כולנו מכירים את הבעיה - המכוניות בישראל יקרות מדי. בגלל אחוז המס הגבוה, כיוון שחברות הליסינג לא מאפשרות ליבואנים להוריד את המחיר, בגלל המונופול על בלעדיות היבוא המאפשר ליבואנים להיות יותר חמדנים. בסופו של דבר, העובדה הפשוטה - המכוניות יקרות מדי.
התוצאה פשוטה לא פחות. במקום להתעניין ביופי, בבטיחות, באביזרי פאר או בצבע מכונית שיהלום את הבגדים שלנו, אנחנו מחפשים במכונית שלנו שתי איכויות - סחירות ואמינות. הסחירות, היכולת שלנו למכור את המכונית אחרי כמה שנים, מקבלת את חשיבותה בשל סכום הכסף המוגזם ששילמנו על המכונית. החשיבות של האמינות, נגזרת מכך שהמכונית נחשבת כהשקעה (כמו דירה) ולא למוצר שמשתמשים בו שנתיים-שלוש וזורקים.
אנחנו רוצים מכונית אמינה, אבל מה זה אומר? רבים יסבירו שהם רוצים מכונית שלא תתקלקל. היות ומכונית היא מוצר כל כך מורכב, וגם מכונית מהדגם האמין בעולם מתקלקלת פה ושם, נאמר שאנחנו רוצים מכונית שתתקלקל מעט ככל האפשר.
הפילוסופיה של האמינות
אבל גם זה לא מדויק. הרי אם המכונית אמינה מאוד, אבל כל קלקול שלה עולה הון - לעתים ייצא שכרה בהפסדה. ואם מכונית אמינה, אבל השירות שאנחנו מקבלים במוסך פשוט מגעיל, גם אז אולי נעדיף מכונית קצת פחות אמינה ויחס אנושי יותר.
למה אנחנו מתפלספים? כי בעולם ישנם גופים רבים שמדרגים את המכוניות השונות על פי רמת האמינות שלהן, וליתר דיוק, על פי שביעות הרצון מהשימוש בהן. הכוונה אינה לשביעות הרצון מאחיזת הכביש של המכונית או מהגוונים שנבחרו בתא הנוסעים. גופים אלו מודדים עד כמה המכוניות מחזיקות מעמד, כמה עולה אחזקתן, והיחס במוסך היבואן וההקפדה על חוקי האחריות.
האם הגופים האלה ייתנו תמונה טובה באשר לשביעות הרצון הצפויה מרכישת מכונית בישראל? לפעמים כן, לפעמים לא. חלק מהגופים בודקים את עלות התיקונים בארצם, עניין שאינו רלוונטי לצרכן הישראלי. חלקם בודקים מכוניות שאינן זהות במפרט למכוניות הנמכרות בישראל. אחרים בודקים גם את שביעות הרצון הכללית מהמכונית, מה שמעניק בדרך כלל יתרון ליצרני מכוניות זולות להן סיכוי טוב יותר להפתיע לטובה מאשר יצרני מכוניות פאר ששביעות הרצון אצלם אמורה להיות מובנת מאליה והן חשופות יותר לאכזבה.
ווארנטי דירקט - מלכת האמינות נושרת למקום ה-20
אינדקס האמינות הבריטי של ווארנטי דירקט (wd), הוא דוגמה טובה. תחום העיסוק של החברה הזו, כשמה, הוא מכירה של מסגרות אחריות למכוניות משומשות וחדשות. בשורה התחתונה, ל-wd מאגר גדול מאוד של דגמי מכוניות משומשות, שלכל אחת מהן מוצמדת סטטיסטיקה של תביעות לתיקון מסוגים שונים.
הדבר מאפשר ניתוח מדויק של עשרות ומאות אלפי מכוניות, אם כי בבדיקה זו לא עקב אכילס אחד, אלא שניים: הבדיקה איננה חושפת את הבעיות הקטנות והמציקות, שכן הן קטנות מכדי להפעיל אחריות. שנית, הבדיקה משקללת גם את עלות החלפים שאינם תואמים את העלויות בישראל. כך, אגב, מלכת האמינות לקסוס ls מדוגרת על ידי החברה רק במקום ה-20, בשל עלויות התיקונים.
