>> התקשורת מסקרת מדי יום מוצרים ושירותים טכנולוגיים חדשים. כולם מתהדרים בתואר "חדש" ו"חדשני", אבל איך באמת נוצרת החדשנות בחברות טכנולוגיות? לקראת כנס החדשנות של themarker ויבמ בשיתוף sit, שיתקיים ב-13 בספטמבר, פנינו לארבעה מנהלים בכירים שאחראים כל אחד בתחומו על יצירת חדשנות בארגון, כדי ללמוד קצת יותר על התהליך. ארבעתם צפויים להשתתף בכנס.
ד"ר מיקי רודה, סגן נשיא בענקית המחשוב יבמ האחראי על מיזמי צמיחה, מסביר כי "כל אחד מהעובדים בחברה צריך להתנהג באופן חדשני".
גוף המחקר התעשייתי של יבמ הוא מהגדולים בעולם, עם 3,000 עובדים. במסגרת תפקידו, פועל רודה ביחידה שעוסקת במיזוגים ורכישות ובהסכמים מיוחדים עם חברות אחרות.
"ברמה האסטרטגית, אם יבמ מזהה שנוצר פער טכנולוגי או עסקי, אנחנו מנסים לאתר חברה שיכולה לענות על הפער הזה. זו יכולה להיות גם חברה ישראלית", מספר רודה.
לדבריו, "אחד הדברים החשובים בחדשנות הוא ליצור כמה שיותר שיתופי פעולה נרחבים, ואני מנסה לקדם זאת.
"יש אנשים שטוענים שצריך לעסוק בפיתוח חדשנות כשהמצב מחייב. אני כופר בדעה הזו. צריך לעסוק בחדשנות כל הזמן. ובשביל לעסוק בחדשנות צריך להיות מחובר למה שקיים. צריך גם לחדש באופן רלוונטי, שיהיה בעל ערך עסקי", מסכם רודה.
מהפגוש לנוזל הכביסה
חברת פרוקטר אנד גאמבל נחשבת שמרנית, אך ליטל אשרי, מנהלת חדשנות בחברה, טוענת כי חדשנות תמיד היתה הכוח המניע שלה. "יש לנו 9,000 עובדי מחקר ופיתוח (מו"פ) ברחבי העולם, ועד כה נרשמו 20 אלף פטנטים על ידי עובדי החברה", היא מתגאה.
"לפני עשור מונה למנכ"ל איי.ג'י לאפלי. הוא יצא בהצהרה ש-50% מהחדשנות בפרוקטר אנד גאמבל צריכה להגיע מבחוץ", מספרת אשרי. "הוקם ארגון בינלאומי בתוך החברה, שבמקום לעשות מו"פ פנימי, משקיע בקשר עם ארגונים מבחוץ.
"הארגון הזה צריך לתת פתרונות לשאלות כמו מהו הדור הבא של החיתולים, לאן צועד עולם הכביסה ואילו שיפורים אפשר להכניס במכונות במפעלים. לפני שנתיים הקמנו בישראל קבוצה שמתחברת לארגון הבינלאומי ומנסה ליצור כמה שיותר קשרים עם גורמים באקדמיה, חברות סטארט-אפ, ממציאים פרטיים וחברות גדולות. המטרה היא לאתר חדשנות שיכולה להשלים את מה שמפתחים בפרוקטר אנד גאמבל".
לעתים, מספרת אשרי, הרעיונות מגיעים מכיוונים לא צפויים: "בבקבוקים של נוזל הכביסה אריאל נשארו תמיד כמה טיפות שאי אפשר היה לנצל אותן. מצאנו פתרון לכך דווקא בתעשיית הרכב: גילינו טכנולוגיה של סטארט-אפ שפיתח ציפוי לפגושים שדוחה מים. זה היה ציפוי פולימר זול ויעיל, שהתאים מאוד לבקבוקים של של אריאל. התוספת לא הכבידה על המחיר שהצרכן שילם, ולכן זה היה משתלם".
יתרון לקוטן
טובי ריגלר, אחראית הזדמנויות עסקיות בחברת התוכנה sap, מספרת כי בחברה עושים מאמצים רבים בתחום החדשנות. "יש לנו תוכניות בינלאומיות שמעודדות את העובדים להגיע עם רעיונות חדשים ולקדם אותם במסגרת חממות ש-sap מפעילה", היא מסבירה. "אנחנו מפעילים קבוצות מחקר שעוסקות בפרויקטים חדשניים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות".
בנוסף, תפקידה של ריגלר הוא לאתר חדשנות מחוץ ל-sap ולהביא אותה לחברה. לדבריה, "מאחר שחברות הסטארט-אפ קטנות, הן מצליחות לחשוב באופן חדשני, ולכן שיתופי פעולה אתן עוזרים להכניס חדשנות לתוך sap".
לדברי ריגלר, מלבד השקעות אסטרטגיות בשיתופי פעולה ורכישות, sap מבצעת גם השקעות פיננסיות. "אם אנחנו שומעים על משהו מבטיח וחושבים שהוא יצליח, נשקיע בו. אני יכולה לומר שדווקא עכשיו יש הרבה הזדמנויות מעניינות".
לא מחקים אחרים
זאב זליג, מנהל ג'נזיים ישראל, טורקיה ויוון, מספר כי מיום הקמתה, מתמקדת החברה בפיתוח ושיווק תרופות למחלות שאין להן פיתרון (מחלות יתומות). "איננו עוסקים במוצרים שמחקים אחרים. אנחנו מפתחים תרופות בנישות שאף שחקן אחר לא נמצא בהן", הוא מסביר.
לדבריו, ג'נזיים מחפשת חדשנות לא רק באמצעות פיתוח פנימי, אלא גם מחוץ לארגון: באוניברסיטאות, בחברות סטארט-אפ ובחברות ביופארמה. "בדרך כלל החדשנות שלנו היא אסטרטגית ולא אופורטוניסטית", הוא מדגיש.
"בנוסף, אנחנו לא מקצים סכום מסוים לאיתור טכנולוגיות חדשות, אלא מתאימים את התקציב למה שאנחנו מוצאים. יש חברות שאומרות שהן מקצות 100 מיליון דולר לרכישת טכנולוגיות חדשות. אנחנו לא פועלים כך. אם תהיה טכנולוגיה חדשה ששווה לשלב אותה אצלנו, נשקיע 4 מיליון דולר, ואם צריך - נשקיע 4 מיליארד דולר".
"חדשנות רלוונטית היא חדשנות עם ערך עסקי"
מאת גיא גרימלנד
26.8.2009 / 7:07