וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תביעות בסיכון גבוה

הארץ

12.12.2001 / 10:36

קרנות ההון סיכון מתקשות להתמודד עם אי עמידתם של המשקיעים בהתחייבויותיהם; השלמה עם המצב פוגעת בפעילותן, אך תביעה משפטית עלולה להבריח משקיעים



מאת עודד חרמוני



עולם ההון סיכון מבוסס על קשרים אישיים ולכן הקרנות חוששות לשרוף אותם בבתי משפט
בחודשים האחרונים מרחף סימן שאלה סביב עתידם של כ-2 מיליארד דולר שהבטיחו משקיעים
למנהלי קרנות הון סיכון בישראל. מדובר בהון שטרם "נקרא" על ידי הקרנות, ואולם
בתקופה שבה אי עמידה בהתחייבויות לקרנות הופכת נפוצה, לא ברור עד כמה מעוניינות הקרנות להעמיד במבחן את הבטחותיהם של המשקיעים.



חלק ממנהלי הקרנות דחו בחודשים האחרונים את הקריאה לכסף מהמשקיעים בהן לאור החשש לאי עמידה בהתחייבויות, ולפי ההערכות, זו גם אחת הסיבות לירידה בהשקעות הון סיכון בחברות סטארט-אפ ברבעונים האחרונים.



במצב שנוצר כיום טרודים מנהלי הקרנות בשאלה כיצד להגיב במקרה שמשקיע אינו עומד בהתחייבויותיו. באחרונה נודע כי לפחות בארבע מבין עשר הקרנות הגדולות ביותר בישראל היו כבר משקיעים, רובם אמנם קטנים ושוליים, שלא עמדו בהתחייבויות. אך עד עתה לא הוגשה נגדם תביעה משפטית, אף על פי שחוזה ההשקעה בקרנות מספק בסיס משפטי לתביעה כזו, וככל הידוע לא הופעלו נגדם העונשים המוגדרים בחוזה ההשקעה.

מנהל באחת הקרנות הגדולות אמר בימים האחרונים כי הוא שוקל לתבוע משקיע קטן המתחמק ממילוי התחייבויותיו, אך העריך כי לא יעשה כך. ואולם נראה שמקרה זה הוא בבחינת היוצא מן הכלל המעיד על הכלל: על אף שחוזי ההשקעה מעניקים בסיס משפטי להגשת תביעות, בדרך כלל נרתעות הקרנות מפנייה לבתי משפט.



בשלב זה מוגבלת התופעה בעיקר למשקיעים פרטיים קטנים, אך בקרנות מדווחים על מכתבים בנוסח "אל תנסו אותנו" המגיעים ממשקיעים מוסדיים ומקרנות השקעה תאגידיות, שהם המשקיעים העיקריים בקרנות, המבקשים ממנהלי הקרנות שלא לבצע בתקופה הקרובה "קריאה לכסף", שכן הם אינם בטוחים כי יעמדו בהתחייבויות הכספיות שנטלו.



גיוס ההון של קרן מורכב משני חלקים. במרבית המקרים נותנים המשקיעים
במהלך הגיוס התחייבויות להשקעות, הנכנסות לתוקף עם השלמת הגיוס.
חברות הניהול של הקרנות אינן מקבלות עם השלמת הגיוס את כל הכסף
שהתחייבו המשקיעים להזרים, אלא במנות קצובות, הנקראות "קריאה לכסף",
לפי צורכי ההשקעה המשתנים. כסף זה משמש לא רק להשקעות, אלא גם למימון
הפעילות השוטפת של הקרן, כדמי ניהול.



לפי נתוני חברת המחקר IVC, קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו ב-1999-2000 התחייבויות להשקעה בהיקף כולל של כ-5 מיליארד דולר. על
פי הערכות, בתקופה זו השקיעו הקרנות הישראליות מתוך סכום זה בין 2.2 ל-3 מיליארד דולר בחברות סטארט אפ. סכום זה התקבל מהמשקיעים
בקרנות לפי חוזי ההשקעה. ההפרש בין שני הסכומים - כ-2-2.8 מיליארד
דולר - הוא כסף שעתידו מצוי בסימן שאלה, שכן לא ברור אם המשקיעים
יעבירו את כולו לחברות הניהול, כפי שהתחייבו.



