ממזרח תפתח הרעה?

בורסת שנחאי בסין הייתה סלע איתן גם בזמני המשבר בשווקים הבינלאומיים והפגינה יציבות, כשגם שוקי המזרח האחרים מפגינים יציבות עם נטייה לעליות. הנמרים האסייתים, בזמן המפולות בשווקי המערב ומזרח אירופה, המשיכו להיסחר בעוצמה יחסית מול העולם כשהם זוכים להמלצות חמות מפרשנים ואנליסטים על היותם כלכלות שתמשכנה לגדול ולצמוח למרות המשבר הכלכלי העולמי.

"סין תמשיך לצרוך קומודיטיס לתעשייה ולכלכלתה" טענו המומחים וסין צימצמה מעט את היקף הצריכה הפרטית אבל המשיכה לצרוך סחורות בקצב. משקיעים שונים המליצו לרכוש את המטבע הסיני, אדמות, להשקיע בתעשייה הסינית וכו'. בכל אותה תקופה מדד שנחאי שמר על יציבות ונדמה היה שחלק לא קטן ממיליארד ורבע סינים החלו להציץ במסכי הטלוויזיה ולראות איך מניותיהם פורחות.

כל אותה עת חששו כלכלנים במערב משחרור אוויר חם בדמות ירידה בפעילות התעשייתית במזרח ובעיקר בסין. החששות לוו בדרך כלל באזהרות שקטות שכן איש לא רצה להרגיז את שנחאי. מעת לעת גורם סיני חצי רשמי יצא בהודעות על אפשרות החלפת הדולר האמריקאי כמטבע עתודת הסחר הסיני והדולר החבוט התנדנד כעלה נידף.

אט אט רגיעה והיחלשות בפעילות הכלכלית במזרח הפכה לשאלה של זמן: כלכלית, ברור היה לכל כלכלן בר דעת שכאשר הצריכה במערב יורדת היצור בסין יקטן במקביל וכך היה. ג'ים רוג'רס גורו אמריקאי תימהוני של כלכלת סין המשיך להמליץ על שנחאי ובהדרגה האוויר החם השתחרר. החלטות הסינים בחודשיים האחרונים לצמצום קווי אשראי במדינה סייעו להצטננות שנחאי.

שלטונות סין, בניגוד לכלכלות מודרניות או לחילופין ריכוזיות, הפנו חלק מסוים מכוח היצור התעשייתי לסין עצמה להגברת הצריכה הפנימית. באופן טבעי מהלך כלכלי כזה החזיק מספר חודשים אך יכולת הקניה המוגבלת יחסית של הסיני הממוצע עשתה את שלה. צרפו לכך את צמצום האשראי המקומי והטלת מגבלות על מלט ופלדה ונקבל תמונה לא מלבבת.

לסינים ולמדינות המזרח ייקח זמן לצבור אנרגיית עשייה כלכלית מחודשת: הם חייבים את שווקי המערב ואלה כידוע מתאוששים לאיטם. ההתאוששות האיטית גורמת לירידה בייצור בגלל אי צורך במלאים, לפגיעה במחירי הקומודיטיס, לירידה או חוסר התאוששות מספקת בצמיחה, להמשך האבטלה ולעיתים ליצירת מלאים שדורשים מימון כבד.

ההשפעה אינה רק בתעשייה ויצור - היא עלולה להתבטא במישרין גם בשווקי המניות: אם יחששו במערב שאחרי 22% ירידה באוגוסט שנחאי והמזרח ימשיכו לרדת, יהיה בכך סימן רע למגמת המסחר בוול סטריט ובאירופה.

ההנחה הבסיסית הייתה שהמזרח פעיל ועובד ובכך מאזן את ההתאוששות האיטית במערב בתוך הסייקל הכלכלי העולמי. אם יתברר שבורסות המזרח מסמנות שהכלכלות שלהן נכנסות להאטה או אפילו רק רגיעה זמנית, תהיה לכך השפעה שלילית על וול סטריט ואירופה.

המסקנה העולה שעולמנו הכלכלי הינו במידה רבה גשר צר מאוד: ירידת פעילות בסין תשפיע על המערב, המשבר הכלכלי במערב משפיע על התעשייה והיצור בסין והכל יחדיו משפיע או ישפיע על שוקי המניות בעולם.

ספטמבר הוא חודש לא נעים למשקיעי הבורסות בעולם כי הוא מועד לצרות: ספטמבר הפך לחודש שעדיף למחוק אותו מלוח השנה הבורסאי שכן ההיסטוריה מלמדת שנזקיו מרובים.
החודש השחור של המשקיעים מתחיל ברגל שמאל השנה אחרי שבורסות המזרח צללו כבר באוגוסט. כל שנותר הוא לקוות ששנחאי ואחיותיה במזרח יירגעו ושהמשבר הכלכלי העולמי יראה סימנים ברורים יותר של יציאה להתרחבות כלכלית: לעבור את ספטמבר בשלום תהיה משימה חשובה במרבית הבורסות המרכזיות, מתוך תקווה שהמזרח לא מאותת בעצם שהמשבר כבר חוזר לסיבובון נוסף ומכוער למשקיעים.

הכותבת היא כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה

הכותבת היא כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה