גם המחירים הולכים דרומה - לאילת

>> שר התחבורה, ישראל כץ, החליט לאפשר לאל על לטוס לאילת, אך ארקיע וישראייר צועקות עד לב השמים. הן טוענות שההחלטה תחליש אותן ולכן תחזק את המונופול של אל על בטיסות הבינלאומיות.

קבלת ההחלטה לא היתה פשוטה. מנהל רשות התעופה האזרחית, גיורא רום, סירב בתחילה לבקשת אל על שהוגשה כבר לפני כמה חודשים. הוא טען שהקו רווי וכי ייגרמו נזקים לישראייר ולארקיע. אבל שר התחבורה החדש אמר שהוא נחוש לשפר את השירות לאזרח, וההמלצה של רשות שדות התעופה השתנתה.



ארקיע וישראייר מתנגדות כי הן רוצות להמשיך וליהנות מהמונופול שלהן בטיסות לאילת. הכוח המונופוליסטי שלהן הביא אותן לגבות מחירים מופרזים ביותר. זה לא סביר לשלם 700 שקל לטיסה לאילת וחזרה בסוף שבוע, כאשר זהו גם מחיר של טיסה לאנטליה. הרי בטיסה לאילת אין הוצאות ביטחון, והוצאות הדלק והזמן נמוכות יותר.



ארקיע וישראייר עשו טעות כאשר יצאו בהודעה משותפת נגד החלטת משרד התחבורה. הרי כך הן מוכיחות שהן פועלות כמונופול, ומעלות חשד לתיאום ביניהן - לבדיקת רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים.



ראוי גם לזכור שבשנתיים האחרונות תמכנו כאן בדרישות של ארקיע וישראייר לקבל אישורים לטוס לאירופה - מול התנגדות של אל על. הן אמנם קיבלו אישורים כאלה, אך לא מימשו חלק נכבד מהם.



עו"ד דרוד שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, אומר שמדובר בהחלטה לא חוקית, וכי המהלך לא יועיל לתחרות, אלא יחליש אותה. שטרום, חסיד מובהק של תחרות, משנה הפעם גישה, כי הוא משמש נציגה של ארקיע. אבל אנחנו יודעים שהכנסת מתחרה נוסף לשוק מחייבת הורדה של המחיר ושיפור של השירות - כלומר הגדלת מספר הטיסות ומועדן.



לכן, אין להתרגש יתר על המידה מארקיע וישראייר. כאשר אל על תיכנס לתחום, מספר הטיסות יעלה והמחיר יירד. כך עובדת תחרות. ואם זה יקרה מספיק מהר, נוכל לטוס לאילת כבר בחגים הקרובים במחיר סביר - ולא ב-700 שקל.



לינדנשטראוס נגד פישר



הכדור נמצא עכשיו בידיו של שר המשפטים, יעקב נאמן. הוא קיבל לפני כמה ימים מכתב ממבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שהביע בפניו הסתייגות מההסכם שגובש במשרד ראש הממשלה בנושא השכר בבנק ישראל.



המבקר קובע, בצדק רב, שמדובר שהחלשת הפיקוח על תנאי השכר בבנק, מה שעלול לגרום לחריגות שכר בבנק, שיעלו למשק כסף רב. המבקר מציין שזה תקדים רע שעלול לגרור אחריו גופים נוספים שירצו גם הם להיות יוצאים מן הכלל.



ואמנם, ההסכם שגובש על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, הוא הסכם רע, גם משום שיש לנו ניסיון רע עם הבנק, שבמשך שנים ניפח לעובדיו את השכר והסדרי הפרישה באופן מושחת - פרשה שעדיין לא הסתיימה.



רצינו להאמין שהנגיד, סטנלי פישר, ינקה את האורוות מתוך אחריות למשק. האמנו שהוא יקבל על עצמו את כל הכללים לפיהם פועל המגזר הציבורי. אבל התאכזבנו. פישר מנהל מלחמת חורמה נגד כל הסדר הגיוני, הוא עקף למעשה את שר האוצר ואילץ את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להגיע להסכם רע, לפיו ועדה מקצועית חיצונית היא שתקבע את השכר בבנק - עם זכות הכרעה סופית לראש הממשלה.



לוועדה שכזו אין שום מגבלה תקציבית. אין לה שום ראייה רוחבית של מצב המשק. לחבריה (שימונו בהסכמת הנגיד) לא יהיה שום אינטרס ללכת נגד המלצות הנגיד. זה לא הכסף של אבא שלהם. לכן הם יאשרו מה שהנגיד ימליץ - וכך ימשיך השכר בבנק ישראל להיות מנותק מהשכר בשאר אגפי הממשלה.



לכן צודק מבקר המדינה כאשר הוא מסתייג מההסכם. אלא שלינדנשטראוס לא קובע. מי שיכול למנוע את החקיקה בכנסת, הוא שר המשפטים, שאמר שהוא "לומד את הנושא". האם יעמוד לו אומץ הלב ללכת נגד פישר ונתניהו ולעשות את הדבר הנכון?



ללמוד מחברת החשמל



חברת לאומי-קארד יצאה במבצע שבמסגרתו אם יעביר לקוח הוראות קבע לכרטיס האשראי, הוא יקבל נקודות במתנה.



ידיד שלי החליט להעביר לוויזה של לאומי-קארד שני חשבונות - את חשבון החשמל ואת חשבון הארנונה. בתחילה הוא פנה ללאומי-קארד, ושם אמרה לו בפסקנות מור משירות הלקוחות: "המבצע נגמר ביולי". אבל ידידי התעקש ואמר שהמבצע נמשך עד סוף אוגוסט, כפי שפורסם. מור נאלצה לבדוק שנית, הלכה וחזרה ובסוף אמרה: "המבצע נמשך גם באוגוסט".



השלב הבא היה לפנות לחברת החשמל. שם ענו לידידי באדיבות ובמהירות, ובתוך שתי דקות סידרו לו את הכל בטלפון. כעבור כמה ימים הוא קיבל לביתו מכתב קצר מחברת החשמל שבו הם מודיעים: "קיבלנו את בקשתך להצטרף להסדר תשלום חשבונות החשמל באמצעות כרטיס אשראי". שירות מצוין.



אבל אז הוא הגיע לעיריית תל אביב. להגיע למקום הנכון שם זה מבצע בלשי. אתה צריך להאזין דקות ארוכות לכל סיפור היטל המים ולפרסום עצמי על שיפור השירות. רק לאחר המתנה של 20 דקות על הקו עונים לך ואומרים: "נשלח לך טופס בפקס, תמלא אותו, תשלח ואחר כך תצלצל שנית (שוב 20 דקות?) כדי לוודא שקיבלנו אותו". שיא הביורוקרטיה והטמטום.



אולי כדאי שראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, יבקר בחברת החשמל וילמד מהם איך משפרים את השירות לאזרח.



נאמן ניקיון



לפני שבועיים סיפרתי כאן על נהג מונית שעמד ברמזור בפינת הרחובות יצחק שדה ויגאל אלון בתל אביב, וזרק מהחלון, לאי התנועה הסמוך, בקבוק פלסטיק משפחתי גדול - כאשר ברור לו שהבקבוק יישאר שם זמן רב וילכלך את הנוף.



אם חוק הפיקדון היה כולל גם בקבוקי פלסטיק גדולים, מישהו כבר היה אוסף אותו כדי לזכות בפיקדון. אך החוק לא כולל בקבוקים גדולים, עקב לחצי יצרני המשקאות הקלים על חברי הכנסת. כך נמנע תיקון סביבתי וכלכלי חשוב.



כעבור עשרה ימים התקשרו אלי מהמשרד להגנת הסביבה. הממונה על מערך נאמני הניקיון, שרון כחלון, הבטיחה לי לטפל בנהג המלכלך, ואף הציעה לי להצטרף למערך ולהיות "נאמן ניקיון". לאחר הדרכה של שעתיים וקבלת תעודה חתומה מהשר להגנת הסביבה, רשאי נאמן הניקיון לרשום דו"ח עם פרטי עבירה שראה ולשלוח אותו למשרד. העבריין יקבל ברירת קנס של 250-8,000 שקל, בהתאם למקום ביצוע העבירה וחומרתה. לאחר קבלת הדו"ח, יוכל העבריין לשלם את הקנס או להישפט. אם הוא בוחר במשפט, וזה במיעוט המקרים, יצטרך נאמן הניקיון להגיע לבית המשפט כדי להעיד.



במקרה של נהג המונית שזרק את הבקבוק, הקנס יהיה 250 שקל בלבד. זה מעט מדי ולא מרתיע. בכל מקרה, נמשיך לעקוב אחרי הפרשה ולדווח על התוצאות לקוראים.