יו"ר קרן גיזה, זאב הולצמן, מעריך כי לחלק גדול מההון שעליו קיבלו הקרנות התחייבות, עדיין לא יצאה קריאה לכסף. "לכן ייתכן כי תופעת אי העמידה במחויבות, חריפה יותר ממה שאנחנו חושבים, ואולם כרגע אני חושב שהיא עדיין שולית. ככל שהמשבר יימשך, תופעות כאלה יהיו שכיחות יותר".



קרנות ההון סיכון הצעירות, שהוקמו ב-2001-2000, חשופות יותר מהוותיקות
לאי עמידה בהתחייבויות. זאת מאחר שהן עדיין לא ביצעו השקעות רבות,
והמשקיעים אינם חוששים למחוק את חלקם בהשקעות. בקרנות שביצעו השקעות
רבות, אי עמידה בהתחייבות היא בדרך כלל תוצאה של משבר כלכלי שאליו
נקלע המשקיע. "למשקיעים בקרנות ותיקות לא משתלם להימנע מלעמוד בהתחייבויות. גם אם כל הפורטפוליו שבו השקיעה הקרן הלך לאיבוד, יש להם הזדמנות להחזיר חלק מהשקעתם באמצעות עמידה בהתחייבות", אמר יורם
טיץ, מנהל מחלקת ההיי-טק במשרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (קוסט
פורר גבאי), המייצג עשרות קרנות הון סיכון ישראליות.



לדבריו, הזירה המשפטית אינה הכתובת הנכונה כדי להתמודד עם הבעיה.
"כאשר המשקיע איבד את יכולתו הפיננסית, ועל כן אינו יכול להמשיך
להשקיע, אין טעם להגיש תביעה, משום שאין ממי לתבוע. אפשרות אחרת היא
שהמשקיע כבר לא מאמין שיראה תשואה על השקעתו בקרן, ומחליט שעדיף שכל
השקעותיו בקרן יירדו לטימיון, ובלבד שלא ימשיך להשקיע בה. במקרה כזה,
קשה להניח שהקרן תתבע אותו, מכיוון שדיון משפטי כזה עלול לגרום מבוכה
למנהלי הקרן ולפגוע בסיכוייהם לגייס הון נוסף". להערכת טיץ, במקרים
כאלה יעדיפו מנהלי הקרנות להפנות את המשקיעים לקרנות משניות שירכשו
את אחזקותיהם, ולא ליצור חלל של משקיעים ומקורות מימון.



עורכי דין המספקים שירותי ייעוץ לקרנות ולמשקיעים בקרנות אומרים כי אף
על פי שאי העמידה בהתחייבויות הפכה נפוצה, לא ננקטים בשלב זה הליכים
משפטיים לטיפול באירועים כאלה. עו"ד יונתן אלטמן, האחראי על תחום
ההיי-טק במשרד עורכי הדין עמית, פולק מטלון, אמר שהחל בהכנת חוות דעת
לאחד מלקוחותיו לגבי אפשרות של תביעה בעניין.



"לאף אחד אין אינטרס להגיע לעימות, ולכן אני לא מניח שיהיו תביעות.
צריך להביא בחשבון את העובדה שסעיפי הענישה שבחוזים אינם קלים לביצוע
ושהם עדיין לא נבחנו בבתי המשפט בישראל. אחת הבעיות במצבים כאלה היא
כיצד משפיע הדבר על גובה דמי הניהול של חברת הניהול של הקרן, ומה
יקרה לחלק היחסי של המשקיע שאינו משתתף", אמר אלטמן.



עו"ד ליאור אבירם, מנהל מחלקת ההיי-טק במשרד שבלת, ישראלי, רוברטס,
זיסמן, סבור שאי עמידה של המשקיעים הקטנים בהתחייבויות אינה פוגעת
בקרנות. "מדובר בסכומים זניחים. מצד שני, רואים בזמן האחרון משקיעים
מוסדיים שביקשו לצמצם את ההתחייבויות שלהם לקרן. היו מכתבים ממשקיעים
שביקשו בצורה עדינה ש'לא ינסו אותם', משום שהם רוצים להקטין את
החשיפה שלהם בלי להפר לגמרי את תנאי החוזה".



אבירם אינו מאמין שהקרנות יתבעו את המשקיעים. "במקרה של מי שאין לו
כסף, פשוט אין ממי לתבוע. תביעה נגד משקיע שיש לו כסף, אך שמחליט לא
להשקיע משום שהוא חושב שהקרן לא טובה, תגרום נזק. הראשון שיעשה את זה
יהיה בבעיה. אולי רק אחרי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully