ורד דר, פסגות: האינדיקטורים המקרו כלכליים מפתיעים לטובה, השוק מחכה לנתונים של החברות

המאפיינים המרכזיים של ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות בעולם בשבוע שחלף:



האינדיקטורים המקרו כלכליים שפורסמו בעולם היו מעורבים: חלקם הפתיעו לטובה, חלקם לרעה. זה כמעט תמיד כך. יש כל כך הרבה אינדיקטורים חודשיים, שבועיים ורבעוניים, שרק במקרי קיצון נדירים, כולם מפתיעים לכיוון אחד:



קיץ. זה כנראה המאפיין החזק ביותר בהשפעתו על השווקים בעולם. מחזורי המסחר בארה"ב ובאירופה מאוד נמוכים. בארץ, דווקא אין ירידה מורגשת.



נתוני הצמיחה ברבעון השני בארה"ב הפתיעו לטובה. הצפי היה למינוס 1.5%, והסתבר שהתוצר התכווץ רק ב-1% (שזה היה גם שיעור הכיווץ באומדן הראשון שפורסם לפני שבועות מספר)



מדד אמון הצרכנים שפורסם ביום שישי הפתיע לרעה. מדדי אמון וסנטימנט הצרכנים של ארה"ב לא ממש רציניים. ראשית, המתאם ביניהם לבין הצריכה הפרטית ממש לא גבוה, כך שהם לא בהכרח אינדיקציה לכלום. שנית, חלק מהסקרים הללו נערכים על מעט מאוד אנשים (פחות מ-500). זה לא רציני.



נתוני הנדל"ן בארה"ב וגם בבריטניה מתחילים להראות טיפה יותר טוב. בשתי המדינות המחירים התייצבו. יחד עם זאת, בארה"ב לפחות שיעור האיחורים בתשלום והעיקולים עדיין מבהיל, וכמוהו גם מצב המלאי. ייקח כמה שנים טובות עד שהמלאי ישוב לרמה סבירה.



נתוני התעסוקה בארה"ב הפתיעו לרעה - מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה אומנם ירד, אבל בפחות משהעריך הקונצנזוס. יותר ויותר נראה כאילו ההתאוששות הכלכלית בארה"ב תהיה ללא התאוששות במספר המשרות, כפי שקרה לאחר המיתון של 1991 ולאחר המיתון של 2001. התפתחות זו תואמת את תרחיש "סימן השורש הריבועי" של פסגות בית השקעות.



הוצאות הצרכנים עלו למרות שההכנסה הפנויה לא השתנתה. התוצאה, ירידה קלה בשיעור החסכון הפרטי בארה"ב. הנתונים החודשיים מאוד תנודתיים, ואיננו רואים בעליה של החודשיים האחרונים שינוי מגמה. אנחנו מעריכים ששיעור החיסכון יטפס לכיוון ה-9% בשנים הבאות.



העובדה שרוב האינדיקטורים הפתיעו לטובה, לא צריכה להפתיע. בפסגות בית השקעות מעריכים שכך יהיה בחודשים הקרובים. זה מתאים לתרחיש ה"סימן שורש ריבועי" = קצב צמיחה מהיר מהצפי בשלב הראשון (בו אנו נמצאים כרגע), ואחר כך (החל מהרבעון הראשון או השני של 2010, על פי תחזית פסגות) אכזבה מכך שקצבי הצמיחה לא ממשיכים לעלות ו"נתקעים". פסימיים יותר מדברים על ירידה חזרה לשיעורי צמיחה שליליים בשלב השני, ולא רק על אי עלייה בהם.



ההשפעה של האינדיקטורים שהפתיעו לטובה על השוק, לא הייתה מאוד משמעותית. בשבוע האחרון ראינו בדרך כלל תנודתיות תוך-יומית גבוהה, אבל היא לאו דווקא תאמה את מועדי פרסום הנתונים. לשוק נמאס להיות מופתע מחדשות מקרו כלכליות טובות - עכשיו הוא רוצה לראות דו"חות טובים.



היו גם קצת חדשות ממש לא טובות, אם כי לאו דווקא מפתיעות. סוכנות הביטוח הפדרלית של הבנקים, ה-fdic, דיווחה שיש לה 416 בנקים ברשימת הבעייתיים - שיא של 15 שנים. בנוסף, אחרי שהשתלטו על למעלה מ-70 בנקים מראשית השנה, כבר כמעט נגמר להם הכסף. למי שתהה, פרסום הדו"ח לא השפיע על השוק.



הכנה לספטמבר - לספטמבר יש היסטוריה ארוכה של תשואה שלילית. הוסיפו על זה את העליות החדות שנרשמו בחמשת החודשים האחרונים בכל העולם, ותקבלו חשש של השווקים מפני חודש של מימושים קלים.



סקר כוח אדם בישראל



פורסם ביום חמישי, ועל פיו המשיך שיעור האבטלה בישראל ועלה מ-7.6% ברבעון הראשון ל-8% בשני. זאת למרות שברבעון השני נעצר כיווץ התוצר והוא התרחב בשיעור שנתי של 1%.



המשק הישראלי נזקק לקצב צמיחה מינימלי של בערך 2.5% על מנת ששיעור האבטלה בו לא יעלה. אנחנו עוד לא שם.



ברבעון השני המשיך והצטמצם מספר מקומות העבודה בישראל. בשנה שהסתיימה ברבעון זה איבד המשק 13 אלף משרות, בהשוואה לגידול של 90 אלף בשנת 2008 ושל 100 אלף ב-2007.



