הסקר החברתי מתבצע מדי שנה ומספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ורווחתה בתחומי חיים רבים ומגוונים: דיור, רכב, בריאות, השכלה, שימוש במחשב, תעסוקה, נופש, פעילות התנדבותית, מצב כלכלי ועוד. הסקר נערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים ינואר-דצמבר 2008 ובמסגרתו רואיינו כ-7300 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ. מדגם זה מייצג אוכלוסייה של כ-4.6 מליון איש בגילאים אלה.
במסגרת הסקר נשאלו שאלות לגבי קידום במקום העבודה הנוכחי, ולגבי שינויים במעבר בין מקומות עבודה של שכירים ועצמאים.
תחלופת מקומות עבודה
ניידות תעסוקתית מאפיינת יותר צעירים מאשר מבוגרים: בקרב בני 44-35 45% עבדו במקום עבודה אחד בלבד, לעומת 76% בקרב בני 65 ומעלה.
לא נמצאו פערים גדולים בין נשים וגברים מבחינת ניידות בין מקומות עבודה. כמו כן יש דמיון במספר מקומות העבודה בין ערבים ליהודים, ובין קבוצות בעלות רמות השכלה שונות.
יחד עם זאת, נמצא הבדל משמעותי כאשר משווים רמות הכנסה: בעלי הכנסה חודשית גבוהה מ-7,500 ¤ התמידו במקום עבודה אחד יותר מאשר בעלי הכנסה נמוכה יותר
(62% לעומת 51% בהתאמה).
גברים יהודים מקודמים יותר
מבין השכירים בני 20 ומעלה, 42% דיווחו כי חל קידום במעמדם או בתפקידם במסגרת מקום העבודה הנוכחיים. כרבע מהמועסקים השכירים צופים כי בתקופה הקרובה יחול קידום או שיפור במעמדם בעבודה.
עובדים בעלי וותק גבוה יותר במקום העבודה דיווחו יותר על קידום בתפקיד או במעמד. עם זאת, קרוב למחצית מהמועסקים עם וותק של 10 שנים ומעלה לא קודמו במקום עבודתם.
גברים קודמו יותר מנשים (44% לעומת 39% אצל נשים) ויהודים יותר מערבים (42% לעומת 36%).
יש מתאם חיובי בין הציפייה לקידום או לשיפור המעמד בעבודה לבין שביעות הרצון מהעבודה.
מעבר בין מקומות עבודה - מועסקים שכירים
מחצית מהשכירים החליפו מקום עבודה ב-10 השנים האחרונות. שני שלישים מהשכירים הללו עזבו את מקום העבודה הקודם ביוזמתם והיתר ביוזמת המעביד. אין הבדל משמעותי בין גברים לנשים מבחינה זו, אך ניכרים הבדלים בין רמות השכלה שונות רוב העוזבים מיוזמתם הם בעלי תעודה אקדמית.
הסיבות העיקריות לעזיבה אצל גברים היו אי שביעות רצון מהעבודה ורצון להתקדם. סיבות של לימודים וטיפול בבן משפחה מאפיינות יותר נשים.
מקרב אלה שעזבו ביוזמת המעביר, הסיבות העיקריות היו פיטורים או צמצומים (50%), סגירת מקום העבודה (29%) וסיום חוזה (11%).
מתוך אלה שעזבו מקום עבודה קודם ביוזמתם 66% מרוצים יותר במקום העבודה הנוכחי, לעומת 52% מאלה שעזבו ביוזמת המעביד.
השוואה בין מקום העבודה הנוכחי למקום העבודה הקודם מראה לרוב על שיפור במאפייני עבודה שונים, אך יחד עם זאת אצל 30% היתה פגיעה בהכנסה, ל-29% שעות העבודה היו פחות נוחות במקום העבודה החדש, ורבע מהמועסקים הפסידו הטבות במעבר.
שכיר או עצמאי?
הסיבה העיקרית שבגללה בוחרים השכירים להיות שכירים ולא עצמאים היא השאיפה ליציבות ולמשכורת קבועה (45% מהנשאלים).
18% מהנשאלים רצו להיות עצמאים אך לא היו להם אמצעים כלכליים, 8% רצו שעות עבודה נוחות ו- 5% טענו כי האחריות הנדרשת מבעל עסק כבדה מדי.