המטרה: "תמר"

1. הצעד שנקטו אתמול השותפות בים תטיס לא הפתיע איש. מספיק היה לעקוב אחר האיומים המרומזים שפיזרו בשנה האחרונה ראשי קבוצת דלק כדי ללמוד שפתיחת החוזה החתום בין חברת החשמל לספקית הגז המתחרה EMG לא תעבור בשתיקה. הן בים תטיס והן בחברת החשמל נערכים כבר כמה חודשים למערכה המשפטית והציבורית שתפרוץ מיד עם הבאת חוזה הגז המעודכן עם EMG המצרית לאישור דירקטוריון חברת החשמל.

2. הקלפים של שני הצדדים גלויים פחות או יותר. בים תטיס יטענו כי ייקור הגז המצרי הוא בגדר כניעה שלא בסמכות לסחטנות המצרית, באופן שמפלה לרעה את ים תטיס. בחברת החשמל ישיבו מנגד כי הצורך הלאומי האסטרטגי בגיוון מקורות האנרגיה של ישראל גובר על הנסיבות המשפטיות היבשות, וכי לים תטיס אין פתחון פה בעניין החוזה של EMG. הדילמה הציבורית אף היא ברורה, וקשה להכרעה. מה גובר על מה - האינטרס האסטרטגי-כלכלי של המשק הישראלי או העיקרון שבחובת קיום חוזים ואי כניעה ממשלתית לסחטנות?

3. בניגוד לסיבוב הקרבות הקודם בין שתי הספקיות, ב-2001, שדה הקרב הפעם אינו מוגבל לחוזה גז אחד. הפעם ניטשת המערכה על שלושה עניינים כבדים אף יותר: עתיד שדה הגז המתרוקן של ים תטיס מול חופי אשקלון (מארי B), עתיד מכרז הגז הטבעי הנוזלי (LNG), ובעיקר פיתוח המאגרים "תמר" ו"דלית". עם כל הכבוד למשמעות הכספית של עדכון חוזה הגז בין ים תטיס לחברת החשמל, הכסף הגדול באמת של השותפות בים תטיס ממוקם כיום במאגרים שבקרקעית הים מול חופי חיפה, שבהם הן מחזיקות ב-67% מהזכויות. המפתח להפקת הגז מהמאגרים נתון כיום במידה לא מבוטלת בידי נשואי המתקפה המשפטית של ים תטיס אתמול - חברת החשמל והממשלה.

4. הפקת גז כלכלית מ"תמר" מותנית בחוזה אספקה נרחב עם חברת החשמל, וייתכן שאף ברשת ביטחון ממשלתית. כן מותנית בממשלה אספקת גז בשני צינורות (צפוני ודרומי) והבאתו לישראל עוד ב-2012. הקמת מתקן יבוא LNG לחופי ישראל עשויה לחבל בסיכויים לחתימת חוזה אופטימלי בין השותפות ב"תמר" לחברת החשמל - ובמקביל לייתר את ה"בור" המתרוקן של מארי B, הצפוי לעמוד כאבן שאין לה הופכין עם הידלדלות הגז שבו בתוך שלוש או ארבע שנים - עד סיום תקופת הזיכיון של ים תטיס במאגר.

5. דירקטוריון חברת החשמל עשוי לאשר את פתיחת ההסכם עם EMG, והממשלה צפויה לדחות את השגותיה של ים תטיס - מה שיוביל את דלק ואת נובל אנרג'י לבג"ץ. ואולם תהיה זו תמימות לחשוב שהמאבק תחום כל כולו בגבולות אותו חוזה אספקה היסטורי של 1.7 מיליארד מ"ק גז בשנה, כשעל הפרק מונחת הכרעה על פיתוח מאגר גז ב-40 מיליארד דולר. הקרב אמנם ינוהל בזירה המשפטית - אך המלחמה האמיתית תתחולל מעל לדרג עורכי הדין. המהלך שנקטו השותפות בים תטיס עשוי עוד להתברר בעתיד כקריאה לעסקת חבילה בינן לבין המדינה.