בתי המשפט מתחילים ליישם את התקדים שנקבע באחרונה בבית המשפט העליון לפיו אמירות פוגעניות שנאמרו במסגרת הליך משפטי זוכות בחסינות מוחלטת ואינן יכולות לשמש כעילה לתביעת דיבה. בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קבע השופט מנחם קליין כי "מדיניות שיפוטית ראויה מצריכה העברת מסר ולפיו יש להימנע מהתרבות הליכים על גבי הליכים לפי חוק איסור לשון הרע על דברים הנאמרים במהלך משפט או כחלק מההליכים המשפטיים".
אריה נקש תבע את שכנתו פנינה לב ארי לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע. לטענתו, לאחר שמונה כמחליפה בוועד הבית של הבניין, התגלע ביניהם סכסוך, שבמסגרתו האשימה אותו לב ארי בכתבי טענות שהוחלפו ביניהם במסגרת תביעה קודמת, בטענות שקריות ופגעה בשמו הטוב.
קליין דחה את התביעה, תוך שהוא מאמץ את דבריהם של השופטים אליעזר ריבלין ויורם דנציגר שקבעו באחרונה בפסק הדין בעניינו של עו"ד פואד חיר, כי לבית המשפט עצמו נתונים כלים לקבוע את רמת הדיון תוך כדי ההליך המשפטי וכי הכלי של תביעות דיבה אינו ישים במקרים כאלה.
לדברי קליין, "הדרך הנכונה להתמודד עם התנהגות מבישה במהלך הדיונים היא בערכאה הדיונית על ידי שימוש בכלים דיוניים כגון בעניין הוצאות המשפט, הוצאת אדם מאולם בית המשפט או העברת תלונה ללשכת עורכי הדין ולא על ידי פתיחת הליך חדש בין בעלי הדין בגין דברים שנאמרו בדיון בתיק אחר".
"בית המשפט איננו "מחנך מחדש" של צדדים למשפט. על בתי המשפט, העמוסים בלאו הכי, להתמודד עם תיקים אמיתיים, עם סכסוכים שפתרונם רק בבית המשפט ולא בשאלות של חינוך ודרך ארץ שמירת הלשון וטון דיבור", הוסיף. (ת"ק 728-06-08)
התנהגות מבישה במהלך דיון משפטי - לא תיפתר על ידי תביעת דיבה
נורית רוט
2.9.2009 / 19:34