שיטות הפעולה של קובעי המדיניות המוניטארית בעולם השתנו במהלך השנים בהתאם לשינויים במציאות הכלכלית ולשינויים בתפיסת תפקידי המדיניות המוניטארית בקרב הכלכלנים המובילים.
ב-50 השנים האחרונות שלטו בעולם שתי צורות של מדיניות מוניטארית: שיטת היעד המוניטארי ושיטת יעד האינפלציה. על פי השיטה המוניטארית, שהייתה נהוגה ברוב המדינות בעולם עד שנות ה-90, מטרת הבנק המרכזי היא לשמור על קצב גידול קבוע ויציב בכמות הכסף בשווקים, זאת משום שכמות הכסף היא הגורם העיקרי ליצירת אינפלציה.
על פי שיטת יעד האינפלציה שמקובלת כיום ברוב המדינות המפותחות, הבנק המרכזי אחראי ישירות על שמירת האינפלציה בסביבה מסוימת. המעבר מהשיטה המוניטארית לשיטת יעד האינפלציה התרחש בעיקר כיוון שבעידן המודרני הקשר בין כמות הכסף בשווקים לאינפלציה בשוק נחלש משמעותית בשל התפתחויות טכנולוגיות דוגמת חברות האשראי המאפשרות לצרכן להגדיל את הביקושים גם ללא גידול בכמות הכסף שבחשבונות העו"ש שלו.
כיום אנו עדים אולי להתפתחות נוספת בתחום המדיניות המוניטארית ובהגדרת היעדים של בנק מרכזי. במשבר הנוכחי למדנו כי בנקים מרכזיים רבים מציבים לעצמם כיעד, גם אם לא באופן רשמי, לשמור על יציבות הכלכלה הריאלית ושווקי העבודה ויציבות השווקים הפיננסיים.
המשבר, שליבת פגיעתו הייתה בסקטור הפיננסי חשף למעשה עד כמה רגיש כיום המשק ליציבותם של השווקים הפיננסיים ולמדיניות המוניטארית של הבנק המרכזי. בכך גברה חשיבותה של המדיניות המוניטארית על זו של הפיסקאלית, במיוחד בטווח הקצר.
על רקע שינויים אלו, להמשך מדיניות הריבית של בנק ישראל (כמו שאר הבנקים המרכזיים בעולם) תידרש מצד הבנק רגישות ברמה המיקרוסקופית באבחנה בין סיכוים לעלייה בסביבה האינפלציונית ובין הסיכונים לצמיחת המשק.
על פי העדכון האחרון של בנק ישראל, הצמיחה בשנת 2009 צפויה להסתכם ב-0% ובשנת 2010 ב-2.5% (קרוב לציפיות שלנו שעומדות על 0.2%- ו-2.2% בהתאמה). שיעורי צמיחה כאלו יקשו על שיעור האבטלה לרדת באופן מהיר שכן רווחיות החברות לא תגדלנה באופן משמעותי ומהיר.
לכן, האנליסטים של כלל פיננסים מעריכים כי על אף שנראה כי בבנק ישראל החליטו לשנות את כיוון המדיניות המוניטארית ולהתחיל בתהליך של העלאות ריבית, מהלך ההעלאות יהיה איטי והריבית במשק תגיע לכ-2.5%-3% בעוד כ-12 חודשים.
אפרופו בנק ישראל והערכות של אנליסטים, ארגון ה-oecd מעריך כי המשק הישראלי יתכווץ בשנת 2009 ב-2% ויצמח בשנת 2010 ב0.2% בלבד, תחזיות מעט שונות מאלו של בנק ישראל.
כפי שרשמנו בעבר, תחזיות האנליסטים (והחתום מטה בינם) בתקופה הנוכחית לוקות בסטיות תקן גבוהות מאוד הנובעות ממצב הכלכלה הקיצוני בו אנו נמצאים. יש לזכור כי תחזיות מספריות מתבססות על ניתוח סטטיסטי ברמה כזו או אחרת ולכן אין במספר הסופי אליו מגיעים החזאים משמעות קוסמית כלשהי אלא מה שחשוב הוא כיוון המגמה אותו רואה הכלכלן או במילים פשוטות "הסיפור הכלכלי" אותו הוא מספר.
בקונטקסט הזה עולה השאלה האם היציאה מהמשבר, כפי שמתאר אותה בנק ישראל, מצדיקה העלאות ריבית חדות או שמא הריבית תועלה בזהירות ובאיטיות יחסית?
המלצות לאפיק הסולידי
האפיק השקלי - העלאת ריבית בנק ישראל לרמה של 2.5%-3% בעוד כשנה מתומחרת בשווקים. לפי עקום המק"מ, ריבית בנק ישראל אמורה להגיע בשנה הקרובה לרמה של 2.75%. אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים: "כיוון שגם אנו מאמינים כי זה התרחיש הסביר ביותר אנו אדישים בין השקעה באפיק הגילונים לבין השקעה באפיק המק"מ. עם זאת, הסבירות להעלאות ריבית מהירות יותר גבוהה מהסבירות להרעה במצב הכלכלי ולעצירת תהליך העלאות הריבית. לכן, משקיע המעוניין להפחית סיכונים יעדיף השקעה באפיק הגילונים".
השיפור במצב הפיסקאלי במשק מפחית משמעותית את החששות לפריצה תקציבית ומוריד את הסיכון באג"ח ארוכות הטווח, מה שסביר כי יתמוך בהתמתנות שיפוע האפיק. בשבוע האחרון התמתן שיפוע העקום בחלקו הקצר אך גדל מעט בחלקו הארוך.
כידוע, התלילות באפיק השקלי נובעת בעיקר מתלילות בחלקו הקצר (עד 5 שנים) ולכן מהלך העלאות הריבית צפוי לפגוע בעיקר בחלק הקצר של העקום. עם זאת בשל מנוף המח"מ, הצפי לעליית תשואות בארה"ב והתנודתיות הגבוהה בשווקים, אנו לא ממליצים להחזיק בפוזיציה ארוכה מדי.
לסיכום בכלל פיננסים ממליצים להחזיק באפיק במח"מ בינוני תוך שילוב אג"ח מסוג גילון ואג"ח קונצרניות.
האפיק הצמוד - הציפיות האינפלציוניות המגולמות בשוק עלו מעט השבוע בשל ירידת תשואות בחלקו הקצר של האפיק הצמוד. כאמור, הסביבה האינפלציונית העולמית עדיין נמוכה, אך בתרחיש של התאוששות גלובאלית, בכלל פיננסים צפויים לראות עלייה גם באינפלציה המיובאת ובמיוחד דרך מחירי הסחורות.
תרחיש שכזה צפוי שיתרחש, להערכת האנליסטים של כלל פיננסים, רק במהלך 2010 ולכן צורת עקום הצפיות מתאימה לתחזיותם ומתמחרת התפתחות של אינפלציה גבוהה בעוד כשנה מהיום.
"כמו באפיק השקלי, אנו ממליצים להחזיק גם באפיק הצמוד במח"מ בינוני תוך שילוב אג"ח קונצרניות", מסכם אורי גרינפלד.
עד כמה מהר תעלה הריבית?
TheMarker Online
6.9.2009 / 11:11