מכירת סוף העולם בגאפ

שימחה אותי מאוד הידיעה על פתיחת סניף "גאפ" בישראל בשבוע שעבר. שימחה אותי מאוד גם ההתייצבות של אלפי ישראלים בשערי המקום כדי לבדוק מי נגד מי, ואם את מה שאנחנו רואים באירופה - אפשר לקנות בירושלים.

באופן כללי, עלי להבהיר, כל פתיחה חדשה היא עניין משמח בעיניי. אדם מגיע, משקיע את כספו, את מרצו ואת זמנו ומקים מקום חדש תחת מקום ישן. הא לכם סיבה טובה להאמין בהיגיון הקוסמי הכביר שמנהל את כולנו, בפשטות המנגנונים שמתפעלים את האדם ובדרך שבה שומר הטבע על האינטרסים שלו בענייניות יבשה - חדש בא תחת ישן, מחשבות על העתיד מחליפות את הגעגוע לעבר והווה פעיל שכולו המתנה בסמוך לקופה הרושמת המקוונת לבדוק מה יהיה הפיקדון היומי מחליף את קונצפט הבאסטה בשוק. הסינרגיה הזאת בין הדרך שבה העולם עובד לדרך שבה אנשים מתנהגים - היא קרן אור של תמיד בעולם שבסך הכל הכללי שלו הוא מקום די חשוך. בעידן גדול זה של אי ודאות, כל יכולת לצפות משהו מראש היא עניין שאין לבטל אותו כקשקוש. ושוב, תודה מראש לקברניטי "גאפ" העולמית שהחליטו להזכיר לנו את זה.

אגב "העולם". הוא, בכלל, נהיה מקום קצת יותר מדי מסובך בעת האחרונה. העובדה, למשל, שהמין האנושי הוא המין היחיד על פני כדור הארץ המחזיק ברשותו את האמצעים להשמדתו שלו, היא לא פחות ממטורללת. באופן תיאורטי, אנחנו מצויים כעת בשלב של מציאת החוליה החסרה היחידה שנותרה כדי להפוך את המשוואה לפסיכית באמת: המוטיווציה להשמיד את המין האנושי. ובכל מה שנוגע למוטיווציה להשמדת בני אנוש, הוכיח האדם משחר שוטטותו על הפלנטה, כי הוא לא מוצא בעניין כל מרכיב בעייתי.

עובדה היסטורית פעוטה שנכון לזרוק לתוך המיקס הזה היא כי האדם מעולם לא פיתח נשק שבו לא עשה שימוש משמעותי לאורך זמן, בסופו של דבר, עד להחלפתו בנשק מתקדם ממנו. האבן המסותתת, החנית, אבן הקלע, הבליסטראה, החרב, הסכין הקפיצית, רובה הציד הדו קני, הטנק, ספינת הטילים - כל אלה פותחו לא כדי שהאדם יתפאר בכושרו להפוך את הדמיון למציאות, כי אם במטרה להתפוצץ בפרצופו של מישהו או לפלח את לבו של אחר.

יאמרו המדקדקים: תנוח דעתך, הנשק הגרעיני גם הוא נוסה כבר, ע"ע הירושימה ונגסאקי. טענה נכונה. ועדיין, היא מוציאה מכלל חשבון את העובדה ש(לפי פרסומים זרים) במחסני הנשק של תשע מדינות מוחזקים כרגע 23 אלף ראשי נפץ גרעיניים פחות או יותר, במצב צבירה שימושי כזה או אחר. קראתם נכון, 23 אלף ראשי נפץ גרעיניים מוצנעים כהלכה במחסני נשק של תשע מדינות בעולם. ישראל, למשל, טוענים אותם פרסומים זרים, מחזיקה במחסניה כ-80 פצצות גרעיניות. לשם מה דרושות לה כל כך הרבה פצצות? נדמה שלאיש בעולם אין תשובה הגונה.

