שכר המנהלים בבנק דיסקונט התנתק מהמשבר

>> השנתיים האחרונות לא היו תקופה קלה למערכת הבנקאות הישראלית בכלל ולבנק דיסקונט בפרט.



מלבד הבעיות הכלליות של הבנקים בכל הנוגע לתיקי האשראי ולתיקי ניירות הערך, נאלץ דיסקונט להתמודד בתקופה זו עם הצורך בשיפור יחס הלימות ההון שלו, שהיה ועודנו הנמוך במערכת. בנוסף, המשיך הבנק לסבול מיחס הוצאות להכנסות גבוה, שמאפיין את היעילות הנמוכה באופן מסורתי של הבנק בהשוואה למערכת.

ואולם מתברר שבתנאי השכר של בכירי דיסקונט המשבר כלל לא ניכר. עלות שכרם של עשרה מנהלים בכירים בבנק בשנתיים האחרונות וברבעון הראשון של 2009 הגיעה לסכום כולל של כ-100 מיליון שקל.



עלות זו כוללת אופציות שבזמן הענקתן היו שוות כ-37 מיליון שקל. מתוך הסכום ששולם למנהלים הבכירים, 58 מיליון שקל היו עלות שכרם של מנכ"ל הבנק, גיורא עופר, והיו"ר, שלמה זהר.







גם הסכומים ששולמו למנכ"ל וליו"ר הבנק כוללים אופציות, שכאשר הוענקו למנהלים היו שוות כ-27.5 מיליון שקל. שווי האופציות שהוענקו למנהלים הבכירים פחת באופן משמעותי עקב הירידה בשווי הבנק, אך מדובר עדיין בהוצאות שכר שנרשמו בדו"חות הבנק. יתר הוצאות השכר מיוחסות למשכורות, בונוסים ותנאים נוספים שקיבלו המנהלים. פירוט הוצאות השכר של מנהלי הבנק בתשעת הרבעונים האחרונים דווח לאחרונה במסגרת תשקיף שפירסם הבנק.



הוצאות שכר המנהלים בדיסקונט גבוהות גם בהשוואה לשני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, שנהנים מהיקפי פעילות ומרווחיות גבוהים משל דיסקונט. בלאומי הסתכמו הוצאות שכר המנהלים הבכירים בשנתיים האחרונות וברבעון הראשון של השנה בכ-55 מיליון שקל (שכר ל-12 מנהלים); בבבנק הפועלים הסתכמו הוצאות השכר למנהלים הבכירים בתקופה זו ב-84 מיליון שקל (גם כן עבור 12 מנהלים).



בשנה שעברה אמנם הצליח דיסוקנט להציג תשואה על ההון חיובית של 2.7%, בעוד ששני הבנקים הגדולים הציגו תשואות נמוכות יותר. ואולם ב-2007 בזמן שדיסקונט רשם תשואה של 8.2%, בלאומי היתה התשואה 15.4% ובבנק הפועלים - 12.3%.



בזמן שהמנהלים הבכירים של דיסקונט נהנו ממשכורות של מיליוני שקלים, בעלי המניות דווקא נאלצו דווקא לספוג הפסדים על ההשקעה שלהם במניית הבנק. שווי השוק של הבנק נחתך מ-9.5 מיליארד שקל בסוף 2006 ל-3 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון של 2009. גם לאחר התאוששות דרמטית מתחילת השנה, שוויו של הבנק עדיין רחוק מימי ערב המשבר - ומסתכם ב-6.5 מיליארד שקל.



תשקיף בנק דיסקונט שפורסם שלשום חשף את תנאי השכר של בכירי הבנק ברבעון הראשון של 2009. על פי התשקיף, עלות השכר של עופר ושלמה זהר הסתכמה בכ-2 מיליון שקל לכל אחד מהם בשלושת החודשים הראשונים של השנה. מתוך עלות זו, שכרם של השניים הסתכם בתקופה זו ב-582 אלף שקל כל אחד. סכום נוסף של 579 אלף שקל רשום בתשקיף בתקופה זו כמענק שקיבלו עופר וזהר.



עלות שכרו של ראובן שפיגל, מנכ"ל דיסקונט ניו יורק, הסתכמה ב-1.12 מיליון שקל בתקופה זו, וששכרו בשלושת החודשים הראשונים של 2009 הסתכם ב-832 אלף שקל. יעקב טננבאום, מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט, השתכר 677 אלף שקל בשלושת החודשים הראשונים של השנה, מהם 429 אלף שקל לשכרו החודשי. התשקיף חושף עוד כי ב-30 ביוני 2009 אישר דירקטוריון מרכנתיל מענק של 950 אלף שקל לטננבאום בגין תוצאות הבנק ב-2008.



עלות השכר של בעז צ'צ'יק, מנכ"ל ויזה כאל, הסתכמה בכמיליון שקל ברבעון הראשון; מתוך זה, שכרו של צ'צ'יק הסתכם ב-337 אלף שקל. בתקופה זו נרשם לו מענק של 637 אלף שקל.



יומיים לפני דיסקונט פירסם גם בנק לאומי תשקיף לציבור, שחשף את תנאי השכר של בכירי הבנק. עלות השכר של מנכ"ל ויו"ר לאומי, הבנק עם שווי השוק הגדול במדינה והון עצמי הגדול פי שניים משל דיסקונט, עמדה ברבעון הראשון של השנה על הסתכמה ב-598 וב-582 אלף שקל בהתאמה ברבעון הראשון - רבע מעלות שכרם של עופר וזהר באותה תקופה.