שלום כיתה א'

בשעה שהילדים חוזרים ללמוד, איתן אבריאל מלמד כמה שיעורים בסיסיים בנוגע לכסף והשקעות, שאמורים לסייע לכם לשמור על ערכו של תיק ההשקעות שלכם בשנה הבאה עלינו לטובה

איתן אבריאל

שנה טובה.
הקיץ נגמר, הילדים שבו לספסל הלימודים, ראש השנה קרב - והמנהיגים והכלכלנים מבטיחים לנו שהמשק שוב צומח. הבורסה כבר עלתה כברת דרך ארוכה, אבל האנליסטים בבתי ההשקעות מבטיחים שיש עוד מקום לעליות באפיקי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות - בוודאי למי שמוכן להשקיע לטווח הארוך. האם אתם חשים שאתם מוכנים לצאת מבונקר המוזמנים, הפיקדונות והמסלוליים הסולידיים? הנה חמישה דברים שכדאי לכם לזכור.

1. לגובה העמלות יש השפעה מכרעת.

לפני כל החלטת השקעה, בכל מסלול שייבחר, הדבר האחד והמרכזי שכל משקיע חייב לעשות הוא לבדוק כמה עמלות הוא נדרש לשלם - ואז להוריד אותן למינימום. בעולם שבו מחירי ניירות הערך זזים באחוזים שלמים מדי יום מעלה ומטה, עמלות הניהול, המשמרת והביצוע נראות כמו טיפה בים, גורם בטל בשישים בתמונת ההשקעה הכללית. ואולם התעלמות מהן היא שגיאה אדירה.

בגלל עיקרון הריבית דריבית, תיק השקעות עם דמי ניהול שנתיים של 1% הוא שונה לחלוטין מתיק זהה עם דמי ניהול של 2%. הנה דוגמה מספרית: תיק השקעות של 100 אלף שקל שישיג תשואה ממוצעת של 5% יניב לאחר 20 שנה סכום של 271 אלף שקל. אבל אם דמי הניהול יהיו נמוכים ב-1% תהיה התשואה האפקטיווית של התיק 6%, וערכו יגיע בסוף התקופה ל-331 אלף שקל - הפרש של 22%.

שיהיה ברור: אף שיועצים יאמרו לכם שאלה הם התנאים ושאין מה לעשות בנידון, ואולי גם יראו לכם מסמכים שמוכיחים לכאורה את טענתם, האמת היא שאין אף עמלה ואף תשלום שאינם פתוחים למשא ומתן. לאחר המפולת של 2008 והתאוששות של 2009 צריך להיות ברור לכל חוסך שהעולם הפיננסי מכין למשקיעים הפתעות ותהפוכות רבות. איש אינו יכול לחזות או להבטיח את התשואה הממוצעת של תיק ההשקעות בעוד שנה, 10 שנים או 20 שנה. הדבר היחיד שאפשר לקבוע בוודאות כבר כיום הוא שעשירית אחוז בדמי ניהול, בעמלת ניהול חשבון ובעמלות קנייה ומכירה תהיה שווה עשרות אלפי שקלים בעוד 10-20 שנה.

ועוד דבר: לא מספיק לנהל מו"מ לקבלת עמלות נמוכות פעם אחת. יש לעקוב אחר תיק ההשקעות ולוודא שהעמלות שנקבעו הן אכן אלה שנגבות בפועל, ושמנהל ההשקעות או הבנק לא העלו אותן. "זה היה המחיר רק לשנה הראשונה"; "שיניתם את מדיניות ההשקעה"; "עברתם למסלול אחר"; "התעריפים עלו" - לבנקים ולבתי ההשקעות לא חסרים סיבות ותירוצים לחלוב מכם עוד כסף.

2. השקעה במדדים טובה יותר מהשקעה בתיק מנוהל.

גם אם יועצים ומנהלי השקעות ינסו לשכנע אתכם אחרת, ניסיון העבר הוכיח שבכל מדינה מערבית ובכל ענף שתבחרו, ההשקעה באמצעות מדדים מניבה תשואה גבוהה יותר מאשר הרוב המוחלט של קרנות הנאמנות או התיקים האישיים.

בשנה האחרונה הציגו רבות מקרנות הנאמנות המנייתיות תשואות שדווקא עולות על המדד, ואין ספק שמנהלי ההשקעות יציגו לכם את המספרים בגאווה. הם עשויים גם לנסות ולהסביר למתוחכמים שבין לקוחותיהם כי המשבר האחרון הוכיח שתיאוריית השוק היעיל, שעליה מבוסס עיקרון ההשקעה ב"תיק השוק", התבררה כשגויה.

אלא שעם המספרים והסטטיסטיקה ארוכת הטווח אין מקום להתווכח: ככל שהשקעה נבחנת לטווח ארוך יותר, כך מתברר שמנהלי השקעות לא מצליחים להכות את מדד היחס שלהם. ומדוע? קראו שוב את סעיף 1 לעיל: תעודות סל גובות מהמשקיעים עמלות נמוכות בהרבה, פרומילים לעומת אחוזים. לכן, לאורך זמן, פוחת והולך הסיכוי של מנהל קרן נאמנות שגובה עמלה של 2% להכות תיק פסיווי שגובה עמלת ניהול של 0.2%.