נאמר - ואנחנו רק משחקים פה - שישראל נקלעת למלחמת חורמה עם שבע מדינות ערב בו זמנית, כמו בימים הטובים: איראן, עיראק, סוריה, מצרים (שאומרת לעצמה "קיבינימאט על הטיארה הזאת שנקראת ?הסכם השלום', בואו נהרוג קצת יהודים"), ערב הסעודית, לבנון וירדן. ונאמר שמחליט מי שמחליט שיש לחסל את תושבי כל המדינות האלה כדרך של השבת קצת שפיות למזרח התיכון, או סתם כדי לוודא שלא נותר ערבי אחד בעולם שאינו יודע לאיית את המלים הרתעה ישראלית. ונאמר שמאשר מי שמאשר למי שהחליט לשגר חמש פצצות גרעין לעברה של כל מדינת אויב מטומטמת דיה כדי לעצבן מספיק את ישראל, ונאמר גם (זה השלב שבו הטקסט נהפך לכיפי) שישראל אשכרה משגרת את הפצצות, כי כמה חרא אפשר לאכול? והלנצח נאכל חרב? וגם כי דם יהודי אינו הפקר. 35 פצצות במספר. רכובות על גבי טילים חמושים מצוללות, ממטוסים, מלוויינים, מקונסולות WII ממש-ממש מתוחכמות, והכל כיד הדמיון הטובה עליכם. מה אז? מה שקורה אז הוא שסוגרים את המזרח התיכון לאיזה חצי מאה בשל נשורת גרעינית וסוגרים גם את ישראל, כמובן, אבל זה כבר קצת פחות חשוב כי עיקרון "תמות נפשי עם פלשתים" הוא אחלה עיקרון ורק אידיוט יחלוק על כך שסביר מאוד לחיות (ולמות) לפיו.

שימו לב: אחרי שנגמר המזרח התיכון, כולל ישראל, עדיין נותרו לנו (לפי פרסומים זרים, אני מדגיש!) 55 פצצות גרעין שנשארו מבוישות, זנוחות, נעלבות, זרוקות כמו כלבים בצד, נטושות ללא שימוש. ונאמר שנשתמש ב-20 נוספות כדי לסגור עניינים לא פתורים עם הגרמנים (אין צורך להרחיב), עם הבריטים (המנדט), עם הטורקים (השלטון העות'מאני), עם הצרפתים ועם השוודים (גם אנטישמים וגם טוב להם בחיים באופן כללי, עניין מרתיח כשלעצמו) ואת העודף מה-20 נשליך על בלגיה (פדופילים), על הולנד (בגלל משתפי הפעולה שהסגירו את אנה פרנק) ועל דנמרק (בגלל ה-5:0 באצטדיון רמת גן), מה נעשה עם עוד 35 פצצות גרעין? מה? מה? מה?

אותו כנ"ל חל גם על רוסיה, שמחזיקה כ-13 אלף ראשי נפץ גרעיניים. מה באמת ההיגיון מאחורי הארסנל הזה? כלומר, אפשר בפיזור נכון של 1,000 פצצות לסתום את הגולל על כדור הארץ. מה עושים עם תריסר האלפים הנותרים? יש איזו פלישה מהחלל החיצון שלא עודכנו בפרטיה, שמישהו ברוסיה נערך לקראתה? או אולי מישהו שם הולך בשיטת ה"על בטוח" - נטיל חמש פצצות, מתוך הנחה שארבע לא יפעלו בגלל תחזוקה ירודה? לא משנה. מה שכן משנה הוא שאין כל סיבה טובה להאמין שכל כך הרבה פצצות יתוחזקו במאגרי נשק אולטרה יקרים, במתקנים הכי סקסיים והכי לוכדים את הדימיון, רק כדי שנוכל להשתמש בעובדת קיומן כחומר לסימולציות היפותטיות ולתעתועים סטטיסטיים משומשים.

גבירותיי ורבותי, תכניסו טוב-טוב לראש שלכם: מלחמה כלל עולמית, בליווי אפקט אורקולי של פיצוצים גרעיניים, היא עניין בלתי נמנע. לא מדובר פה בניתוח אסטרטגי של המפה הגיאו-פוליטית בעולם, אלא בהתמצאות עקרונית במתחולל בתוך לבו של אדם. אותו אדם, כפי שזכור מתחילת הטור, הוא יצור די בסיסי: פותחים לו סניף של "גאפ" בירושלים - הוא מתייצב לראות שם מי נגד מי. עושים לו דיל בתקופת החגים - הוא אומר לעצמו "199 דולר לסוף שבוע במרמריס זה לא כסף", מעמיס את המשפחה ונוסע. אומרים לו "זה נשק גרעיני. שים אותו במחסן ותיזהר לא להשתמש בו" - הוא שומר עליו במחסן כמה שנים, ואז הוא מתחיל לאבד את הסבלנות ולהרגיש בזבוז גדול, ובסוף הוא משתמש בו כדי לדכא את הרגשות השליליים שאחסון של מוצר יקר ללא שימוש גורם לבן אדם. הוא משתמש בו כי ככה זה. לא בגלל אף סיבה אחרת. ואני מוכרח לחזור שוב לתחילת המדור ולהזכיר לכם: ההבנה הזאת של האדם כי הוא מבין את עצמו, היא אחלה סיבה שבעולם להיות אופטימי. ודייק: בימים אלה בפרט.

ואלברט איינשטיין אמר: "הדיבורים על הכחדת המין האנושי כתוצאה ממלחמה גרעינית מוגזמים. להערכתי, במלחמה שכזאת יושמדו שני שלישים מהאנושות בסך הכל".