בפאתי עידן ה"ביו-ביו"

למרות השפל הפוקד את המגזר הטכנולוגי, מסתמן כי ענף הביוטכנולוגיה מתעורר לחיים -
יותר בתחום עסקות המיזוגים בין חברות בענף, ועדיין לא בגיוסי הון ציבוריים. בשבוע שעבר בוצעו רכישות בענף בהיקף המתקרב ל-4 מיליארד דולר: חברת מילניום פרמצבטיקלס רכשה את קור תרפויטיקס תמורת 1.7 מיליארד דולר; שלושה ימים לפני כן הודיעה חברת מדלמיון (MEDLMMUNE) על רכישת אווירון (AVIRON) תמורת 1.5 מיליארד דולר, ובאותו יום הודיעה ספאלון (CEPHALON) על רכישת לאפון (LAFON) הצרפתית תמורת 450 מיליון דולר.



ההערכה הרווחת בענף, בעיקר בארה"ב, היא שנפתחה תקופה של מיזוגים ורכישות בתוך ענף הביוטכנולוגיה. ההון שיכול להזין את התהליך זמין.



מדד מניות הביוטכנולוגיה של AMEX בחלקים לא מבוטלים בענף: חברות ביוטכנולוגיה גייסו ב-2000 הון בהיקף שיספיק להן למימון שוטף על פני כמה שנים, ושניתן לתעל חלק ממנו גם לביצוע רכישות.

בנוסף, חלק מהחברות הגדולות מעדיפות לרכוש תרופות בשלב הפיתוח המתקדם ולמלא את ה"צנרת" במוצרים כמעט מן המוכן, במקום להתחיל לפתח תרופות משלב המחקר, בהשקעה
של 500 מיליון דולר לתרופה. בין החברות שנחשבות מועמדות לרכישת מוצרים
וטכנולוגיות מן המוכן ניתן למצוא את ג'ננטק , 10004060, ביוג'ן, ג'נזיים, סלרה ומילניום , לצד חברות בינוניות.



בנוסף, בוצעו בשבוע שעבר גיוסים המעידים על זמינותם של משקיעים: שתי קרנות הון
סיכון בתחום מדעי החיים, הכולל את הביוטכנולוגיה, גייסו באותו יום 625 מיליון דולר - ורסנט ונצ'רס (VERSANT) האמריקאית גייסה 400 מיליון דולר, ואמבינגוורת' מנג'מנט (ABINGWORTH MANAGEMENT) הבריטית גייסה 225 מיליון דולר. לפניהן גייסה הקרן הגרמנית טכנו (TECHNO) ונצ'ר מנג'מנט הון בהיקף של 336 מיליון יורו.



על ההון הזמין מתמודדות חברות ביוטכנולוגיה שהשווי שלהן צלל בעשרות אחוזים בשנה החולפת והגיע למחיר אטרקטיווי. עם זאת למשקיע הפוטנציאלי נותרה עדיין משימה לא קלה: לברור את החברות הטובות, ולהתרחק מאלה שמוצרים או טכנולוגיות שפיתחו לא יעמדו בתחרות העולמית הגוברת.



הביטחון היחסי שחשים מנהלי קרנות הון סיכון בבואם לנתח את מגמת ההשקעות בביוטכנולוגיה כיום נובע מהנחת היסוד, ולפיה בענף יש מאות מוצרים מבטיחים, כלומר, כאלה שיהיה להם שימוש ודאי. זאת בניגוד למכה הקשה שספגו המשקיעים בתחומי התקשורת, שהשקיעו מיליארדי דולרים בחברות סטארט-אפ שפיתחו מוצרים לדור הסלולרי השלישי, לפני שגילו כי אין ביקוש רב למוצריו המתוחכמים.



"כתוצאה מה'בום' של 2000 יושבות חברות ביוטכנולוגיה אמריקאיות על הרבה מאוד כסף", אמר רו"ח יצחק פורר, יו"ר ארנסט אנד יאנג ישראל. "ל-54% מהחברות יש כסף ליותר משלוש שנות מחקר, ול-42% מהן יש כסף ליותר מחמש שנות מחקר. כלומר, עתיד התעשייה מובטח". לדבריו, כיום צוברת תאוצה מגמה חדשה למדי, המכונה עסקי "ביו-ביו", עסקות מיזוג ורכישה שבהן רוכשות חברות ביוטכנולוגיה חברות ביוטכנולוגיה אחרות. זאת בניגוד
לתופעה שרווחה עד כה, שבה נרכשו חברות ביוטכנולוגיה בעיקר על ידי חברות התרופות הגדולות. "לתעשייה הביוטכנולוגית יש כיום יותר כסף, ולחברות תרופות קשה יותר לרכוש חברות ביוטכנולוגיה מבעבר", הוסיף.



לדברי יגאל גוזמן, שותף בכיר במשרד בי.די.או זיו אנד הלפט רואי חשבון ויועצים עסקיים, היקף גיוסי הביוטכנולוגיה בעולם מקרנות הון סיכון היה ב-2000 כ-4 מיליארד דולר, וב-2001 הגיע לכ-2 מיליארד דולר. פוטנציאל המכירות של הענף ב2010- נאמד בכ100- מיליארד דולר, לעומת כ-25 מיליארד דולר ב-2001.



צפי המכירות משלב בין הביקוש להיצע. לדברי פורר, בצד ההיצע יש "בצנרת"300 תרופות ביוטכנולוגיות חדשות בשלב מתקדם מאוד של ניסויים בבני אדם (Phase 3), שייצאו לשוק בתוך 6-5 שנים. רובן המכריע מיועדות למחלות הקשורות למערכת העצבים, הלב, מחלת הסרטן ומחלות זיהומיות.



ואולם על שמחת המיזוגים והצפי האופטימי מעיבות הערכות השווי הנוכחיות שמעניקים לחברות הביוטכנולוגיה. "בעולם ובישראל חלה התפכחות", אמר יגאל גורן, שותף ואחראי על תחום הביוטכנולוגיה בקרן אייפקס ישראל.

"מתחילת 2001 ירד השווי שבו מוערכות חברות ביוטכנולוגיה בשיעור של 70%-60%". לדבריו, במצב הנוכחי חברות שאין הצדקה כלכלית לקיומן אינן מקבלות מימון, בכל שווי שיציעו, ואפילו כשמדובר בשווי נמוך מאוד. "אם לפני שנה וחצי היינו מסתכלים על חברה מסוימת ואומרים שכאשר תגיע להנפקה היא תהיה שווה 500-400 מיליון דולר, כיום אנחנו מסתכלים עליה ואומרים שבהנפקה הצפויה היא תהיה שווה 200-150 מיליון דולר", אמר
גורן.



עם זאת, למרות הקיצוץ בשוויין של החברות, לא נפסק זרם ההשקעות של קרנות ההון סיכון בחברות ביוטכנולוגיה, ובהשוואה לענפי ההיי-טק האחרים הן ירדו בשיעור מתון. גם חברות הביוטכנולוגיה הבורסאיות נפגעו פחות מהחברות שבתחומי ההיי-טק "המסורתיים" (טכנולוגיית המידע והתקשורת) מאז שהתפוצצה בועת ההיי-טק באביב 2000. מצבן המשופר באופן יחסי משתקף בביצועיו העדיפים של מדד הביוטכנולוגיה בוול סטריט, בהשוואה למדד הנאסד"ק.