ההשקעה במונולית' הובילה את אמבלייז להפסד נקי של 4.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2009

אמבלייז, השולטת בפורמולה (50.1%), סיימה את המחצית הראשונה של 2009 עם שיפור בהכנסותיה בשקלים אך בשל עליית שער הדולר, בתרגום התוצאות לדולרים, ירדו ההכנסות למרות שבשקלים למעשה עלו ההכנסות ב-8%.



הכנסות אמבלייז במחצית הראשונה הסתכמו ב-270.8 מיליון דולר לעומת הכנסות של 289.6 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2008.



הרווח הגולמי של החברה הסתכם ב-62 מיליון דולר לעומת רווח גולמי של 71.2 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2008. שולי הרווח הגולמי עמדו על 22.9% לעומת שולי רווח גולמי של 24.6% במחצית הראשונה של 2008, מה שמעיד על כך שלמרות הירידה בהכנסות עלות המכר ירדה בקצב איטי יותר.



הוצאות התפעול, שהצטמקו מ-75.4 מיליון דולר במחצית המקבילה ל-54.5 מיליון דולר במחצית הנוכחית, הובילו לכך שהחברה עברה מהפסד תפעולי של 4.2 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2008 לרווח תפעולי של 7.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2009.



למרות המעבר לרווח תפעולי, בעקבות המשך ההשקעה במונולית', מכשיר הסלולר של אמבלייז שצפוי על פי הודעת החברה להתחיל להיות מיוצר לפני סוף שנת 2009, רשמה החברה הפסד נקי של 4.4 מיליון דולר או 4 סנט למניה לעומת הפסד נקי של 10.8 מיליון דולר או 10 סנט למניה במחצית המקבילה.
אמבלייז מורכבת משתי זרועות, זרוע הצמיחה וזרוע החדשנות. זרוע הצמיחה היא זו השולטת בחברת פורמולה (50.1%), המכילה את החברות הבנות מג'יק, מטריקס וסאפיינס, והיא זו שלמעשה מייצרת את הכנסותיה של אמבלייז. לעומתה, זרוע החדשנות הכוללת את אמבלייז מובייל, את emoze ואת zone-ip היא זו השואבת את מרבית כספה של אמבלייז.



המחצית הראשונה של השנה היתה סוערת באמבלייז על רקע מאבק השליטה שהתחולל בחברה בעקבות שעבוד מניותיו של אלי רייפמן לשלי נרקיס. בשבוע האחרון דחתה השופטת אסתר חיות מבית המשפט העליון את בקשתו של סגן יו"ר אמבלייז, אלי רייפמן, לעכב את העברת מניות אמבלייז שהיו ברשותו למנהל המיוחד שמונה לכינוס נכסיו.



לפני כחצי שנה הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב צו לכינוס נכסיו של רייפמן לאחר שנקלע לחובות הנאמדים ב-250 מיליון שקל. רייפמן טען בערעור כי בית המשפט המחוזי לא ניהל דיון בבקשתו ולא בחן את הנזק שעלול להיגרם לו ולגורמים נוספים אם יועברו המניות למנהל המיוחד.



לגרסתו באמצעות עו"ד דורון אפיק, חובותיו נגרמו בשל הגנתו על החברה מפני השתלטות עוינת וכי העברת המניות למנהל המיוחד עלולה לגרום נזקים בלתי הפיכים לחברה שישליכו על קופת הכינוס, הנושים, בעלי המניות ועובדי החברה תוך חשיפתה למאבק שליטה אלים שיגרום לירידה משמעותית בערך המניות.



רייפמן טען גם כי החזקת המניות בנאמנות על פי הסכמים סודיים מגנה על חייו מפני חלק מהנושים. השופטת חיות הורתה לרייפמן להעביר את רישום המניות על שם המנהל המיוחד כדי להקנות למנהל המיוחד שליטה ופיקוח על המניות ועל הנעשה בהן בתקופת כינוס הנכסים.