התחייב להעביר לגרושתו מיליוני שקלים - אך הצליח לבטל ההסכם לאחר שהוכיח שהוא נרקסיסט

איש עסקים שחתם על שלושה הסכמי ממון והסכם גירושים הצליח להביא לביטול הסכם הגירושים לאחר שבית המשפט קבע כי האישה עשקה אותו לאורך השנים.

פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור שהגישה האישה על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה חושף מסכת יחסים סבוכה, ועתירת ממון ודרישות כספיות בלתי שגרתיות מצדה של האישה.



השניים הכירו כשהאישה היתה בת 23 והגבר נשוי. בהסכם הממון הראשון מ-1993 כהגבר היה נשוי לאשתו הראשונה, וכשנה וחצי לפני לידת הילד המשותף של הצדדים, נחתם ביניהם הסכם בפני עו"ד לפיו הם יהיו ידידים, אך אם וכאשר האישה תהרה, היא תקנה דירה של 4 חדרים בתל אביב תמורת 200 אלף דולר בתום החודש החמישי להריונה. הוסכם כי האישה תשתתף ברבע מסכום הרכישה והדירה תירשם בחלקים שווים ביניהם. נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת וכי אם הגבר יפסיק את מערכת היחסים ויסרב לשאת במזונות הילד, גובה המזונות יעמוד על 3,500 שקל בחודש.



כשנה לאחר מכן, חתמו הצדדים על הסכם נוסף ובו התחייב הגבר להתגרש מאשתו הראשונה תוך חצי שנה ולשאת את האישה חודש לאחר סידור הגט. במקרה שלא יעמוד בהתחייבותו, הסכימו השניים שהגבר יפצה את האישה בסכום של 250 אלף דולר בעבור כל שנת היכרות. זאת לאחר שהצדדים הצהירו שהם מכירים 7 שנים.



בשנת 1998, שנה לאחר נישואיהם, חתמו בני הזוג על הסכם שלישי שקיבל תוקף של פסק דין לאחר שהאישה כבר הגישה מספר תביעות נגד הבעל. הצדדים כתבו בהסכם שהם מעוניינים להמשיך בחיי הנישואים ולשים קץ להתדיינויות המשפטיות ביניהם. הם הסכימו לפתוח חשבון בנק משותף שם יופקדו משכורותיהם. הגבר התחייב להעביר מחצית ממניותיו בחברה שבבעלותו לאישה, תוך מתן זכות חתימה לאישה על המחאות החברה. הסכם זה לא מומש.



הצדדים המשיכו לחיות יחדיו עד שנפרדו שנה לפני שחתמו על ההסכם הרביעי: הסכם הגירושים. בהסכם זה נכתב שהוא מחליף את הסכם הממון השלישי. לפי ההסכם, הגבר שילם מזונות לילד בסך 5,000 שקל בחודש. בנוסף, נקבע שישלם מדי חודש 10,000 שקל מזונות לאישה לכל ימי חייה - סכום הנאמד במיליוני שקלים. הגבר התחייב עוד לשלם לאישה 100 אלף דולר בתוך 90 יום. הסכם הגירושים נערך על ידי עורכת דין מטעם האישה כשהגבר לא היה מיוצג, והובא לאישורו של בית המשפט במהלך פגרת בית המשפט.



שבועיים לאחר מכן, התגרשו הצדדים ולאחר שלושה חודשים הגבר הפסיק לשלם כספים לאישה. הוא נעצר במסגרת הליכי גבייה של ההוצאה לפועל וב-2005 עתר לבטל את הסכם הממון. במהלך הדיון, התברר שהעביר לחשבון הפרטי של האישה 2 מיליון שקל חודשיים לפני הסכם הגירושים.



לטענתו, ההסכמים היו עושקים ומקפחים והוא חתם עליהם מאחר שחש ששום דבר לא יאמלל אותו יותר מאשר התנתקות מהאישה. לטענתו, הוא הבין שהפרידה סופית רק אחרי שהאישה ילדה בת לגבר אחר. אז התברר לו שהאישה ניצלה את מצוקתו הרגשית וסחטה ממנו סכומי עתק. הגבר צירף חוות דעת של פסיכולוג מומחה שקבע שהוא סובל ממבנה אישיות נרקסיסטי והוא בעל תפיסה מגלומנית, וכך הצליח בעסקיו. הפסיכולוג ציין כי "מבנה האישיות של הגבר נועד להסתיר מהעולם את חרדת הנטישה והפגיעות של הגבר, והגבר לא יכול היה לפעול באופן רציונאלי בנושא".



האישה טענה כי הגבר לא מילא אחר ההסכמים והוא פועל להברחת רכושו והעברתו לגרושתו מנישואיו הראשונים. האישה טענה כי מדובר ב"איש עסקים, החותם על הסכמים במיליוני שקלים ויודע לכלכל מעשיו ועסקיו, וכי כל ההסכמים שנחתמו בין הצדדים נחתמו מרצונו החופשי".



לשיטתה, הגבר הוא שהכתיב את מערכת היחסים והתרועע עם נשים אחרות, דבר שהוביל מדי פעם למשבר ביחסים. האישה הוסיפה שעורכת הדין היתה של שני בני הזוג.



בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענותיה של האישה וקבע כי פרקליטת האישה נתנה ביטוי בהסכם רק לשמירת זכויותיה של האישה באופן חריג וקיצוני.



בית המשפט בחן את עילת העושק וקבע כי הגבר היה במצב של "חרדת נטישה ... פנימית-חרדתית, עד כדי אי יכולת להתמודד עם המציאות שהייתה קודם לחתימתו על ההסכם... תוך הבנה סובייקטיווית שלו כי הסיכוי היחידי לכך שהנתבעת עוד תשוב לחיקו – אם יאות ויחתום על ההסכם..." ולכן הוא לקה בחולשה רגשית ושכלית הנדרשת לעילת העושק. בית המשפט קבע כי האישה היתה מודעת לחולשת הגבר וניצלה זאת.



האישה עירערה לבית המשפט המחוזי על קביעת בית המשפט לענייני משפחה ואולם הרכב שופטים בראשות השופט יהושע שנלר דחה את ערעורה. המחוזי אימץ את קביעות בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי "מעיון בהסכמים, עולה כי מזה שנים, היה נכון המשיב (הגבר- ה"ר) להתחייב התחייבויות שונות ומשונות כלפי המערערת (האישה – ה"ר).... הגם שהמשיב, איש עסקים, הרי בכל הקשור למערכת היחסים בינו לבין המערערת, נמצא בפנינו כמי שנתון להשפעתה המוחלטת של המערערת. כך כל השנים, ובמיוחד בכל הקשור לכריתת הסכם הגירושים".



בית המשפט קובע כי "אין כל קושי במסקנה כי מדובר בתנאים בלתי סבירים וייתכן אף לא מוסריים".
השופטים פוסקים כי הסכם הגירושים מבוטל ופרט למזונות הילד על האישה להשיב לגבר את הכספים ששילם לה במסגרת תיק ההוצאה לפועל שפתחה נגדו. בנוסף, הוטל על האישה לשלם לגבר 30 אלף שקל הוצאות משפט.