המשק רחוק מהשנים השמנות

>> במארס 2009 פירסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל נייר עמדה שבו נכתב: "המשק הישראלי עומד בפני מיתון כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי".

הבנק העריך כי 2009 תהיה שנה קשה והציע שתי תחזיות. לפי הפסימית שבהן, המשק היה אמור להתכווץ השנה ב-1.5%; לפי האופטימית - ב-1.1%. לא חלפו שישה חודשים, ואותו בנק ישראל ואותה חטיבה מחקר פירסמו אתמול תחזית אחרת. לפי נייר העמדה מאתמול, "על פי אינדיקטורים לחודשים האחרונים, נראה כי הבלימה של הירידה בפעילות הכלכלית, שהיתה צפויה להתרחש רק בסוף 2009, התרחשה ברובה ברבעון השני" - כלומר בשלושת החודשים שלאחר פרסום הסקירה הראשונה.



אתמול כבר העריכו בבנק ישראל כי המשק לא יתכווץ השנה - תחזית טובה הרבה יותר מהתחזיות של מארס. מהי המסקנה? שצריך להתייחס לתחזיות של בנק ישראל בעירבון מוגבל. אולי האוצר צודק בכך שאינו מפרסם תחזיות חדשות מדי כמה חודשים.



תחזיות הן אמנם חשובות לקובעי המדיניות; הן משמשות סמן לכיוון הפעילות במשק. בנק הפועלים הזדרז ועידכן לפני שבועיים את התחזית שלו מצמיחה שלילית של 1.2% לצמיחה שלילית של 0.3%. שלשום העריכו שר האוצר ומנכ"ל משרדו כי המשק נמצא במסלול ליציאה מהמשבר. גם רוב הנתונים הכלכליים החדשים מצביעים על שיפור ניכר במצב המשק. עם זאת, הנתונים וגם ההערכות מצביעים על יציאה אטית ומדודה מהמשבר. הדרך לחזרה לפוטנציאל הצמיחה הגבוה של המשק - 5%-6% בשנה - עדיין ארוכה.



ב-2007 צמיחת המשק היתה מרשימה - 5.4% ברבעון הראשון, 5.5% בשני, 5.9% בשלישי ו-6.8% ברביעי. לעומתן, הערכות הצמיחה לרבעונים השלישי והרביעי של 2009 סולידיות מאוד - 2.5%; וכך גם ההערכה של בנק ישראל ל-2010 - 2.5% בממוצע שנתי. מדוע לא ישוב המשק כבר ב-2010 לצמיחה של 4%? יש לכך שתי סיבות. קברניטי המשק, שבאחרונה מרבים לטפוח לעצמם על השכם, מדברים על הסיבה החיצונית - ההתאוששות האטית בכלכלות המערב, וכתוצאה מכך ההתאוששות האטית בסחר העולמי, החשוב מאוד לישראל. עם זאת, יש גם סיבה פנימית, שעליה מקבלי ההחלטות אינם אוהבים לדבר: המשק הישראלי כמעט לא הסיק מסקנות נכונות בזמן המשבר וכמעט לא עשה את הארגון המחודש הפנימי שיאפשר להסתער קדימה עם תום המשבר.



תקציב משרד הביטחון - במקום שיקטן במיליארדי שקלים השנה ובשנה הבאה לטובת התשתיות הפיסיות, החינוך והמגזר התעשייתי היצרני - רק גדל. ראש הממשלה מדבר גבוהה-גבוהה, אבל בישראל לא סוללים כבישים ומסילות ברזל. זאת ועוד: בכירים במחקר ובתעשייה טוענים כי ישראל שמה את כל הביצים שלה בסל ההיי-טק וה-ict (טכנולוגית התקשורת והמידע) - וכי התחום הזה מיצה את עצמו. לדבריהם, הגיע הזמן - והמשבר העולמי והמקומי הוא הזדמנות לכך - לפתח תחומים אחרים בעלי תשואה גבוהה למשק, כמו תעשיות הכימיה, אנרגיה, מים, ביו-טכנולוגיה, ננו-טכנולוגיה וקלינטק.