נשיא איגוד לשכות המסחר האירופיות: "ממשלות העולם ימשיכו את מדיניות התמריצים לפחות עד אמצע 2010"

ממשלות העולם לא יוכלו לחדול ממדיניות התמריצים הכלכליים שיישמו בשנה האחרונה עד אמצע 2010 לפחות – כך אמר פייר סימון, נשיא איגוד לשכות המסחר האירופיות (eurochambres), בראיון ל-themarker.



"אנחנו עדיין נמצאים בעיצומו של המשבר הכלכלי, למרות שנראה שמצבם של השווקים הפיננסיים טוב מכפי שהיה לפני כמה חודשים. הנתונים האחרונים מצביעים על כך ששיעור האבטלה באיחוד האירופי עלה ל-9% ושיעור האבטלה ב-16 מדינות גוש היורו עלה ל-9.5%. כעת ניאלץ להתמודד עם האסון החברתי שנוצר בעקבות המשבר. בעוד שנראה שהמשבר הגיע לתחתית מוקדם יותר השנה, אנחנו עדיין לא בטוחים אם הכלכלה תרשום התאוששות בצורת w, v, או גרוע מכל: l", אמר סימון לקראת בואו לישראל לרגל כנס היורו-צ'יימברס, שיתקיים ביום שלישי לראשונה בישראל.



סימון הוסיף כי "הממשלות צריכות להתחיל לחשוב על אסטרטגיית נסיגה ממדינות התמריצים, במטרה להגיע לתיאום ביניהן כבר בשלב מוקדם, הן ברמה האירופית והן ברמה הבינלאומית. בשנים הקרובות נצטרך להתמודד עם מספר אתגרים מורכבים: גירעונות גבוהים, חובות, אבטלה, אינפלציה ועלייה בשיעורי הריבית. צריך לקחת את כל הגורמים האלה בחשבון כאשר דנים בקיצוץ התמריצים. לדעתי לא סביר שהדבר יקרה עד אמצע 2010".



"המשבר פגע קשה מאוד באירופה, למרות שהשפעתו שונה ממדינה למדינה ושהודות לצעדי הנציבות האירופיות והמדינות השונות הצליחו מדינות האיחוד להפחית במידה מסוימת את קצב ההידרדרות", אמר סימון, שהוסיף כי "כעת מדינות האיחוד האירופי צריכות להתמודד עם הקושי לחדש את הצמיחה בטווח הקצר והבינוני. אין ברשותנו פיתרון קל, אך ניתן לעודד צמיחה באמצעות העמקת השווקים המקומיים, בעיקר במגזר השירותים, באמצעות שחרור החברות מנהלים מכשילים, באמצעות עידוד יזמות, יצירת פטנטים וחדשנות ובאמצעות העלאת תפוקה על ידי רפורמות מבניות בשוקי העבודה". "רק באמצעות התנגדות לפרוטקציוניזם ויישום מדיניות שתעודד צמיחה בד בבד עם טיפול בבעיות החברתיות, תוכל אירופה לשמור על מעמדה התחרותי, ומשבר כזה מהווה לעיתים קרובות גם הזדמנות לרפורמות", אמר סימון.



המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות בחברות האיחוד האירופי המזרח אירופיות, כמו רומניה, לטביה, ליטא והונגריה. חלק מהמדינות, בהן הונגריה ולטביה, אף נזקקו לחבילות סיוע בסך מיליארדי דולרים מעמיתותיהן לאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית (imf). "המשבר פגע באיחוד האירופי ברגע מאד עדין מבחינה פוליטית, לאחר שהמצביעים באירלנד דחו את אמנת האיחוד, לפני הבחירות לפרלמנט האירופי, בשעה שהנציבות האירופית היתה בשנה האחרונה לכהונתה ובנשיאת האיחוד האירופי, צ'כיה, הוחלפה ממשלה. מסיבות אלה, האיחוד האירופי אכן התקשה לנקוט בגישה פרו-אקטיווית למשבר כאשר הוא פרץ. חלק מהחברות החדשות יחסית באיחוד עמדו בפני מצב קשה, אך הן קיבלו תמיכה מחברותיהן לאיחוד וממוסדות בינלאומיים כמו ה-imf".



המשבר הכלכלי, אמר סימון, הוביל את האיחוד האירופי לפרשת דרכים בנוגע לעתידו. "אני מאמין כי בקרוב נראה האם המשבר חיזק את האיחוד האירופי או החליש אותו, מאחר שהחודשים הקרובים ושנת 2010 יהיו מכריעים בהגדרת עתידה של מדיניות האיחוד. אם מדינות האיחוד יחליטו לבצע רפורמות מבניות, להקדיש יותר מתקציב האיחוד למחקר ופיתוח ולעידוד יעילות ותחרותיות, נוכל לומר שלמשבר היתה השפעה חיובית, בכך שחשף את חולשותיה של אירופה ודחף את קובעי המדיניות לתקנן".