תקן 12 עדיין לא בטוח: שיכון ובינוי ומקורות יגישו בימים הקרובים בג"ץ כנגד המעבר לדו"חות נומינליים

ההתנגדות כנגד התקן החשבונאי החדש - תקן 12 - אשר מורה על החלפת הדיווח של חברות ציבוריות מערכים ריאלים לנומינליים גוברת. אחרי ניסיונה הכושל של חברת חשמל לעצור את התקן, ככל שהוא קשור אליה, בבית המשפט המחוזי מגיע תורן של העתירות לבג"ץ.



בימים הקרובים עומדות חברת שיכון ובינוי וחברת מקורות לעתור לבג"ץ כנגד התקן החדש. את העתירה מכין עבורם משרדו של עוה"ד רמי כספי, כך נודע ל-TheMarker.



שיכון ובינוי יתקפו בעתירה את סמכותה של רשות ניירות ערך, שהינה תאגיד סטטוטורי להקים חברה פרטית - המוסד לתקינה חשבונאית. השתיים יסתמכו בין היתר על גישתו של היועמ"ש כפי שהובאה בתביעתה של חברת חשמל כנגד התקן.



היועץ אומנם לא התערב ברמה המקצועית בקביעה האם התקן החדש נכון או לא אך קבע כי: "יועץ המשפטי לממשלה בדעה כי עצם קיומו של גוף מקצועי שעוסק בתקינה חשבונאית, כמו המוסד לתקינה בחשבונאות, נראה ראוי, אך עליו ללבוש את הלבוש המשפטי הנכון. על פניו יש בעייתיות בהקמתו כחברה פרטית שתאגיד סטטוטורי שותף בה, ובשלב זה טרם נתקבלה הכרעה סופית לגבי הצורה הנכונה של פעילות המוסד".



שיכון ובינוי ומקורות יתקפו ישירות בנקודה זו, אשר אף היועץ המשפטי לממשלה טוען כי הינה בעייתית. השתיים יטענו כיתאגיד סטטוטורי אינו יכול להקים חברה פרטית ואפילו קיימת לו הסמכה שכזו, הרי שהוא יכול להקים תאגיד שכזה אך למטרות שנקבעו בחוק והחוק אינו מסמיך לטענתם את הרשות לקבוע תקנים חשבונאיים.



השתיים יטענו בנוסף כי הליך קבלת התקן. לטענתם לא נערכה בחינה אמפירית אמיתית לגבי השפעתו של התקן. התקן התקבל ללא התייעצות מתאימה בגופים מקצועיים והדיון שנערך בו ע"י המוסד לתקינה לא היה ממצה, ונעשה למעשה כדי למלה את הדרישה הפורמלית לקיימו ותו לא.



שתי החברות ייצרפו חוות דעת לפיען החלת התקן עליהן תפגע בהן קשות. שיכון ובינוי תטען כי בהגשת דו"חות נומינליים היא תיאלץ להציג באופן מטעה הפסד מלאכותי של כ-20 מיליון שקל לכל אחוז אינפלציה במשק.



מקורות טוענת כי אינפלציה של 2.5% תגרום לה להציג הפסד מלאכותי של 100 מיליון שקל.



מקורות ושיכון ובינוי למדו ככל הנראה היטב את פסק דינו של השופט זפט בתביעתה של חברת החשמל שלא להחיל עליה את התקן החדש.



גם חברת החשמל, באמצעות עו"ד יהושע חורש ממשרד ש. הורביץ ושות', ביקשה להורות כי התקן החדש מחוסר כל תוקף ובטל, שכן הגוף שהתקין אותו - המוסד לתקינה חשבונאית - הוקם ופועל בהיעדר סמכות.



בתביעה תקפה למעשה חברת החשמל את סמכותו של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות להתקין תקנים חשבוניים, וטענה כי אין ללשכת רואי החשבון ולרשות ניירות ערך, שהקימו את המוסד בהסכם ביניהן, הסמכות להאציל לו מסמכותן החוקית לקבוע את התקנים, וכי בדבר שכזה אין די בהסכם אלא נדרשת חקיקה.



בהחלטתו לדחות את התביעה, קבע השופט יהודה זפט לעניין חוסר סמכות המוסד לתקינה כי המחוקק אמנם לא קבע מעולם למי הסמכות לקבוע כללי חשבונאות מקובלים, וכי עד לשנת 1998 נקבעו הכללים הללו ע"י לשכת רואי החשבון וזאת ללא הסמכה בחוק.



השופט ציין כי בשנה זו החלה הלשכה לעסוק בנושא התקינה החשבונאית בצוותא עם רשות ניירות ערך, והן הקימו ביחד את המוסד לתקינה חשבונאית. לטענת השופט, מקור כוחו של המוסד אינו פורמלי, אלא באה מקבלת מרותו בקרב ציבור רואי החשבון בישראל.



"המוסד", קובע השופט, "עוסק בנושא התקינה החשבונאית מאז הקמתו בשנת 1998 ואיש לא כפר בסמכותו הציבורית והמקצועית כשם שאיש לא כפר בסמכות הלשכה להסדיר את הנושא עד שנה זו".



פעולת המוסד, מוסיף השופט, אינה מנוגדת לדין. "דווקא בשל התאגדותו בגוף פרטי אין הכרח לעגן את פעילותו בהסמכה חוקית", קובע השופט ומוסיף: "אין פסול של חוסר סמכות בקביעת תקנים חשבונאיים על ידי המוסד".



השופט ציין בעניין כי "מטעמים של חוסר נקיון כפיים אין לאפשר לחברת החשמל לכפור בסמכות המוסד שכן המבקשת לא כפרה כל השנים בסמכותו, ואף השתתפה בדיוניו ובכך הודתה בסמכותו ורק משלא נתקבלה עמדתה יצאה כנגד סמכות המוסד".



לעניין סבירות התקן, קובע השופט כי "בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות ציבוריות ובוודאי אינו מחליף שיקול דעתם של גופים שהוקמו במיוחד בשל מקצועיותם".
"לא מצאתי פסול בדרך שבה נתקבלה החלטת המוסד לתקינה", קובע השופט. "הגופים העלולים להיפגע נשמעו וניתנה להם האפשרות להעלות את טיעוניהם". לפיכך קובע השופט כי אינו רואה מקום להתערב בהחלטת המוסד לגופה.