וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שני תרחישים פסימיים לתעשיית ההון סיכון

גיא גרימלנד

2.9.2009 / 7:07

קרנות ההון סיכון בישראל ובעולם מתוחות מאוד. שנה לאחר פרוץ המשבר, המשקיעים המוסדיים האמריקאים צריכים להחליט מה הם עושים עם כספם. יש משקיעים שלא רואים את סוף המשבר ויש קרנות, בארה"ב ובישראל, שייעלמו מהמפה



>> תעשיית ההון סיכון, בארה"ב ובישראל עדיין לא התאוששה מהמשבר הכלכלי. חלק מהאנשים בתעשייה כבר מסתכלים קדימה ומנסים לקדם שני תרחישים שמנסים להניח מה צפוי בשנה הקרובה לתעשיית ההון סיכון.



שני התסריטים לעתיד פסימיים. הראשון עדיין לא רואה סוף למשבר ואילו השני מעריך שחלק מהקרנות ייאלצו להתמזג ולהיעלם, אך למרות שהתסריטים פסימיים הם לא בהכרח רעים לתעשייה עצמה.


תצלום: יח"צ



תסריט מעט פסימי:



בתסריט הזה השפעות המשבר הכלכלי מתפוגגות והולכות. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים, המשקיעים בקרנות הון סיכון, חווים משב רוח מרענן ומפיחים מחדש חיים בתעשיית ההון סיכון - גם אם לא כפי שנהגו ב-2005-2007.



ביל גורלי, משקיע ושותף בקרן בנצ'מרק האמריקאית, טען באחרונה בבלוג שלו כי למרות כל הקשיים שחווים המשקיעים בקרנות הון סיכון, אלה המכונים שותפים מוגבלים (limited partners), הם לא ימהרו לצאת מההשקעות בהון סיכון.



ההסבר נעוץ בביצועים של שוק ההון האמריקאי. מדד 500 s&p רשם בעשור האחרון החזר תשואה שלילי וגורלי טוען כי המשקיעים לא מצפים שתעשיית ההון סיכון תשיג ביצועים טובים יותר. לכן, "אף משקיע מוסדי לא צריך להיות מופתע מביצועים מתחת לממוצע".



גורלי טוען שבאקלים כלכלי כה מעורפל, אסור לצפות שדווקא תעשיית ההון סיכון תציג ביצועים טובים בהרבה מהמדדים האחרים בשוק.



לדברי גורלי, אף אחד לא יודע מהי באמת הנקודה הנמוכה ביותר אליה תגיע תעשיית הון סיכון ומתי תחול ההתאוששות.



הנחות אלה מביאות למסקנה שתעשיית ההון סיכון לא תיעלם. היא הולכת להישאר כי למרות הביצועים הלא טובים שלה, היא לא גרועה יותר ממדדים אחרים וכשבוחנים את תעשיית ההון סיכון האמריקאית לאורך 20 שנה, מגלים שהיא אף הצליחה להכות בביצועים שלה כמעט כל מדד שוק הוני אחר.



תעשיית ההון סיכון בישראל נוסדה ב-93' בעקבות תוכנית "יוזמה" הממשלתית. עד 2000 היו אלה קרנות הון סיכון קטנות שהשיגו תשואות טובות על השקעותיהן. עד שהתעשייה התבגרה והקרנות צמחו להיקפים משמעותיים יותר, 100-200 מיליון דולר, הגיע העשור האחרון שפגע בהן עם שני משברים כלכליים גדולים. תעשיית ההון סיכון הישראלית עוד צריכה להוכיח את עצמה, אבל העשור הבא צפוי להיות הרבה יותר טוב. והעיקר, היא תמשיך לתמוך בסטארט-אפים ישראליים.



תסריט פסימי יותר: מחקר של מכון קאופמן שפורסם ביוני גורס כי על תעשיית ההון סיכון האמריקאי להיחתך במחצית כדי להפוך שוב לכוח כלכלי בעל ערך. גורלי מסביר כי פרופיל טיפוסי של הקצאת הון של משקיע מוסדי אמריקאי גדול, למשל קלפרס (קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה), המנהל יותר מ-100 מיליארד דולר, עשוי להיראות כך: 25% יוקצו למניות, 30% לאג"ח, 25% לנכסים ואג"חים בינלאומיים ו-20% להשקעות אלטרנטיוויות.



במסגרת ההשקעות האלטרנטיוויות כ-60% הן השקעות ביי-אאוט ממונפות, כשהון סיכון הוא בסך הכול 10%-20% מתוכן - או 2% מכלל ההון של המשקיע המוסדי.



בעבר ההיקף שהוקצה להשקעות אלטרנטיוויות היה 15%-20%. אבל מ-2005 חל גידול משמעותי בנתח זה, בעיקר בשל העובדה שהתשואות על השקעות ביי-אאוט ממונפות היו טובות מאוד. אם ב-2004 פחות מ-100 מיליארד דולר זרמו להשקעות ביי-אאוט ממונפות. ב-2008 המספר צמח לכ-310 מיליארד דולר. בשנים האחרונות אפשר לראות שפורטפוליו השקעות ממוצע של משקיע מוסדי אמריקאי מקצה 30%-40% להשקעות אלטרנטיוויות, אך זה מצב לא בריא כי הן פחות נזילות. המשבר טרף את הקלפים. השוויים בנכסים אחרים צנחו ונוצרה בעיית נזילות.



לטענת גורלי, המשקיעים המוסדיים מצאו ארבעה פתרונות:



1. למכור עוד נכסים נזילים, פתרון בעייתי שמסכן את שיווי המשקל בין סוגי ההשקעות השונות בפורטפוליו כולו.



2. למכור התחייבויות להשקעות אלטרנטיוויות בשוק השניוני, אבל אז המשקיעים נפטרים מנכסים בהנחות שהופכות את המכירה לבלתי משתלמת.



3. להתחמק מהתחייבויות להשקעה בקרנות. אלא שאז מי ירצה לעבוד עם אותו משקיע מוסדי?



4. לגייס עוד הון - אלא שהסיכוי שזה יקרה במצב הכלכלי הנוכחי הוא קלוש.



לא רק שאף אחד מהפתרונות לא ישים, אלא שחברי מועצת הנאמנים של הגופים המוסדיים דורשים לחזור להיקף של 10%-20% בהשקעות אלטרנטיוויות



גורלי מסכם: "לא אופתע אם רוב המוסדיים יחתכו את ההשקעות האלטרנטיוויות שלהם במחצית". לא בטוח שזה רע כל כך. "עודף הון מוביל לשווקים צפופים. קיצוץ בכמות השחקנים יוביל להתנהגות פחות ברוטלית ולהחזרים יותר בריאים לחברות וליזמים בשוק".



סביר להניח שהמצב בישראל יהיה דומה. כבר עכשיו יש פחות קרנות הון סיכון שמצליחות לגייס כספים. כיום יש 10-15 קרנות הון סיכון ישראליות שמחזיקות את השוק ומשקיעות כ-1.5 מיליארד דולר בשנה. אם חלקן יתמזגו, יישארו רק שש קרנות הון סיכון. מתוך רשימת הקרנות: פיטנגו, jvp, ג'מיני, ג'נסיס, כרמל, ורטקס, מאגמה, סידר או פועלים שוקי הון, מעניין מי ייעלמו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully