כלל פיננסים עולמית יומית: מפיקות הסחורות הן מציאה

עליית מחירי הסחורות ופרסום דו"חותיהם הטובים של מספר מפיקות סחורות בסין מושכת את בורסות אסיה לעליות ואלה דוחפות מלמטה גם את אירופה. כשברקע נתוני מכירות הבתים מסוף השבוע וצפי לנתון חיובי גם במחיריהם מחר, לשווקים יש לכאורה אור ירוק בוהק לעליות.



אלא שאל תשכחו את נתון המכירות הקמעונאיות מלפני שבועיים שאכזב ואת ירידת ההלוואות בסין שהפילו את השווקים, אף אחד לא אמר ששתי הבעיות הללו נפתרו. מחר יתפרסם גם מדד בטחון הצרכנים בארה"ב ואני רוצה לראות שהוא עולה כמו שמצפים ממנו. חסר לו שיאכזב שוב. אם לא, אני מארגן קבוצת צרכנים ונוסע איתם לארה"ב שילמדו את האמריקאים מה זה שופינג. איך נפלו צרכנים.



לנו זה עולה יותר - עלות הפקת הגז גבוהה ממחירו



מאז ה-7 באוגוסט נפל מחיר הגז ב-24% והגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2002 - 2.8 דולר. למעשה, מחירו כל כך ירד עד שלהפיק אותו כבר עולה יותר. איך הגיעו למצב הזה? זה התחיל מהמשבר שגרם לירידה חדה בביקוש של ענפי התעשייה לאנרגיה, זה המשיך בזה שאלוהים החליט לצ'פר אותנו דווקא השנה בהמון גז, ותפוקת הגז היומית בעולם עלתה השנה ב-60 מיליוןsq ft ליום (לא אמרו שמקורות האנרגיה בעולם נגמרים?)



כמו כן, הסתבר שבכלל לא בטוח שיהיה מספיק מקום לאכסן את כל הגז במתקני האחסון בארה"ב, כשאלה יכולים להכיל רק 3.95 טריליון sq ft, והמתקנים כבר מכילים 3.2 טריליון sq ft, ועוד צפויים להתמלא עד לחודש אוקטובר, רגע לפני החורף. בהתחשב בעלייה הממוצעת ההיסטורית במלאי הגז בין חודש אוגוסט לחודש אוקטובר נראה שנגיע לאוקטובר עם הרבה מאד גז - 3.88 טריליון sq ft, כלומר, קרוב לקצה גבול יכולת האחסון.



לשם השוואה, השיא הקודם אליו הגיעו המלאים היה לפני חורף 2007 אז הם עמדו על 3.54 טריליון sq ft. אז למה ממשיכים להפיק גז אם על פניו זה לא כדאי? הסיבה העיקרית היא העלויות הקבועות. למפיקות הגז ישנן עלויות קבועות שהן לא יכולות לצמצם ולכן מעדיפות למכור את הגז במחירי הפסד. מה צריך לקרות כדי שהשקעה בגז תצליח? הרבה דברים, העיקריים הם עליית ביקושים (מה שלמעשה מתחיל לאור איניקטורים חיוביים מסקטור התעשייה), הקדמה של החורף (תפנו לשירות המטראולוגי), נזק בלתי צפוי למתקני הקידוח (אי אפשר לדעת מה הטמילים האלה מתכננים) או עסקה גדולה (סין אולי תציל גם הפעם).



למי מכם שיש יכולת אחסון לגז זוהי כנראה הזדמנות מעולה. החוזים העתידיים מגלמים עליה חדה של מחירו ל-5.3 דולר בינואר 2010, ול-7.4 דולר בינואר 2012 (ינואר אם שמתם לב הוא החודש החזק של הגז, שיא החורף).



התיאבון של סין לייבוא פחם נגמר



לאחר ראלי של 80% במחירו, מאז מארס האחרון, מחיר הפחם צפוי לרדת. סין מורידה את יבוא הפחם לא בגלל שאין לה יותר צורך בו, לא בגלל שהיא החליטה לדאוג לאיכות הסביבה ולא בגלל כל סיבה מעכבת צמיחה אחרת, אלא שלאחר שהמכרות שלה היו כל פעם מתמוטטים על הכורים זה ממש היה מעכב להם את העבודה והם החליטו אז להפסיק את הכרייה, לשדרג את המכרות וכעת, לאחר 6 חודשים (שם עושים דברים מהר) ולאחר שייבאו באותה תקופה שיא של 48 מיליון טון פחם, חוזרת סין לביזנס.



במחצית השנייה של השנה צפוי היקף כריית הפחם במדינה לעלות ב-60%. מה שאומר bye bye מחיר פחם. החוזים העתידיים מגלמים כי מחירו ירד מ-313 דולר לטון היום ל-305 דולר לטון בדצמבר (ולאחריו, בחורף, שוב יעלה).



מפיקות הסחורות הן מציאה



כך לפחות עולה מהמכפילים של חברות הסחורות. היסטורית, חברות הפקת הסחורות נסחרות במכפילים ממוצעים של 23.2 (מחיריהן לחלק לרווח בארבעת הרבעונים הקודמים). היום עומד המכפיל על 33.1, נראה גבוה, אבל ברור שארבעת הרבעונים האחרונים לא מייצגים הרבה בשל המשבר. תחזיות האנליסטים הן שהרווחים יכפילו את עצמם ב-2010, מה שיוריד את המכפיל העתידי ברמת המחיר הנוכחי ל- 17.7 (נמוך).