מה שעוד קרה ברבעון השני, זה ששיעור ההשתתפות ירד - פחות אנשים חיפשו עבודה, כנראה בגלל שהעריכו שסיכוייהם למצוא אותה נמוכים. הירידה בשיעור ההשתתפות היא תופעה מוכרת בתקופות של קושי גובר למצוא עבודה, ולהיפך כאשר נעשה קל יותר. התוצאה היא שבתקופות פחות טובות, גורם זה ממתן את העליה באבטלה. וכשמתחיל להראות יותר טוב, גורם זה ממתן את הירידה באבטלה. אלמלא הירידה בשיעור ההשתתפות ברבעון השני, היה שיעור האבטלה עולה ל-8.3% ולא נעצר ב-8% בלבד.



בפסגות בית השקעות מעריכים ששיעור האבטלה בישראל ימשיך ויעלה גם ברבעון הבא.



הגירעון האמריקאי והישראלי



הממשל האמריקאי עדכן כלפי מטה את התחזית לשנים הקרובות. צופים גירעון של 1.6 טריליון דולר השנה, שהם 11.2% מהתוצר. לשם השוואה, בישראל אנחנו צופים גירעון באזור ה-40 מיליארד שקל שהם מעט יותר מ-5 אחוזי תוצר, וזאת בהנחה של 0% צמיחה ב-2009. (ואם אנחנו כבר באותו נושא, לפני שלושה שבועות בערך פרסמנו עדכון גם של תחזית הצמיחה של פסגות ל-2010 = 3%).



האמריקאים צופים שבשנת הכספים של 2010 המצב לא ישתפר בשיעור ניכר - הגירעון יישאר על 1.5 טריליון דולר שהם 10.4% מהתוצר. בשנים 2011-2015 הם צופים ירידה הדרגתית בגירעון עד 3.9%.



הגירעון לא ירד לבד - זו תחזית שמחייבת העלאת מיסים משמעותית. החוב ציבורי האמריקאי יעלה על פי התחזיות הללו מ-40% ב-2008 ל-55.7% ב-2009 ול-76.5% ב-2019. החוב הציבורי בישראל ב-2009 צפוי להיות גבוה מעט מ-80%.



גירעונות העתק יחייבו העלאות מיסים בשנים הקרובות בשביל לחזור לתוואי סביר. זו עוד אחת מהסיבות בגללן בפסגות מעריכים שהאמריקאים (ובעקבותיהם - גם הישראלים) לא במהרה יצליחו לחזור לקצבי הצמיחה שנרשמו ערב המשבר.



מצבו של הגירעון האמריקאי חמור הרבה יותר מבישראל. בעוד ששם היו ועדיין קיימות תוכניות פיסקליות ענקיות שמטרתן להגדיל את הצריכה הפרטית (החזרי מס, הטבות מס, הגדלת תשלומים של הביטוח הלאומי, תוכנית ה"מזומן תמורת טרנטה") ותוכניות שמטרתן הגדלת התוצר באמצעות השקעות (בתשתיות פיזיות, בתשתיות טכנולוגיות, בחינוך), הרי שבישראל בעיקר העלו את המיסים.



דרך אגב, תוכנית "המזומן לטרנטה" הסתיימו בשבוע שעבר. 700 אלף מכוניות חדשות הוזמנו במסגרת התוכנית, ועלותה הכוללת מוערכת ב-2.9 מיליארד דולר. מה אתם חושבים יקרה לתעשיית הרכב בראשית 2010, לאחר שכל המכוניות החדשות שהוזמנו במסגרת התוכנית כבר הגיעו לבתיהם החדשים.



הרי צריך להיות ברור שחלק מאוד גדול מהגידול בביקוש שיצרה התוכנית - הערכות מדברות על שני שליש - היא בסה"כ הקדמה של רכישות. משלם המיסים האמריקאי שילם הון עתק בשביל להקדים צמיחה משנת 2010 לשנת 2009.



הנה עוד סיבה לכך ששיעור הצמיחה - לאחר השלב הראשון בו יפתיע לטובה - ייתקע. (אנחנו מוכנים להודות שחלק מההון הזה שיפר את איכות הסביבה, אבל ברור שלא זו היתה מטרת התוכנית).



ובאותו עניין:



ביום רביעי פירסם האוצר כי ינפיק 10.5 מיליארד שקל בשלושת החודשים הקרובים, מול פדיונות של 9.5 מיליארד. צפי הגיוסים אינו כולל, כמובן, את מכרזי ההחלף שיבוצעו ושבחודשים האחרונים היוו רכיב חשוב במחזור החוב.



הגיוסים שומרים על היחס הקבוע של משרד האוצר מזה שנים רבות: שני שליש שקלים, שליש צמוד. גיוס באג"ח בריבית משתנה ייעשה רק במכרזי החלף.



הגיוסים הנמוכים הם כמובן חדשות מצוינות לשוק האג"ח המקומי, והם מצטרפים אל ירידה בתשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב, שמרגישות בנוח בימים האחרונים ברמה של פחות מ-3.5%.



הנה תחזית שאם תתממש תפעל גם היא לטובת האג"חים: בפסגות מעריכים שהעלאת הריבית הראשונה של בנק ישראל לא מבשרת על תחילתו של תהליך עקבי של העלאת הריבית מידי ישיבה מכאן ואילך. לבנק ישראל, על פי פסגות, היה חשוב להיעתר לחששות המאוד קולניות של השוק מפני האינפלציה ולשגר איתות שהוא מודע לקול העולה מהעם. אבל ללא הפתעה במדדי המחירים הקרובים, ובבית ההשקעות מעריכים שהבנק יוותר על העלאת הריבית בחלק מהישיבות הקרובות.