הבנקים התחזקו - אך נהפכו למסוכנים יותר

>> הסקירה השנתית של המפקח על הבנקים, שפורסמה בשבוע שעבר, חשפה את המספרים שמאחורי צמד המלים "מחנק אשראי". לאחר ארבע שנים של צמיחה, ב-2008 נחתך היקף האשראי החדש במשק בכ-60% ל-55 מיליארד שקל.

היקף אשראי זה עדיין רחוק מהעצירה המוחלטת של 2002-2003 (32 מיליארד שקל בשנתיים), אך מדובר בחזרה לרמות הפעילות שנרשמו בסוף שנות ה-90. הצניחה באשראי נבעה מקיפאון מוחלט באשראי החוץ-בנקאי, שהיקפו צנח מ-103 מיליארד שקל ב-2007 לכ-20 מיליארד שקל בלבד ב-2008.



הנתון המפתיע הוא שלמרות ההצטמקות הכללית, עוגת האשראי של הבנקים דווקא גדלה. ב-2008 צמח האשראי הבנקאי בכ-36 מיליארד שקל - כ-2.5 מיליארד שקל יותר מב-2007, בשיא בועת האשראי.



המשבר אמנם נתן אותותיו במדיניות האשראי הבנקאי, אך בניגוד למצופה הבנקים העדיפו לחתוך אשראי למשקי הבית ולא לעסקים. ברבעון הרביעי של 2008 הוקפא האשראי הבנקאי למשקי הבית, ובמקביל צמח האשראי העסקי ב-16.2 מיליארד שקל.



לבנקים, שסבלו בעצמם מהפסדים בסוף 2008, לא היתה ברירה - הם היו חייבים לנתב את השקלים שנותרו להם לכיוון בעלי העסקים. הגידול באשראי העסקי באותם ימים נועד למנוע קריסה של עסקים שלא יכלו לגייס אשראי בשום מקום אחר.



ואולם מדו"ח המפקח עולה כי הבנקים ידעו לנצל את המצב הבעייתי לטובתם. בניגוד להכחשות הבנקאים, מתברר כי בשיא המשבר יוקרו הריביות שנגבו מבעלי העסקים. לפי הדו"ח, העוצמה התחרותית של הבנקים מול בעלי העסקים קפצה ב-55% בשנה שעברה, כשהמדד המשמש את בנק ישראל לאמוד שינויים בעוצמה התחרותית של הבנקים הוא המרווח בין עלות הגיוס לבין הריבית הנגבית.



בטווח הקצר ייתכן שהאשראי העסקי היקר שניתן בשיא המשבר יתברר כרווחי. עם זאת, בבנק ישראל חוששים מהתופעה שנרשמה בסוף 2008, וקובעים: "הירידה בתחרות מצד גורמים חוץ-בנקאיים טומנת בחובה גידול של הסיכון הבנקאי, משום שיש להניח כי הפירמות הפחות מסוכנות יחזרו לגייס אשראי חוץ-בנקאי, ובתיק האשראי של הבנקים יישאר דווקא האשראי שניתן לחברות המסוכנות יותר".