כלומר, שהחברות היום עשויות להיות זולות היסטורית ב-23%. כאמור, התחזיות הן כי הרווח הממוצע למניה של 29 מפיקות הסחורות הגדולות במדד ה-s&p500 יכפיל את עצמו מ-5.5 דולר כיום ל-10.26 דולר ב-2010. גם אם הרווח יעלה בחצי, עדיין סקטור חברות הסחורות צפוי לעליית הרווח הגדולה ביותר מבין 7 מתוך-10 הסקטורים האחרים במדד (על פי ממוצע האנליסטים).



להערכת כלל פיננסים, המחזור החיובי בשווקי העולם צפוי לתמוך במחירי הסחורות ולמרות שמחקרים מצאו שהשקעה ישירה בסחורות עדיפה לרוב יותר מרכישת חברות סחורות נראה כי הסקטור אכן זול ואטרקטיבי.



סין וארה"ב מתקרבות להסכם בנושא התחממות כדוה"א - מה יהיה עם מחירי האנרגיה? שתי הכוכבות סין וארה"ב לא הסכימו מעולם לחתום על הסכמים לצמצום שחרור גזי חממה ואף לא להצטרף להסכם קיוטו הבינלאומי ב-1997.



למעשה, 40% מגז הקרבון שנפלט מאגזוזים, מפעלים ותחנות כוח בעולם מגיע מהשתיים האלה ובאמת הגיע הזמן לחשוב על משהו. סין והודו לא מוכנות לצרוך פחות אנרגיה "הנחוצה להוצאת אזרחיהן מהעוני", ולכן הפתרון יתרכז ביעילות השימוש באנרגיה. המוכנות של סין לדון בנושא זהו שלב חשוב מאד ותומך בחברות של אנרגיה חלופית.



אינדיקטורים לאינפלציה



היום (שני) בשעה 15:30 יתפרסם מדד הפעילות של הפד של שיקגו. המדד מציג את רמת הפעילות במדינה אך המשקיעים מתעניינים בו בעיקר מכיוון שהוא משמש את הפד בהערכת הלחצים האינפלציוניים. כלומר, עלייה במדד עשויה לדחוף להקדמת מועד העלאת הריבית. נזכיר מספר אינדיקטורים נוספים שהתפרסמו לאחרונה, ותומכים בהעלאת הריבית, בניהם עליית מחירי הבתים ומכירות הבתים, התייצבות שיעור האבטלה והתאוששות סקטור התעשייה, מעכבים את העלאת הריבית הם ירידת המחירים לייצרן, הרצון לעזור לממשל לגייס הון לטובת הגרעון המתרחב, בעיות עם סקטור הצריכה ורמת האבטלה הגבוהה.



הציפיות האינפלציוניות המגולמות באג"ח האמריקאי (ההפרש התשואה בין הצמודות ללא צמודות) חזרו לעלות מאז שבוע שעבר. הציפיות לאינפלציה ב-10 השנים הקרובות לדוגמא עלו מ-1.68% לשנה ל-1.9% הבוקר.



עליית הציפיות האינפלציוניות לא מצליחה לגרור גם עלייה בציפיות להקדמת העלאת הריבית בארה"ב, וזאת עדיין גלומה רק לחודש מרץ 2010 (בהסתברות של 68%). "להערכתנו, הגורמים הדוחפים לאינפלציה בשנים הקרובות גבוהים מהגורמים התומכים ברמת מחירים נמוכה ולכן אנו מעדיפים להיצמד לאפיקים בעלי מתאם גבוה עם רמות המחירים", אומר אמיר כהנוביץ מכלל פיננסים.



אג"ח ממשלתי - זה לא ברננקי שמפיל אותם



ממשלת ארה"ב ממשיכה לגייס חוב בכמויות. לאחר ששברו כמה שיאי הנפקות, השבוע ימשכו הנפקות הענק ואלה לטווחים של שנתיים ומעלה יסתכמו ב-109 מיליארד דולר. בינתיים, בעולם, מחירי האג"ח הממשלתיות ממשיכים לרדת ולמרות שעל פניו זה נראה כאילו דבריו של ברננקי מסוף השבוע, כי "כלכלת ארה"ב מתחילה להיחלץ מהמשבר", הן שגרמו לציפיות להעלאת ריבית ולכן הן שפוגעות באג"ח הממשלתי, אני לא מוצא לכך תמיכה בנתונים כשהחוזים העתידיים על הריבית לא מגלמים זאת.



מחירי האג"ח הממשלתיים נפגעים כיום מסיבה פשוטה יותר: הכלכלה מתאוששת והמשקיעים מעבירים את הכסף לאפיקים אחרים. פרמיות הסיכון על אג"ח ממשלתי ברחבי העולם, כפי המגולם ב-cds-ים, חזרה לרדת ברוב מדינות העולם, בעיקר בשל עליית התשואות על אג"ח אמריקאי ובשל מעבר משקיעים לנכסים מסוכנים יותר.



מבין מדינות מערב אירופה, המסוכנות ביותר הן אירלנד ויוון. אג"ח של ממשלת ישראל, להמחשה, מגולם בשוק כפחות מסוכן פחות מהם. נזכיר כי להערכתנו, האפיק הממשלתי ברחבי העולם הוא לא אטרקטיבי מספיק ביחס לרמת הסיכון וביחס לאלטרנטיבות שקיימות היום.



סיכום - האם סחורות האנרגיה הן אלה שיחממו לנו את השווקים בחורף? סיכוי טוב שכן. מחירים נמוכים, חזרה לצמיחה, עליית ציפיות אינפלציוניות, עיכוב בהעלאת הריבית, שחיקת מטבעות, וביקושים חזקים מהמדינות המתעוררות תומכות במחירי סחורות האנרגיה והמתכות. לגבי הסחורות החקלאיות נצטרך להסתכל לשמים ולראות אם יורד גשם, לשתול שתלו.



הכותב הוא אמיר כהנוביץ - כלכלן מקרו בכלל פיננסים.