הכלל הראשון: "אל תפסיד כסף". השני: "אל תשכח את הראשון"

3. היזהרו מאינפלציה.

בעוד המשקיעים בארה"ב חונכו למציאות שבה אינפלציה גבוהה יכולה למחוק את הרווחים שלהם, אנחנו בישראל פחות רגישים אליה. הסיבה: במשך עשורים חלק גדול מההשקעות ארוכות הטווח שלנו הופקדו באיגרות חוב צמודות למדד, בעיקר ממשלתיות, ולכן הפערים בין התשואה הנומינלית לבין התשואה הריאלית לא היו גדולים מאוד.

ואולם הרגלי ההשקעה בישראל השתנו, וחלק משמעותי מתיקי ההשקעות כוללים כיום מניות ואיגרות חוב לא צמודות. ומגמה זו מתחזקת והולכת: בחודשים האחרונים ניסו רוב החברות העסקיות להנפיק איגרות חוב במסלולים לא צמודים.

אלא שמה שטוב לחברות אינו טוב בהכרח לחוסכים: דווקא כיום מסוכן להשקיע ללא הגנה מפני אינפלציה. בכל העולם הדפיסו הממשלות כמות אדירה של כסף והנפיקו כמות עצומה של חוב ציבורי. הדרך הכמעט-יחידה לצמצום חוב של מדינה היא להפחית את ערך הכסף שלה, כלומר לתת לו להישחק באינפלציה גבוהה, ולכן כלכלנים רבים חוששים שזה בדיוק תרחיש הבלהות הבא שצפוי להתממש.

אם יש לכם תיק השקעות שרק 20% ממנו מוגנים מפני עליית המדד, והאינפלציה תעלה ל-6%-7% כמו שצופים חלק מהכלכלנים, הרי שהתשואה הריאלית של התיק תישחק לחלוטין. תיק זהיר צריך לכלול מרכיב גדול של מכשירי השקעה צמודי מדד.

4. פזרו את הכסף ביותר מבית השקעות אחד.

כאשר תשבו עם היועץ של בית השקעות ותשמעו ממנו שהוא יתאים תיק במיוחד עבורכם - אל תאמינו לו. בכל נקודת זמן, לבתי השקעות יש מדיניות השקעה וקבוצה של ניירות ערך שבהם הם מאמינים - ובהתאם לכך הם מרכיבים את תיקי הלקוחות כולם. תיקים אישיים, קרנות, קופות גמל - כולם יקבלו מנה גדושה של המניה האחת שבית השקעות מאמין שהיא זו שתעלה. התוצאה היא שכל מנהל השקעות שם את יהבו על ניירות ערך מסוימים, שיכולים לעלות יותר אך גם ליפול. פיזור הכסף בשני גופי ניהול, למשל שני בתי ההשקעות שביניהם אתם מתלבטים, יצמצם את הסיכוי למפח נפש.

5. לא בושה לחכות.

קשה לשבת עם הכסף בבנק: הריבית הנומינלית היא אפסית, ובמונחים ריאליים הכסף ממש נשחק. חברים ובני משפחה מדווחים על רווחים גבוהים בחודשים האחרונים. האצבעות מדגדגות, והדבר היחיד שמונע מכם לחזור לבורסה הוא העובדה שאתם לא בטוחים מה בדיוק לעשות עם הכסף. אבל גם אם צריך לשם כך עצבים חזקים, אפשר עדיין להמתין להזדמנות טובה יותר.

ספטמבר-אוקטובר נחשבים בכל שנה לגרועים ביותר בשווקים, ויש המסבירים זאת בשיקולי מיסוי בארה"ב. רבים חושבים שהעליות בשוקי המניות ואיגרות החוב היו חדות מדי, בזכות כסף חם וזול מדי, והשלב הבא יהיה נסיגה משמעותית של המחירים. המחירים בשוק ממשיכים לשדר מסרים סותרים: בעוד מחירי המניות משדרים אופטימיות, איגרות החוב בעלות התשואות הגבוהות ממשיכות לשדר חששות מפני קשיים ופשיטות רגל.

הכלל הראשון של עולם ההשקעות הוא "אל תפסיד כסף", והמשקיע הידוע וורן באפט נוהג להזכיר שהכלל השני הוא "אל תשכח את הכלל הראשון". אמנם נראה שהגענו לתחתית במשבר הכלכלי הנוכחי - ואולי כבר עברנו אותה - אבל חלק מהגורמים שיצרו את המשבר עדיין עמנו. שלושת החודשים הקרובים עשויים להיות מסוכנים - ואין זו בושה לחכות עוד קצת לפני שתקפצו שוב למים הקרים.

-

תיאוריית השוק היעיל

תיאוריה האומרת שמחירי השוק משקפים בכל עת את מלוא המידע המצוי אצל כל השחקנים וכל מידע או הערכה חדשים ישקפו מיד במחיר. לפי תיאוריה זו, הדרך היחידה להניב תשואה עודפת עוברת דרך הגדלת הסיכון

-

ריבית דריבית

מנגנון להשגת רווחים בחסכונות לטווח ארוך. הריביות השוטפות נצברות לקרן החיסכון ומשמשות כמנוע לצמיחה משמעותית יותר בערך החיסון הכולל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully