בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב אישר היום (א') הגשת תביעה ייצוגית בסך 350 מיליון שקל נגד העיריות תל אביב, פתח תקוה, רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים ובני ברק בעילה של גביית אגרת ביוב מהתושבים שלא כדין.
לטענת חמשת התובעים תושבי הערים, המיוצגים על ידי עו"ד לוי רפאל אבשלום, העיריות גובות מהתושבים אגרת ביוב הכוללת מרכיב המיועד לאיגוד ערים (אזור דן) שתפקידו לטפל בענייני הביוב שבתחום ערי האיגוד, המאגד תחתיו את העיריות, אך הן מעבירות לאיגוד במשך שנים רק חלק מאגרת הביוב שגבו עבורו ולכן עליהן להשיב את עודפי אגרת הביוב שלא הועברו לאיגוד.
מפסק הדין עולה כי מחזיקי הנכסים בתחומי העיריות הנתבעות משלמים בחשבון המים אגרת ביוב הכוללת שני מרכיבים שונים: אגרת ביוב עירונית - המיועדת להתקנת מערכת הביוב העירונית והחזקתה, ואגרת ביוב איגודית - המיועדת להתקנת מערכת הביוב של האיגוד והחזקתה. מערכת הביוב העירונית מחוברת למערכת הביוב הבינעירונית של האיגוד (הכוללת את מתקן השפד"ן בראשל"צ ותחנות שאיבה המפוזרות לאורך קווי ההולכה הראשיים של הביוב).
לפי פסק הדין, העיריות יצרו במשך שנים מצב לא חוקי, לפיו סכומי אגרת הביוב האיגודית הנגבים מהמחזיקים עולים בעשרות מיליוני שקלים על הסכומים שהעיריות מעבירות לאיגוד, ולמעשה הן הותירו בקופתן בשנים 2004-2006 מעל 80 מיליון שקל, המחולקים כך: 45.8 מיליון שקל בעירית תל אביב; 6.2 מיליון שקל בבת-ים; 8.8 מיליון שקל בחולון; 2 מיליון שקל בבני-ברק; 8.7 מיליון שקל ברמת-גן; 2.8 מיליון שקל בגבעתיים ו-6.1 מיליון שקל בפתח-תקוה.
לטענת התושבים, המסקנה הנובעת מכך היא שהסכומים שלא הועברו לאיגוד אינם נחוצים לצורך הקמת מתקנים של האיגוד או החזקתם ולכן היה צריך לעדכן את תעריף אגרת הביוב האיגודית ולהפחיתו.
העיריות ואיגוד הערים: "כל עודף שנצבר - אינו אלא עודף זמני"
העיריות והאיגוד טענו בתגובה כי אין בסיס לטענה בדבר היווצרות "כספים עודפים" שלא הועברו לאיגוד על-ידי העיריות, וזאת בהתחשב בפרויקטים אשר אמורים להתבצע על-ידי האיגוד בשנים הקרובות ושעלותם מסתכמת במעל 2.5 מיליארד שקל. לכן, נטען, כל עודף שנצבר לזכות האיגוד אינו אלא עודף זמני, שיועבר לאיגוד בשנים הקרובות לצורך ביצוע הפרויקטים המתוכננים. העיריות הכחישו את הטענה כי כספי האגרה האיגודית שימשו לצורך העשרת קופתן.
השופט עמירם בנימיני קבע כי העיריות והאיגוד "התעלמו, לכאורה, מהוראות החוק הנוגעות לטיפול באגרת הביוב האיגודית. העיריות אינן רשאיות להותיר בידן חלק מכספי אגרה זו. די בכך כדי לבסס את טענת המבקשים בדבר אי-החוקיות המאפיינת את התנהגות המשיבים לאורך שנים... התנהגות המשיבים עולה, לכאורה, כדי פגיעה מהותית בתפקידי האיגוד, והיא רחוקה מלהיות עניין טכני".
עוד קבע כי "קשה להסביר את טענת העיריות, כי הכספים מוחזקים בנאמנות עבור האיגוד - טענה העומדת לכאורה בניגוד להוראות החוק - כאשר זה איננו דורש את הכספים במשך תקופה ארוכה מאוד. כלום נפתרו כל בעיות הביוב של אזור גוש דן, באופן שהאיגוד יכול לוותר על מאות מיליוני שקלים בתקופה מצטברת זו?", הקשה השופט.
"אם מסתבר כי שנה אחר שנה גובות העיריות את האגרה ואינן מעבירות אותה לאיגוד במלואה, והאיגוד עצמו איננו דורש את מלוא כספי האגרה שנגבתה עבורו - המסקנה היא, לכאורה, שהכספים אינם נגבים עוד במלואם למטרה שלשמה הוסמכה הרשות לגבותם. אם כך הם פני הדברים, אין כל סיבה שהכספים לא יוחזרו למשלמי האגרות", אמר השופט.
בנימיני קבע כי בעיקרון, אין בידי התושבים עילה להשבת כספי האגרה לידיהם, שכן כספים אלו מגיעים לאיגוד. ואולם, עילה זו תקום אם גם לאחר החלטתו יסתבר כי אין העיריות מעבירות לאיגוד את כספי האגרה שנגבו עבורו במלואם. במקרה זה, קבע, תהיה לתושבים עילה לדרוש את השבת הכספים בשל פקיעת המטרה הציבורית שלשמה ניגבו מהם. לכן, השופט אישר את התביעה הייצוגית, בכפוף למתן ארכה בת 7 חודשים לעיריות להשבת כל סכומי האגרה שלא הועברו לאיגוד.