כספי הפנסיה של עם ישראל הלכו השבוע לבקו"ם. בדיוק שנה לאחר שפרץ המשבר הכלכלי הגדול, החלה תקופת הטירונות של החיסכון הפנסיוני בישראל. זוהי התנסות ראשונה של מנהלי הגופים המוסדיים בישראל עם הסדר חוב ענקי בגודלו - אפריקה ישראל.
לא מלבב לגלות שכספי הפנסיה של עם ישראל הם כעת בשר תותחים - שדה ההתנסות של מנהלי הפנסיה עם התחום החדש של הסדרי חוב. לא מלבב לגלות שאת הטירונות שלהם, באיך לעזאזל מתמודדים עם הסדרי חוב, עושים המוסדיים עם הסדר החוב הגדול ביותר אי פעם - בהיקף של 8 מיליארד שקל. היה רצוי שלנפילה בסדר גודל כזה, שמטבע גודלה לא פסחה על אף משקיע בשוק ההון הישראלי, היו מגיעים המוסדיים עם קצת יותר ניסיון וקצת יותר ידע. רק שזה לא קרה. בפועל, אפריקה ישראל עומדת להיות השיעור הגדול של שוק ההון, ומי שישלם את מחיר הטעויות של למידת השיעור הזה יהיו האלמנות והיתומים של עם ישראל. כולם, ללא יוצא מהכלל.
אפריקה ישראל היא השיעור הגדול של שוק ההון. פרדוקסלית, השיעור הזה נלמד בדיוק שנה לאחר פרוץ המשבר. פרדוקסלית, השיעור הזה הוא שיעור ראשון ששוק ההון עובר - כמעט שלא היו הסדרי חוב בשוק האג"ח קודם לכן - וזאת דווקא כאשר מדובר בשיעור בסדרי גודל אדירים.
מה ניתן כבר ללמוד מהשיעור של הודעתה של אפריקה, כי אין ביכולתה לפרוע את חובותיה למחזיקי האג"ח?
1. הפיזור עובד: אף שאפריקה ישראל היא חברה ענקית, שאין בנק אחד או גוף מוסדי אחד שלא העמיד לה הלוואות, בסך הכל הנזק באי פירעון חובותיה של אפריקה אינו בלתי נסבל. אין אף קופת גמל, קרן פנסיה או פוליסת ביטוח מנהלים שספגה נזק משמעותי מכך. למעשה, אף גוף מוסדי ישראלי אינו חשוף לאפריקה אפילו לא באחוז אחד מנכסיו. מהבחינה הזאת, הציבור יכול לישון בשקט: הנוהג של מנהלי הפנסיה לפזר את השקעותיהם במספר רב של חברות הוכיח את עצמו. הפיזור עובד.
2. פיזור יש, שיקול דעת מקצועי פחות: אפשר להתבשם על ההקפדה על פיזור ההשקעות, אבל קשה להתרשם מכך שאף גוף מוסדי כמעט לא נמלט מהשקעה באיגרות החוב של אפריקה. מתברר שכולם השקיעו באפריקה - מעט, אבל השקיעו. מהבחינה הזאת הציבור יכול לחזור ולציין לעצמו את בינוניותם של מנהלי הפנסיה שלו: אסטרטגיית ההשקעה הכי בולטת שלהם היא להשקיע קצת בהכל.
3. יוקרה מזויפת לחברות השקעה: העובדה שאפריקה ישראל היא קונצרן ישראלי ענקי לא הפכה את השקעה באיגרות החוב שלה למוצלחת. עובדה. למעשה, גם מלכתחילה איגרות החוב של אפריקה צריכות היו להיחשב מסוכנות יחסית, בהיותן איגרות חוב בלי ביטחונות וכן בהיותן איגרות חוב של חברת השקעות - כלומר, חברה שכל הכנסותיה נובעות מההכנסות של חברות הבנות שלה. בעולם לא מקובל להשקיע באיגרות חוב של חברות השקעה, בדיוק מהסיבה הזאת. לעומת זאת, בישראל הן נהנות מתדמית יוקרתית של "החברות הגדולות והחזקות במשק". לא עוד.
4. שיפור כלי ההשקעה של המוסדיים באיגרות חוב: הסיווג של איגרות החוב של אפריקה כאיגרות חוב יוקרתיות, אף שכלכלית הן תמיד היו מסוכנות, יכול היה להימנע. ועדת חודק, שמינה המפקח על הביטוח במשרד האוצר לבחינת דרכי ההשקעה של המוסדיים באיגרות חוב, עומדת להמליץ על סיווג של איגרות החוב לפי רמת הסכנה הראשונית שלהן. לו ועדת חודק היתה כבר מיושמת, כולם היו יודעים מזמן שהאג"ח של אפריקה ישראל הן בעצם איגרות חוב מסוג זוטר. ההתייחסות להשקעה בהן היתה אז אחרת.
יישום מסקנות ועדת חודק גם היה מאפשר לגופים המוסדיים להתערב קודם לכן בנעשה באפריקה, מכיוון שאפריקה היתה צריכה לדווח באופן שוטף על יכולת הפירעון שלה.
5. השוק הוא בתולי בטיפול בהסדרי חוב: הודעתה של אפריקה כי אין ביכולתה לפרוע את מלוא חובותיה, וזאת כאשר מדובר בחברת השקעות ענקית עם מספר רב של סדרות של איגרות חוב, חשפה את הבטן הרכה של המחוקק הישראלי ושל המשקיע הישראלי - לשניהם אין מושג איך יוצאים מהתסבוכת הזאת. שאלות כמו איך מטפלים באיגרות חוב לתקופות זמן שונות, או מהי מערכת היחסים בין אפריקה לבין חברות הבנות שלה לשם שירות החוב של אפריקה, הן כיום חסרות תשובה. בתי המשפט, המחוקק והמוסדיים יצטרכו למצוא פתרונות יש מאין, ובפועל ליצור את התשתית המשפטית להסדרי חוב.
6. מזל שהמשבר קורה עכשיו: כי זה הזמן ללמוד מטעויות. המוסדיים בישראל הגיעו לאחזקה ממוצעת של 40% מתיק החיסכון הפנסיוני של הציבור באג"ח של חברות, וזאת כאשר אין להם כל ניסיון בטיפול בהסדרי חוב. אז הנה, עכשיו יהיה להם ניסיון לעתיד לבוא.
השיעור ולקחיו
מירב ארלוזורוב
6.9.2009 / 23:24