התחייבויות של מיליארדים לא מנעו חלוקת דיווידנד

>> לפני שלוש שנים וחצי, בסוף ינואר 2007, הצהיר לב לבייב כי אפריקה ישראל שווה 7 מיליארד דולר - יותר מפי שניים משוויה באותה עת. חודשיים לאחר מכן, בדו"חות לסיכום 2006, הודיעה החברה על כוונתה לחלק דיווידנד של 360 מיליון שקל ברבעון השני של 2007.

הדיווידנד של אפריקה חולק על רקע רווח נקי של 843 מיליון שקל שהציגה החברה ב-2006. ההודעה לא הפתיעה אף אחד לאור הדהרה שחוותה מניית החברה לאחר הצהרתו האופטימית של לבייב.



ואולם במאזני אפריקה ישראל הסתתרו כבר בסוף 2006 התחייבויות בהיקף של קרוב ל-15 מיליארד שקל. הוצאות המימון נטו של החברה באותה שנה הסתכמו ב-425 מיליון שקל, אבל הדיווידנדים לבעלי המניות - ש-75% מהן הוחזקו על ידי לבייב - נמשכו. שנה קודם לכן, במארס 2006, הודיעה החברה על חלוקת דיווידנד של 200 מיליון שקל, ובתחילת 2008 - אז הציגה החברה רווח נקי של 4.5 מיליארד שקל ב-2007 - הודיעה אפריקה על חלוקת דיווידנד של 400 מיליון שקל.



בסך הכל חילקה החברה דיווידנדים של כ-1.5 מיליארד שקל בשנים 2001-2008. ב-2008 הזרימו לבייב ובעלי המניות חלק ניכר מהכסף בחזרה לתוך החברה, כשאפריקה גייסה כמיליארד שקל מבעלי המניות שלה בהנפקת זכויות.



הדיווידנדים שחילקה החברה נראים תמוהים כיום, לאור העובדה שחלק ניכר מכספם של בעלי האג"ח של החברה עלול לרדת לטמיון. המשקולת של התחייבויות העתק והעובדה שחלק גדול מהרווחים שהציגה החברה בשנים האחרונות נבע משערוך נכסים ומכספים שזרמו לקופתה לאחר שהנפיקה חברה בת במוסקווה, לא עצרו את מדיניות הדיווידנדים של אפריקה.



המודל העסקי של אפריקה ישראל, שהרשה לה לחלק דיווידנדים בהיקפים האלה, התבסס על תסריט אופטימי, שבו הנכסים שנרכשו ברחבי העולם ימומשו במחירי שיא - שיאפשרו לחברה לשלם על אג"ח בהיקף של מיליארדי שקלים.



הלקח לבעלי האג"ח של חברות הנדל"ן צריך להיות ברור: יש להגביל את היכולת של בעלי החברות לחלק דיווידנדים, כל עוד התזרים ממימוש נכסים לא מתקבל בפועל.