ג'יי די פאואר - שביעות רצון כללית
ג’יי די פאואר, חברת הסקרים שייסד ג'יימס דייוויד פאואר האמריקני לפני כארבעים שנה, עורכת בדיקות אמינות מכוניות ברחבי העולם. ב-jd פאואר עורכים בדיקות מסוגים שונים, המסורתית שבהן שמפורסמת יותר בבריטניה כוללת גם את שביעות הרצון הכללית של הנשאל ממכוניתו, מדד שקשה יותר למדידה מאשר מספר התקלות במנוע נתון. בארה"ב סוקרים אנשי החברה בנפרד את מספר התקלות של המכונית ואת שביעות הרצון מהשירות.
קונסיומר רפורטס - סקר האמינות הגדול
הגוף המפורסם ביותר בתחום בדיקות האמינות ברחבי העולם הוא גוף הצרכנות הגדול בעולם, tuv (cr) האמריקני. מגזין זה אינו נותן במת פרסום ליצרנים השונים וכל הכנסותיו מגיעות ממנויי הקוראים. בשל כך המגזין זוכה לאמינות גבוהה במיוחד בקרב קוראיו. המגזין מפרסם מדי שנה סקר אמינות ענק המבוסס על שאלונים שממלאים הקוראים. השאלונים המפורטים כוללים שאלות באשר למספר וסוג התקלות שבהם נתקלו הצרכנים בשנה האחרונה. בשנים האחרונות עמד מספר המשתתפים בסקר, על פי הצהרת אנשי cr, על יותר ממיליון משתתפים.
בשל הפירוט הרב של השאלונים וההיקף הגדול של הסקר, ניתן לקבל מתוצאותיו סקירה מקיפה ויסודית של המכוניות, כולל למשל רמת האמינות של מערכת הפליטה במודל 2006 של דגם זה או אחר. בחינתנו, הישראלים, המידע הזה מעניין ביותר, כל עוד המכונית נמכרת גם בישראל. אלא שהדגמים הנמכרים בארה"ב שונים מאלו שנמכרים כאן. כלומר, קונסיומר רפורטס איננו סוקר את האמינות של פיג'ו סיטרואן, רנו או פיאט, וגם הדגמים הנמכרים בארץ לא תמיד מצוידים בארה"ב באותן מערכות מכאניות.
msn
אנשי האתר האמריקני של tuv סוקרים גם הם את שוק הרכב האמריקני. באתר זה החליטו שלא להסתפק בסקר קוראים וגם לא להסתבך עם דגמים שמספרם מצומצם מכדי להיכנס לסטטיסטיקה. לצורך דירוג האמינות אימצו ב-msn שיתוף פעולה עם חברת הנדסה אמריקנית בשם איידנטיפיקס. מהנדסי החברה עוברים דגם דגם, בודקים את הדגמים לעומק הן עם מכונאים במוסכים מקצועיים והן בעצמם. המהנדסים מפרסמים דיווח אודות אופי התקלות החוזרות בכל דגם.
מכון הבדיקות הגרמני - התקלות הכי מביכות
מכון הבדיקות הגרמני, tuv, לוקח את בדיקות האמינות לכיוון אחר לגמרי. ב-tuv בודקים את מספר הקריאות לתיקון יסודי בדגם המסוים. באופן זה הם בודקים את שורש איכות הייצור וההרכבה של המכוניות. היות שבגרמניה נמכרות מכוניות דומות לאלו הנמכרות בישראל, בדיקה זו מהווה אינדיקציה מעניינת לרמת ההרכבה והייצור. עם זאת, בבדיקה הזו נחשפות רק תקלות סדרתיות עמוקות ומביכות שהגיעו לכדי קריאה לתיקון. אה, כן, האתר בגרמנית.
מוטוקאר - דעות הגולשים
לסיום נציין את בדיקות האמינות המעניינות ביותר, אלו המבוססות על דעות הגולשים. אתר האינטרנט של מגזים "הגה", מוטוקאר כולל סקרי הגה הזהב, במסגרתם הגולשים מדרגים את אמינות מכוניתם, על מערכותיה השונות, ובנוסף מפרטים בטקסט חופשי במלים את דעתם על הרכב. אתר נוסף ברוח זו,באנגלית, הוא אתר קארסרברי. גם בו הגולשים מפרטים בטקסט חופשי אודות אמינות מכוניתם.
האם מיליון נהגים אמריקאיים שבעי רצון מרכבם? שלל מכוני מחקר מנסים לענות על השאלה
אסף בר שי, מוטוקאר
1.9.2009 / 18:01