארבעת קודמיו".