פרשת באומל עולה לעליון: הפרקליטות מערערת על ההחלטה לזכות את החברה מהרצת מניות

שילוב של הרצת מניות עם מניעים כלכליים של המריץ צריכים להיכנס לגדר של עבירה פלילית, כך טוענת פרקליטות המדינה בבקשתה לערער על זיכוי בתחום ניירות ערך בפרשת הנפקת חברת באומל. "אין זה מתקבל על הדעת שהשיקול הכלכלי המניע פעולה אשר בוצעה בדרכי תרמית – יכשיר את הפעולה", נטען.



חברת באומל, שעסקה בעבודות קבלניות בתחומי התשתית והפיתוח, הונפקה ב-94'-95' - שנות שפל בשוק ההון. על פי כתב האישום, החתמים הסבירו לבעלי החברה, מתי ומשה באומל, כי בשל מצב השוק הקשה צפויים היצעים נמוכים לאחר ההנפקה, ולכן יש צורך לדאוג שמישהו מטעם החברה יקלוט את ההיצעים וימנע ירידה בשער המניה בימי המסחר הראשונים. ואולם חששם האמיתי של הנאשמים, על פי כתב האישום, היה כי ירידות חזקות בשער המניה יפגעו במוניטין המקצועי שלהם.



הנפקת באומל היתה אחת הגרועות בגל ההנפקות של 95'. שנה אחרי ההנפקה, כבר הציגה החברה הפסד של כ-50 מיליון שקל, שמחק את כל הרווחים שלה מיום היווסדה, והעביר אותה לגירעון ענק בהון העצמי. ההפסדים הובילו זמן מה לאחר מכן להליכי כינוס נכסים, יתרה מכך, כדי שלחברה יהיה כסף לרכוש את היצע המניות, סייעו לה הנאשמים לקבל הלוואה של מיליון שקל.



ב-2006 זיכה בית משפט השלום את חברת דיסקונט חיתום (כיום שמה דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות) ומנהליה בעבר, ישראל אפריימי ומאיר דלאל, מכל מעשה לא חוקי בהנפקת באומל. חברת י.ל.ר חיתום שליוותה את ההנפקה, יוסף טייכר ומאיר הדר זוכו מחלק מהאישומים שיוחסו להם. פרקליטות מיסוי וכלכלה עירערה למחוזי על הזיכויים ועל קולת העונש, והמורשעים עירערו על הרשעתם.



הרכב הערעורים של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות הנשיאה דבורה ברלינר, דחה את רוב טענות הפרקליטות. ברלינר קבעה כי ההסדר בין הצדדים נקבע לאחר שהתשקיף היה פתוח לציבור ובאותה תקופה לא היתה קיימת בחוק חובה לדווח על התפתחות שארעה לאחר פרסום התשקיף. בסופו של דבר נותרו הרשעות קלות יחסית: חברת י.ל.ר חיתום, שייעצה וליוותה את ההנפקה, זוכתה מעבירת השפעה בתרמית על תנודות השער, אך נותרה עם קנס בסך 150 אלף שקל לאחר שהורשעה בעבירה של קבלת דבר במירמה והנעה בתרמית. טייכר ספג קנס של 70 אלף שקל לאחר שהמאסר בפועל בוטל.



הזיכוי על השפעה בתרמית על שער המניה, עבירה המכונה "הרצת מניות", היה מחמת הספק. השופטת פסקה כי יש להתבונן גם בימי מסחר נוספים, ולא רק בימי המסחר עליהם הצביעה הפרקליטות כדי ללמוד על מלוא הפעילות במניה. זו הנקודה העיקרית אותה תוקפת הפרקליטות. בבקשה היא מסבירה לעליון את עקרונות היסוד של שוק ההון: הפעילות בשוק היא דינמית וכל מהלך יוצר שרשרת תגובות המשפיעה על תוצאות המסחר.



"בשוק רגיש מעין זה יכול אדם לבצע מהלך מרמה ביום פעילות אחד, ולקצור את פירותיו ביום אחר, כאשר פעילותו המאוחרת - כשהיא לעצמה - כלכלית ולגיטימית". באותו יום עסקים, נאמר, יכול אדם לבצע פעולת מרמה ומיד לאחר מכן לבצע מהלכים כלכליים כאלה ואחרים בתגובה לתנועות השוק, שמקורן במהלך המרמה המקורי.



לגישת הפרקליטות, הוכח כי יועץ ההנפקה והחתם האמון על הנפקת מניות החברה הזרים בימי המסחר הראשונים פקודות רכישה אשר היוו את עיקר פעילות הביקוש למניה בשוק. אין מדובר ברכישה מטעמים כלכליים אלא בהשפעה על שער המניה ומיתון ירידתו, נטען. את פרקליטות המדינה מייצג עו"ד אורי כרמל.



במשרד המשפטים מדגישים כי הבקשה אינה שגרתית. ככלל, המדינה אינה נוהגת לבקש לערער על פסקי דין של מחוזי שהם בגדר ערעור על החלטות של השלום. אגב, מדיניותה המוצהרת של הפרקליטות היא שהעונש על הרצת מניות הוא מאסר בפועל. עם זאת, בקשת רשות הערעור לעליון מתמקדת בזיכוי על התרמית בניירות ערך ולא מפרטת את עמדתה בנוגע לענישה בשלב זה.



(ע"פ 71173/06, 71527/06, 71528/06, 71581/06, 71582/06)